פרדיננד אסטרהאזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרדיננד אסטרהאזי
Ferdinand Walsin Esterhazy
פרדיננד אסטרהאזי עונד את סמל לגיון הכבוד הצרפתי.
פרדיננד אסטרהאזי עונד את סמל לגיון הכבוד הצרפתי.
לידה 16 בדצמבר 1847
פריז, ממלכת צרפת צרפתצרפת
פטירה 21 במאי 1923 (בגיל 75)
לונדון, הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת
מקום קבורה הרטפורדשייר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה תיכון קונדורסה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות
צבא צרפת צרפתצרפת
לגיון הזרים הצרפתי לגיון הזרים הצרפתילגיון הזרים הצרפתי
תקופת הפעילות 18701898 (כ־28 שנים)
דרגה מיור (רב-סרן)
פעולות ומבצעים
מלחמת צרפת–פרוסיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרדיננד ואלסין אסטרהאזיצרפתית: Ferdinand Walsin Esterhazy;‏ 16 בדצמבר 184721 במאי 1923), קצין צרפתי שמכר בסוף המאה ה-19 סודות צבאיים לגרמניה. את מעשה בגידתו טפלו על הקצין היהודי אלפרד דרייפוס בפרשה הנקראת "פרשת דרייפוס".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסטרהאזי נולד בשנת 1847, למשפחה שמוצאה מהונגריה. הוא שירת בלגיון הזרים הצרפתי, ולאחר מכן הוצב לצבא הסדיר הצרפתי והגיע לדרגת רב-סרן.

המזכר שהפליל את אסטרהאזי

ריגולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות התשעים של המאה ה-19, שקע אסטרהאזי בחובות כבדים וכדי להיחלץ מכר סודות צבאיים צרפתיים לגרמנים. דבר הבגידה נתגלה בשנת 1894, כאשר מרגל צרפתי שפעל בתוך שגרירות גרמניה בפריז גילה מזכר בכתב יד (bordereau), שנתקבל אצל הנספח הצבאי הגרמני וכלל סודות צבאיים צרפתיים. זהות כותב המזכר לא הייתה ידועה ואנשי המטה הכללי הצרפתי הטילו את האשמה על סרן אלפרד דרייפוס היהודי.

משפט דרייפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרייפוס הועמד לדין בפני בית דין צבאי ומשפטו גרם לגל של הסתה אנטישמית בעיתונות הצרפתית. הוא נדון לשלילת דרגותיו ולמאסר עולם ב"אי השדים" שליד חוף גויאנה הצרפתית באמריקה הדרומית. דרייפוס זעק את דבר חפותו, אך דעת הקהל בצרפת הצדיקה את ההרשעה.

בשנת 1896 גילה הקולונל ז'ורז' פיקאר, ראש מחלקת המודיעין הצבאי ("המשרד השני"), ראיות המצביעות על כך שאסטרהאזי הוא שכתב את המזכר שנתגלה בשגרירות הגרמנית. ניסיונות להשתיק את פיקאר לא הועילו ואסטרהאזי הועמד לדין בשנת 1898 בפני בית הדין הצבאי, אך זוכה על ידי חבר הקצינים, שופטי בית הדין, תוך דקות מועטות.

הסופר הנודע אמיל זולא הפך לתומך בחפותו של דרייפוס ופרסם מכתב גלוי נגד עיוות הדין תחת הכותרת "אני מאשים...!" (J'accuse). זולא הואשם בהוצאת דיבה ונדון למאסר אך הצליח להימלט לאנגליה. תוך כדי כך הפכה הפרשה למחלוקת שפילגה את הציבור בצרפת לשני מחנות, תומכי אסטרהאזי מחוגי המלוכנים, המיליטריסטים והלאומנים; ותומכי דרייפוס מנאמני הרפובליקה, הסוציאליסטים ואנטי קלריקליים.

מאוחר יותר, בשנת 1898, נתגלו ראיות כי קולונל אובר-ז'וזף אנרי מן המודיעין הצבאי זייף ראיות שהביאו להרשעתו של דרייפוס. קולונל אנרי שם קץ לחייו ואסטרהאזי נמלט לאנגליה.

אירועים אלו עוררו מחדש את הפרשה וענינו של דרייפוס הובא ב-1899 בפני בית הדין לערעורים שהורה על משפט חוזר. בית הדין הצבאי, שבפניו הובא העניין מחדש, לא היה מוכן להכיר בטעותו, ודרייפוס הורשע שוב ונדון ל-10 שנות מאסר. הוא נחון לאחר עשרה ימים בידי נשיא צרפת. בשנת 1906 ערער דרייפוס. בית הדין הצבאי זיכה אותו והשיב לו את דרגותיו.

סוף חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסטרהאזי חי, בגלותו בלונדון, חיי עוני. כדי להרוויח כסף למחייתו הוא פרסם הודאה בה אישר כי הוא האיש שכתב את המזכר, אך טפל את אשמת הריגול על קצין אחר שלא היה כבר בחיים. אסטרהאזי מת בלונדון בשנת 1923.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרדיננד אסטרהאזי בוויקישיתוף