פרי נויפלד

פרי נויפלד
	נויפלד בשנת 1939
מידע אישי
לידה	1 ביולי 1913; הונגריה
פטירה	17 בינואר 1982 (בגיל 68)
שם מלא	פרנץ נויפלד
עמדה	חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן
שנים	מועדונים
1930–1933 ; 1933 ; 1934–1945 ; 1945–1948	אויפשט ; ארסנל קהיר ; מכבי תל אביב ; הכח תל אביב
נבחרת לאומית כשחקן

פרי (פרנץ) נויפלד (1 ביולי 1913 - 17 בינואר 1982), שהיה ידוע גם כפורי נויפלד, היה כדורגלן ישראלי. נויפלד נחשב ל"זר הראשון בתולדות הכדורגל הישראלי" מאחר שהיה הכדורגלן הראשון שנודע כשחקן זר בליגה הישראלית, אולם לאחר מכן התגייר והשתקע בישראל, ואף שיחק בנברת ארץ ישראל המקומית. נחשב לאחד החלוצים המשמעותיים בהיסטוריה של קבוצת מכבי תל אביב בשנים שלפני הקמת מדינת ישראל.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נויפלד נולד למשפחה נוצרית בהונגריה ושיחק בנבחרת הנוער של ארצו, ובקבוצת אויפשט המקומית. ב-1933 קיבל הצעה כספית מקבוצת ארסנל קהיר בחוזה ל-3 שנים ועבר לשחק בבירת מצרים, שם כיכב במדי הקבוצה, הפך לאחד השחקנים המוכרים בליגה, ואף הוצע לו לקבל אזרחות מצרית ולשחק במדי הנבחרת המקומית. ב-1934 הוא חתם בקבוצה הלבנונית רנסאנס. בדרכו לביירות עגנה האנייה שבה היה בנמל יפו והעגינה התארכה למשך של שלושה ימים עקב תקלה טכנית באוניה. נויפלד החליט לבקר את שחקני קבוצת מכבי תל אביב אשר נגדם שיחק מספר חודשים לפני כן במצרים. כתוצאה מהביקור החליט נויפלד להישאר כשחקן בקבוצה ומאוחר יותר התגייר, נישא לישראלית והשתקע בארץ. נויפלד שיחק במכבי תל אביב עד 1945, אז עבר לשלוש שנים להכח תל אביב.

בתקופתו במכבי תל אביב כבש נויפלד מעל 100 שערים בכל המסגרות והיה שותף פעיל לשלוש אליפויות של הקבוצה לפני קום המדינה, וזכייה בגביע מדינה אחד בתפקיד החלוץ המרכזי של הקבוצה^[1]. הוא השתתף במסע המשחקים של מכבי לאוסטרליה ב-1939, שבמהלכו לבש את הספרה 12. ב-22 ביולי 1939 פגשה מכבי תל אביב את נבחרת אוסטרליה כחלק מהמסע, ואף ניצחה אותה בתוצאה 2 - 1 כשאת שער הניצחון כבש נויפלד^[2]. בסוף המסע נויפלד סיים כמלך השערים של המסע עם 29 כיבושים. לאחר הופעות אלו הוצעו לו הצעות רבות להישאר באוסטרליה בקבוצות המקומיות אך דחה אותם עקב רצון להישאר בתל אביב, קרוב למשפחתו. נויפלד ערך שתי הופעות בנבחרת ארץ ישראל בצמד המשחקים נגד נבחרת יוון ב-1938 במסגרת מוקדמות גביע העולם 1938, בהם כבש שער אחד.

עם פרוץ מלחמת העצמאות ולאחריה, פרש נויפלד מכדורגל והחל לעבוד בתחנת דלק ברחוב דיזנגוף בתל אביב. כשזו נסגרה, עבר נויפלד לעבוד במשרה חלקית במשרדי המועצה להסדר ההימורים בספורט.

ב-1956 ציין המועדון מכבי תל אביב יובל לייסוד המועדון באירוע חגיגי בנווה צדק. פאנל של בכירי העיתונאים והמאמנים בכדורגל הישראלי בחרו את 11 השחקנים הגדולים של המועדון עד אז, ונויפלד נבחר לעמדת החלוץ המרכזי, כשהוא דוחק מהרשימה שחקנים מיתולוגיים בהיסטוריית המועדון כמו שייע גלזר, שבעצמו השיב לגבי נויפלד באחד הראיונות לאורך השנים: "הוא היה הגדול מכולם, גם בחלומות שלי אי אפשר היה לבצע את מה שהוא עשה כחלוץ במגרש"^[3].