פרידריך אוגוסט שטילר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שטילר ב-1840 בקירוב

פרידריך אוגוסט שטילרגרמנית: Friedrich August Stüler;‏ 28 בינואר 1800 - 18 במרץ 1865) היה אדריכל ובנאי פרוסי. שטילר ידוע בין השאר בזכות בניית המוזיאון החדש בברלין, טירת שוורין והגלריה הלאומית הישנה.

שטילר נולד במילהאוזן, ולימים הפך לתלמידו של קארל פרידריך שינקל בברלין. הוא ביקר בצרפת ובאיטליה ב-1829 וב-1830 ביחד עם אדוארד קנובלאוך, וכעבור שנה ברוסיה ביחד עם היינריך סטראק. לאחר מכן הוא התמנה למפקח בניינים מלכותי, יועץ מלכותי לבניינים ומנהל וועדת הבנייה של ארמון המדינה בברלין. ב-1837 הוא תכנן את הבנייה מחדש של ארמון החורף בסנקט פטרבורג, אך לא הוציא אותה לפועל כיוון שהצאר ניקולאי הראשון החליט לבנות את הארמון מחדש בסגנון בארוק/רוקוקו, ולא בסגנון הנאו-רנסאנס שהוא הציע. שטילר חזר לברלין, ותוך זמן קצר הטיל עליו הקיסר פרידריך וילהלם הרביעי מספר רב של משימות. הוא אף מינה אותו לתפקיד האדריכל המלכותי ב-1842.

ביחד עם פרידריך וילהלם, שלמד בעבר את האדריכלות האיטלקית, שילב שטילר אלמנטים קלאסיים ביחד עם אדריכלות הרנסאנס במה שיהפוך ל"ארקאדיה הפרוסית". הם שילבו גם אלמנטים נוצריים מתקופת הנצרות הקדומה על מנת להימנע מבעיות פוליטיות עם הכנסייה באותה תקופה. לאחר מותו של לודוויג פרזיוס ב-1845 הופקד שטילר על בניית כנסיית השלום בברלין. ההשפעה האיטלקית התחדדה לאחר מסע משותף שערך עם פרידריך וילהלם באיטליה ב-1858/1859, אך הוא הושפע גם מאדריכלות יצקת אנגלית לאחר שערך מסע באנגליה ב-1842.

שטילר מת בברלין ונקבר בבית הקברות דורותנשטאדטישר.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טירת שוורין

בניינים רבים שנבנו על ידי שטילר נחרבו במלחמת העולם השנייה, אך רק חלק מהם שוקמו ובצורה שונה שלא העלימה לחלוטין את השפעתו. שטילר נחשב לתלמידו של קארל פרידריך שינקל ולאדריכל בזכות עצמו. בין העבודות הרבות שביצע ניתן למנות את:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]