פרנץ בקנבאואר

פרנץ בקנבאואר
Franz Anton Beckenbauer

פרנץ בקנבאואר, 2019
מידע אישי
לידה	11 בספטמבר 1945 מינכן, גרמניה
פטירה	7 בינואר 2024 (בגיל 78) זלצבורג, אוסטריה
שם מלא	פרנץ אנטון בקנבאואר
גובה	1.81 מטרים
עמדה	בלם
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1965–1977 1977–1980 1980–1982 1983 באיירן מינכן ניו יורק קוסמוס המבורג ניו יורק קוסמוס 427 (60) 105 (19) 28 (0) 27 (2)
נבחרת לאומית כשחקן
1965–1977 גרמניה המערבית 103 (14)
קבוצות כמאמן
1984–1990 1990–1991 1993–1994 1996 נבחרת מערב גרמניה אולימפיק מרסיי באיירן מינכן באיירן מינכן
מאזן מדליות מתחרה עבור גרמניה המערבית (כשחקן) גביע העולם זהב מערב גרמניה 1974 כדורגל גברים כסף אנגליה 1966 כדורגל גברים ארד מקסיקו 1970 כדורגל גברים אליפות אירופה זהב בלגיה 1972 כדורגל גברים כסף יוגוסלביה 1976 כדורגל גברים מתחרה עבור גרמניה המערבית (כמאמן) גביע העולם זהב איטליה 1990 כדורגל גברים כסף מקסיקו 1986 כדורגל גברים
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

פרנץ בקנבאואר,1976

פְרַנְץ אָנְטוֹן בֶּקֵנְבַּאוֵּאר (בגרמנית: Franz Anton Beckenbauer;‏ 11 בספטמבר 1945 – 7 בינואר 2024) היה כדורגלן ומאמן כדורגל גרמני שכונה "הקייזר" (Der Kaiser, "הקיסר"), ונחשב לאחד מגדולי הבלמים והכדורגלנים בכל הזמנים. זכה פעמיים בכדור הזהב, והוא אחד מתשעה שחקנים שזכו גם בגביע העולם, גם בגביע אירופה לאלופות וגם בכדור הזהב. הוא הופיע 103 פעמים בנבחרת גרמניה המערבית, ושיחק בשלושה גביעי עולם ושתי אליפויות אירופה. הוא גם אחד משלושה שחקנים, (יחד עם מריו זגאלו הברזילאי ודידייה דשאן הצרפתי), שזכו בגביע העולם גם בתור שחקנים וגם בתור מאמנים; הוא הניף את גביע העולם כקפטן במונדיאל 1974, וכמאמן במונדיאל 1990. ב-2004 הופיע גם ברשימת פיפ"א 100 שנבחרה על ידי פלה.

ביוגרפיה

בקנבאואר נולד וגדל בשכונת העוני גייסינג (Giesing) במינכן. אביו עבד בדואר ופרנס את משפחתו בדוחק רב. כדי לא להרוס את נעליו נהג בקנבאואר לשחק כדורגל ברגליים יחפות. בקנבאואר הצטרף לקבוצת הילדים של SC מינכן 1906, למרות שגדל בשכונת גייסינג אשר הייתה מזוהה עם אוהדי מועדון הכדורגל מינכן 1860, בה רצה לשחק. במהלך משחק אימון של SC מינכן 1906 מול מינכן 1860 ספג בקנבאואר סטירת לחי משפילה משחקן של הקבוצה היריבה, דבר שגרם לו להחליט להצטרף דווקא לבאיירן מינכן, היריבה העירונית.

בגיל 18 התאמן בקנבאואר לראשונה עם הקבוצה הבוגרת, וב-1965 ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת גרמניה. שנה לאחר מכן, במונדיאל 1966 הפגין את יכולותיו, הבקיע ארבעה שערים והתפרסם בעולם. אט אט נתפר עבורו תפקיד מיוחד במגרש, הליברו, בו היטיב לנצל את תכונותיו ההתקפיות וההגנתיות. כשקבוצתו איבדה את הכדור, בקנבאואר ירד לאחור ועזר להגנה. כשהכדור הוחזק על ידי חבריו לקבוצה, הוא הצטרף להתקפה וניצל את העובדה שאיש לא שמר עליו. הצלחתו במונדיאל הביאה לו הכרה עולמית והוא הוחתם גם כשחקן קולנוע. בסוף 1968 נבחר ל"נבחרת אירופה" במשאל בין מומחי כדורגל של סוכנות הידיעות הצרפתית.

הוא שיחק בגביע העולם 1970 ובמשחק המותח בחצי הגמר מול נבחרת איטליה סדק את עצם הבריח, אך המשיך לשחק כשזרועו במתלה.

ב-1971 מונה לקפטן נבחרת מערב גרמניה. הוא הוליך את מערב גרמניה לזכייה באליפות אירופה בכדורגל ב-1972, ובגביע העולם 1974. בנוסף, בקנבאואר הוביל את באיירן מינכן לזכייה בשלושה גביעי אירופה לאלופות (1974, 1975, 1976). ב-1977, בגיל 32, החליט לעבור ולשחק בניו יורק קוסמוס. הוא שיחק בניו יורק עד 1980 וזכה עימה בשלוש אליפויות ליגה. הוא חזר לגרמניה ושיחק בהמבורג, עימה זכה באליפות הבונדסליגה ב-1982, אז חזר לניו יורק לעונה ופרש סופית ממשחק.

בתחילת יולי 1984, לאחר התפטרותו של יופ דרוואל, בלחץ דעת הקהל ומבלי שעבר קורס מאמנים, התמנה ליועץ טכני של נבחרת מערב גרמניה, ובעצם למנהלה בפועל. במינוי זה, עקף בקנבאואר את סגני המאמן אריך ריבק והורסט קאפל, אשר על פי המסורת בגרמניה היו אמורים להחליף את המאמן המתפטר.

במונדיאל 1986 הוא הוליך את הנבחרת הלאומית לגמר, שם הפסידה לנבחרת ארגנטינה. במונדיאל 1990 זכתה הנבחרת בגביע ובקנבאואר הפך לאדם השני שזכה בגביע העולם הן כשחקן והן כמאמן (הראשון היה מריו זגאלו עם נבחרת ברזיל), ואז פרש מאימון הנבחרת.

ב-1994 התמנה למאמן באיירן מינכן באמצע העונה והביא אותה לאליפות, ושנה לאחר מכן התמנה לנשיא המועדון. מ-1998 הוא שימש גם כסגן נשיא ההתאחדות הגרמנית לכדורגל. הישגו הגדול ביותר כעסקן הוא הבאת אליפות העולם בכדורגל של 2006 לגרמניה. הוא עבר יותר ממיליון ק"מ בשנתיים במסעותיו על מנת לזכות באירוח הטורניר. עד למותו שימש כנשיא כבוד של באיירן מינכן.

הוקרה

נבחר כבלם בקבוצת הכדורגל של המאה. בקיץ 2010 נערך משחק ראווה לכבודו בין באיירן מינכן לריאל מדריד (ריאל ניצחה 2–4 בפנדלים בתום 120 דקות ללא גול). בשנת 2007 הוענק לו פרס לוריוס למפעל חיים.

חיים אישיים

בקנבאואר היה נשוי שלוש פעמים ויש לו חמישה ילדים. אחד מבניו, שטפן (1968–2015), היה שחקן כדורגל. הוא נישא לראשונה בספטמבר 1966, בגיל 21, עם כלה בת 21. הנישואין נערכו בחשאי בניגוד לדעת הוריו והורי אשתו.

ב-7 בינואר 2024 נפטר בזלצבורג.

תארים

קבוצתיים

באיירן מינכן

• אליפות גרמניה (4): 1968/69, 1971/72, 1972/73, 1973/74
• הגביע הגרמני (4): 1965/66, 1967/68, 1968/69, 1970/71
• גביע אירופה לאלופות (3): 1973/74, 1974/75, 1975/76
• גביע המחזיקות (1): 1966/67
• הגביע הבין יבשתי (1): 1976

המבורג

• אליפות גרמניה (1): 1981/82

ניו יורק קוסמוס

• הליגה הצפון אמריקנית (3): 1977, 1978, 1980

נבחרת גרמניה

• גביע העולם בכדורגל: 1974
• אליפות אירופה בכדורגל: 1972

מאמן

נבחרת גרמניה

• גביע העולם בכדורגל: 1990

מרסיי

• אליפות צרפת (1): 1990

באיירן מינכן

• אליפות גרמניה (1): 1993/94
• גביע אופ"א (1): 1995/96

אישיים

שחקן

• כדור הזהב (2): 1972, 1976
• השחקן הצעיר המצטיין של המונדיאל: 1966
• הכדורגלן הגרמני של השנה (4): 1966, 1968, 1974, 1976
• פרס נשיא אופ"א: 2012

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של פרנץ בקנבאואר (בגרמנית)

• פרנץ בקנבאואר, ברשת החברתית פייסבוק
• פרנץ בקנבאואר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• פרנץ בקנבאואר, ברשת החברתית Goodreads
• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
• פרופיל, באתר Soccerway
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל, באתר National Football Teams
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
• פרנץ בקנבאואר בהיכל התהילה של באיירן מינכן
• פרנץ בקנבאואר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• פרנץ בקנבאואר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

פרנץ בקנבאואר

נבחרת מערב גרמניה – מונדיאל 1966 (מקום שני) 1 טילקובסקי • 2 הוטגס • 3 שנלינגר • 4 בקנבאואר • 5 שולץ • 6 ובר • 7 ברולס • 8 האלר • 9 זלר • 10 הלד • 11 אמריך • 12 אובראט • 13 הורניג • 14 לוץ • 15 פאטזקה • 16 לורנץ • 17 פול • 18 זילוף • 19 קראמר • 20 גרבובסקי • 21 ברנרד • 22 מאייר • מאמן: שן נבחרת מערב גרמניה – מונדיאל 1970 (מקום שלישי) 1 מאייר • 2 הוטגס • 3 שנלינגר • 4 בקנבאואר • 5 שולץ • 6 ובר • 7 פוגטס • 8 האלר • 9 זלר • 10 הלד • 11 פיכטל • 12 אובראט • 13 מילר • 14 ליבודה • 15 פאטזקה • 16 לורנץ • 17 להר • 18 זילוף • 19 דיטריך • 20 גרבובסקי • 21 מנגליץ • 22 וולטר • מאמן: שן נבחרת מערב גרמניה – יורו 1972 (תואר ראשון) 1 מאייר • 2 קלף • 3 בקנבאואר • 4 בלה • 5 ברייטנר • 6 הוטגס • 7 שוורצנבק • 8 פוגטס • 9 בונהוף • 10 הנס • 11 קופל • 12 נצר • 13 גרבובסקי • 14 היינקס • 15 קרמרס • 16 להר • 17 מילר • 18 וימר • מאמן: שן נבחרת מערב גרמניה – מונדיאל 1974 (אלופת העולם) 1 מאייר • 2 פוגטס • 3 ברייטנר • 4 שוורצנבק • 5 בקנבאואר • 6 הוטגס • 7 וימר • 8 קולמן • 9 גרבובסקי • 10 נצר • 11 היינקס • 12 אובראט • 13 מילר • 14 הנס • 15 פלוהה • 16 בונהוף • 17 הולצנביין • 18 הרצוג • 19 קאפלמן • 20 קרמרס • 21 ניגבור • 22 קלף • מאמן: שן נבחרת מערב גרמניה – יורו 1976 (מקום שני) 1 מאייר • 2 פוגטס • 3 דיץ • 4 שוורצנבק • 5 בקנבאואר • 6 וימר • 7 בונהוף • 8 הנס • 9 מילר • 10 ביר • 11 הולצנביין • 12 וורם • 13 דאנר • 14 בונגארץ • 15 פלוהה • 16 נוגלי • 17 קאלץ • 18 קארגוס • מאמן: שן נבחרת מערב גרמניה – מונדיאל 1986 (מקום שני) 1 שומאכר • 2 בריגל • 3 ברמה • 4 פורסטר • 5 הרגט • 6 אדר • 7 ליטבארסקי • 8 מתאוס • 9 פלר • 10 מגאת • 11 רומניגה • 12 שטיין • 13 אלגוור • 14 ברטולד • 15 אאוגנטאלר • 16 תון • 17 יאקובס • 18 ראן • 19 אלופס • 20 הנס • 21 רולף • 22 אימל • מאמן: בקנבאואר נבחרת מערב גרמניה – יורו 1988 (חצי גמר) 1 אימל • 2 בוכוואלד • 3 ברמה • 4 קולר • 5 הרגט • 6 בורובקה • 7 ליטבארסקי • 8 מתאוס • 9 פלר • 10 תון • 11 מיל • 12 אילגנר • 13 ווטקה • 14 ברטולד • 15 פפלוגלר • 16 אקשטיין • 17 דורפנר • 18 קלינסמן • 19 זאוור • 20 רולף • מאמן: בקנבאואר נבחרת מערב גרמניה – מונדיאל 1990 (אלופת העולם) 1 אילגנר • 2 רויטר • 3 ברמה • 4 קולר • 5 אאוגנטאלר • 6 בוכוואלד • 7 ליטבארסקי • 8 הסלר • 9 פלר • 10 מתאוס • 11 מיל • 12 אאומן • 13 רידלה • 14 ברטולד • 15 ביין • 16 שטיינר • 17 מולר • 18 קלינסמן • 19 פפלוגלר • 20 תון • 21 הרמן • 22 קפקה • מאמן: בקנבאואר