פרנץ לכנר
 | |
| לידה |
2 באפריל 1803 ריין, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
20 בינואר 1890 (בגיל 86) מינכן, הקיסרות הגרמנית |
| מקום קבורה |
בית הקברות הדרומי העתיק במינכן |
| מוקד פעילות |
הרייך הגרמני |
| סוגה |
אופרה, סימפוניה |
| שפה מועדפת |
גרמנית |
| כלי נגינה |
עוגב |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
פרנץ פאול לַכנֶר (בגרמנית: Franz Paul Lachner; 2 באפריל 1803 – 20 בינואר 1890) היה מלחין ומנצח גרמני.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לכנר נולד בריין למשפחה מוזיקלית (אחיו, איגנץ, תאודור ווינצנץ היו גם הם למוזיקאים). הוא למד מוזיקה אצל סימון זכטר ומקסימיליאן שטדלר. הוא ניצח על תזמורת תיאטרון אם קרנטנרטור בווינה לפני שהיה לאישיות חשובה בחיי המוזיקה של מינכן, שם ניצח משנות ה-30' של המאה ה-19 בבית האופרה, בקונצרטים ובפסטיבלים שונים. הקריירה שלו הסתיימה באופן פתאומי בשנת 1864 כשתלמידו של ריכרד וגנר, הנס פון בילוב, תפס את מקומו ודחק אותו החוצה. לכנר נשאר במשרתו באופן רשמי, בחופשה מתמשכת, עד שפג תוקף החוזה שלו.
יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לכנר היה מלחין פורה וידוע-שם בתקופתו, אף כי איננו נחשב למלחין גדול. יצירתו, שהושפעה מבטהובן ומידידו שוברט, נחשבת לנאותה ומקצועית, אבל עם השנים נשכחה וכיום אך מעטים מכירים אותה. בין הגדולות בהצלחותיו היו האופרה "קתרינה קורנארו" (1841), רקוויאם ושבע סוויטות תזמורתיות (1881). הסונאטות שלו לעוגב (אופוס 175, 176 ו-177), כמו גם המוזיקה הקאמרית שלו, בייחוד המוזיקה לכלי נשיפה מעץ, הן אולי היצירות הנהנות כיום ממירב תשומת הלב, אם כי רביעיות המיתרים שלו ואחדות משמונה הסימפוניות זוכות לביצוע ולהקלטות. שיריו, שכמה מהם כתובים לטקסטים ששוברט השתמש בהם לשיריו, תרמו להתפתחות הליד הגרמני.
לקראת ביצועי "מדיאה" של כרוביני בפרנקפורט, בשנת 1855, חיבר לכנר רצ'יטאטיב במקום הדיאלוג המדובר המקורי, וגרסה זו, בתרגום לאיטלקית, שימשה ברבות מן ההפקות המחודשות וההקלטות של אופרה זו במאה ה-20.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרנץ לכנר, באתר AllMusic (באנגלית)
פרנץ לכנר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
פרנץ לכנר, באתר Discogs (באנגלית)- פרנץ לכנר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
