פרנצ'סקה אניס
 | |
| פרנצ'סקה אניס בסרט "ההרפתקה החדשה של פליפר" משנת 1964 | |
| לידה |
14 במאי 1945 (בת 78) קנזינגטון, לונדון, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות |
מ-1959 |
| מקום לימודים |
בית הספר לתיאטרון קורונה |
| בן או בת זוג |
|
| מספר צאצאים |
3 |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
פרנצ'סקה אניס (באנגלית: Francesca Annis; נולדה ב-14 במאי 1945) היא שחקנית אנגלייה. היא ידועה מתפקידיה בסרטים כמו "חולית" (1984) ומסדרות טלוויזיה כגון "אהבה חסרת פשרות" (1998), "רעיות ובנות" (1999), "קרנפורד" (2007) והמיני-סדרה "Deceit".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אניס נולדה ב-1945 בשכונת קנזינגטון שבלונדון לאב אנגלי, לסטר ויליאם אנתוני אניס (1914–2001), ולאם ברזילאית-צרפתייה, מרקיטה (מארה) פורסל (1913–2009). הוריה היו שחקנים, ואמה הייתה גם זמרת.[1] מארה הגיעה ממשפחה אמידה בברזיל,[1] וכשפרנצ'סקה הייתה בת שנה עברה משפחת אניס לברזיל, וחיו שם במשך שש שנים. כשהייתה בת 7 המשפחה חזרה לאנגליה.[1] היא מתארת את הוריה בתקופת מגוריהם בברזיל ש"הם מנהלים מועדון לילה בחוף קופקבנה", ואמה מארה "מבצעת שירי בלוז".[1]
פרצ'סקה התחנכה בבית ספר במנזר, ובגיל צעיר למדה לרקוד "בלט",[1][2] בסגנון רוסי ב-"Corona Stage Academy".[3] פריצת הדרך בקריירה שלה הייתה בגיל 16 כשקיבלה תפקיד בסרט הקולנוע "קלאופטרה" בכיכובם של ריצ'רד ברטון ואליזבת טיילור.[1]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הופעת הבכורה של אניס בקולנוע הייתה ב-1959, כשהייתה בשנות העשרה שלה, בסרט "The Cat Gang". תפקידה החשוב הראשון היה כמשרתת אישית של אליזבת טיילור בסרט "קלאופטרה" (1963). הפריצה הגדולה שלה הייתה ב-1965 כששיחקה בתפקיד ראשי במחזמר "The Passion Flower Hotel".[3] ב-1967 שיחקה בתפקיד אסטלה בעיבוד הטלוויזיוני של הרומן "תקוות גדולות" מאת דיקנס. עוד בטלוויזיה הנחתה תוכניות טלוויזיה לילדים. ב-1971 זכתה לתשומת לב כשהופיעה בסרטו של רומן פולנסקי "מקבת'" בתפקיד ליידי מקבת' המתהלכת בעירום כסהרורית.
אניס המשיכה להופיע בתפקידים ראשיים בטלוויזיה בשנות השבעים, השמונים והתשעים. היא גילמה את לילי לנגטרי בסדרת הדרמה "אדוארד השביעי" (1975) ושיחקה באותו תפקיד בסדרה הנושאת את שמה "לילי" (1978) על תפקיד זה זכתה בפרס באפט"א לטלוויזיה לשחקנית הטובה ביותר. עוד כיכבה ב"מאדאם בובארי" (1975);גילמה את קיטי או'שיאה ב-"Parnell and the Englishwoman" (מ-1991); שיחקה במיני-סדרה "אהבה חסרת פשרות" (1998) ובסדרת ההמשך משנת 2000. אניס כיכבה לצדם של מייקל גמבון וג'ודי דנץ' בסדרת הדרמה התקופתית "קרנפורד" (2007), בתפקיד ליידי לאדלו (אישה אריסטוקרטית המתנגדת למתן השכלה לבני המעמדות הנמוכים).
בין סרטי הקולנוע בהם השתתפה אניס היו "המצור על יבשת קרול" (1983) והסרט "חולית" (1984). היא הופיעה בתפקיד טאפנס לצדו של ג'יימס ווריק בתפקיד טומי בסדרת סרטי "Agatha Christie's Partners in Crime" לפי ספרים של אגאתה כריסטי (1983–1984), כמו גם בסרט "The Secret Adversary" מ-1983. היא גילמה את דמותה של ג'קלין קנדי-אונאסיס בסרט "אונאסיס" (1988). בסרט "תחת ירח דובדבן", שביים הזמר פרינס, גילמה אניס את גברת ולינגטון.
אניס הופיעה גם על במות התיאטרון בתפקידים ראשיים יחד עם הלהקה השייקספירית המלכותית - כלוצ'יאנה בגרסה המוזיקלית של טרוור נאן ל"קומדיה של טעויות" ב-1976, ובתפקיד יוליה ב"רומיאו ויוליה" לצדו של איאן מקלן ב-1977. בתיאטרון הלאומי שיחקה ב-1981 בתפקיד נטליה פטרובנה בהפקה של פיטר גיל למחזה "חודש בכפר" מאת איוון טורגנייב. מספטמבר 2005 ועד ינואר 2006 כיכבה אניס בתפקיד רות' במחזה "כתובת על קברו של ג'ורג' דילון" יחד עם ג'וזף פיינס.[4] באפריל 2009 חזרה לבמה כדי להופיע בתפקיד גברת קונוויי בהפקה המחודשת של רופרט גולד למחזה "Time and the Conways" מאת ג'יי בי פריסטלי.[5]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאניס הייתה מערכת יחסים עם הצלם פטריק וייסמן החל משנת 1974.[1] לבני הזוג נולדו שלושה ילדים, שרלוט, טארן ואנדראס. ב-1995 התחילה אניס במערכת יחסים עם שותפה לסרט "המלט", רייף פיינס, וב-1997 סיימה את הקשר שלה עם וייסמן, שהיה שותפה לחיים מזה 23 שנים. באותה תקופה פיינס התגרש מאלכס קינגסטון שהייתה אשתו במשך 4 שנים.[6] ב-7 בפברואר 2006, אחרי 11 שנים יחד, הודיעו אניס ופיינס שהם נפרדים.[1]
תפקידים בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "קומדיה של טעויות" מאת שייקספיר, בתפקיד לוצ'יאנה (1976) עם הרויאל שייקספיר קומפני.
- "רומיאו ויוליה", שייקספיר, בתפקיד יוליה (1977) עם הרויאל שייקספיר קומפני.
- "חודש בכפר" מאת איוון טורגנייב, בתפקיד נטליה פטרובנה, עם התיאטרון המלכותי הלאומי.
- "כתובת על קברו של ג'ורג' דילון" מאת ג'ון אוסבורן ואנתוני קרייטון (אנ'), בתפקיד רות', ב"קומדי תיאטר".[4]
- "Time and the Conways" מאת ג'יי בי פריסטלי (אנ') בתפקיד גברת קונוויי (2009) עם התיאטרון הלאומי.[5]
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | שם | שם באנגלית | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 1959 | The Cat Gang | סילביה | ||
| 1959 | Carry On Teacher | תלמידה | ללא קרדיט | |
| 1960 | No Kidding | |||
| 1963 | קלאופטרה | Cleopatra | איראס | |
| 1963 | West 11 | פיל | ||
| 1964 | Murder Most Foul | שילה אפוורד | ||
| 1964 | Saturday Night Out | ג'ין | ||
| 1964 | Crooks in Cloisters | ג'ון | ||
| 1964 | The Eyes of Annie Jones | אנני ג'ונס | ||
| 1964 | ההרפתקה החדשה של פליפר | Flipper's New Adventure | גוון | |
| 1965 | The Pleasure Girls | סאלי | ||
| 1966 | Run with the Wind | ג'ין פרקר | ||
| 1970 | The Walking Stick | ארבלה דיינטון | ||
| 1971 | מקבת' | Macbeth | ליידי מקבת' | |
| 1973 | Penny Gold | דלפי / דיאן | ||
| 1983 | המצור על יבשת קרול | Krull | אלמנה | |
| 1984 | חולית | Dune | ליידי ג'סיקה | |
| 1986 | תחת ירח דובדבן | Under The Cherry Moon | גברת ולינגטון | |
| 1999 | The Debt Collector | ואל דריידן | ||
| 2002 | קופנהגן | Copenhagen | מגריט בוהר | |
| 2005 | Revolver | לילי ווקר | ||
| 2004 | ליברטין | The Libertine | רוזנת | |
| 2008 | Shifty | ואלרי | ||
| 2018 | העוקץ הגדול | King of Thieves | לין רידר |
טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | שם | שם באנגלית | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 1964 | Danger Man | שילה / ג'ודי | בפרק "No Marks For Servility" ובפרק "That's Two of Us Sorry" | |
| 1964 | The Human Jungle | מרי | בפרק "Wild Goose Chase" | |
| 1966 | המלאך | The Saint | מריה | בפרק "Locate and Destroy" |
| 1973 | A Pin to See the Peepshow | ג'וליה אלמונד | ||
| 1975 | מאדאם בובארי | Madame Bovary | אמה בובארי | |
| 1978 | לילי | Lillie | לילי לאנגטרי | |
| 1980 | Why Didn't They Ask Evans? | ליידי פרנסס "פרנקי" דרוונט | עיבוד לספר של אגאתה כריסטי | |
| 1983 | The Secret Adversary | פרודנס קאולי | ||
| 1983 | Agatha Christie's Partners in Crime | פרודנס "טאפנס" ברספורד | סדרת טלוויזיה | |
| 1985 | מאגנום | Magnum P.I. | פנלופי סנט קלייר | בפרק "Deja Vu" |
| 1987 | אני אכבוש את מנהטן | I'll Take Manhattan | לילי דאווינה אדמספילד | מיני-סדרה |
| 1993 | בין השורות | Between the Lines | אנג'לה ברידג' | |
| 1996 | דיאל ופסקו | Dalziel and Pascoe | בוני פילדינג | בפרק "An Autumn Shroud" |
| 1998 | אהבה חסרת פשרות | Reckless | אנה פיירלי | |
| 1999 | רעיות ובנות | Wives and Daughters | הייסינת' גיבסון | על פי רומן של אליזבת גאסקל |
| 2007 | קרנפורד | Cranford | ליידי לאדלו | |
| 2009 | בחזרה לקרנפורד | Return to Cranford | ליידי לאדלו | |
| 2010 | The Little House | אליזבת' | ||
| 2015 | Home Fires | ג'ויס קמרון | ||
| 2020 | בנקרופט | Bancroft | קרול בנקרופט | עונה שנייה |
| 2020 | בשר ודם | Flesh and Blood | ויוויאן | מיני-סדרה |
פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | פרס | קטגוריה | שם | תוצאה |
|---|---|---|---|---|
| 1974 | פרס באפט"א לטלוויזיה | השחקנית הטובה ביותר | A Pin to See the Peepshow | מועמדות |
| 1976 | פרס באפט"א לטלוויזיה | השחקנית הטובה ביותר | מאדאם בוברי | מועמדות |
| 1977 | פרס אוליבייה | Best Actress in a Revival | טרוילוס וקרסידה | מועמדות |
| 1979 | פרס באפט"א לטלוויזיה | השחקנית הטובה ביותר | לילי | זכייה |
| 1998 | פרס באפט"א לטלוויזיה | השחקנית הטובה ביותר | אהבה חסרת פשרות | מועמדות |
| 1999 | פרס באפט"א לטלוויזיה | השחקנית הטובה ביותר | אהבה חסרת פשרות | מועמדות |
| 2000 | פרס באפט"א לטלוויזיה | השחקנית הטובה ביותר | רעיות ובנות | מועמדות |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרנצ'סקה אניס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פרנצ'סקה אניס, באתר AllMovie (באנגלית)
פרנצ'סקה אניס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
פרנצ'סקה אניס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
פרנצ'סקה אניס, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8
Tim Auld, Francesca Annis interview, The Telegraph, 14 April 2009
- ^ Ciara Dwyer. "Fine without Fiennes". Independent.ie. נבדק ב-2015-08-30.
- ^ 1 2 "Francesca Annis, actor – portrait of the artist | Film". The Guardian. נבדק ב-2015-08-30.
- ^ 1 2 Matt Wolf (2005-10-04). "Epitaph for George Dillon". Variety. נבדק ב-2015-08-30.
- ^ 1 2 Michael Billington (2009-05-05). "Theatre review: Time and the Conways / Lyttelton, London | Stage". The Guardian. נבדק ב-2015-08-30.
- ^ Michael Shelden, 'I'm not afraid to take risks', The Telegraph, 14 August 2003
