פרשת שי דרומי
פרשת שי דרומי הייתה שרשרת אירועים, שהתרחשה ב-13 בינואר 2007, ובמהלכם ירה שי דרומי, חקלאי מחוות בודדים בנגב, בח'אלד אל-אטרש ובאיוב אל-הוואשלה, לאחר שפרצו לחוותו יחד עם שניים נוספים. אל-אטרש נהרג ואל-הוואשלה נפצע כתוצאה מהירי. מעצרו של דרומי עורר דיון ציבורי בשאלה האם רשאי אדם לירות בביתו שלו בפורץ או מסיג גבול, ובסופו של דבר הוביל לחקיקת שינוי בחוק העונשין, המכונה "חוק דרומי", שקבע הגנה מפני הרשעה פלילית בגין מעשים כמו אלה שביצע דרומי, בנסיבות דומות. דרומי זוכה על ידי בית המשפט מהאישום בהריגה[1].
מאז, הפכה פרשת שי דרומי למטבע לשון. מידיי פעם, כאשר מתפרסם שאדם הגן על רכושו מפני פולשים, גנבים ופורצים, כלי תקשורת שונים חוזרים אל פרשה זו תוך אזכורה והפניות אליה ושואלים, האם מדובר ב"פרשת דרומי" נוספת?[2].
הריגת הפורץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
שי דרומי הוא חקלאי בעל חוות בודדים הסמוכה ליישוב מיתר. לפי כתב האישום שהוגש נגדו, ב-13 בינואר 2007 בשעה 3 לפנות בוקר, הבחין דרומי בשניים מבין ארבעה פורצים שחדרו לחוותו. דרומי ירה בפורצים ופצע שניים מהם, אל-אטרש ואל-הוואשלה, והאחרים נמלטו. את הרובה, שהיה שייך לאביו המנוח, החזיק דרומי ללא רישיון[3]. לפי דיווחים בכלי התקשורת, כשהגיעו השוטרים למקום הם מצאו את דרומי מנסה לבצע החייאה באל-אטרש[4], אך זה מת מפצעיו. גם נגד אל-הוואשלה הוגש כתב אישום על קשירת קשר לפרוץ לחווה, ובהמשך השנה אף נמצא אשם, ונגזרו עליו 20 חודשי מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי. ב-2009, לאחר שריצה את תקופת מאסרו, נעצר אל-הוואשלה שנית לאחר שביצע שורת פריצות בצפון הארץ[5].
בעקבות האירוע נעצר דרומי והוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. ב-15 ביולי 2009 זוכה דרומי על ידי בית המשפט מעבירות ההריגה והחבלה בכוונה מחמירה, אך הורשע בעבירה של נשיאת כלי נשק ללא רישיון. בסיום פסק דינה ציינה השופטת רחל ברקאי: "הספק הסביר, אותו עורר הנאשם, באשר להצדקת מעשה ההתגוננות שנקט, נותר מכרסם בליבי עד כי לא נותר לי אלא לקבוע כי לא הוכח מעל לכל ספק סביר כי המשכו של הירי הפוגע בלתי סביר בעליל הוא"[6].
הדיון והמחאה הציבורית בעקבות האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעצרו של דרומי עורר מחאה ציבורית, בעיקר בקרב חקלאי הנגב ופעילי ימין, שראו בפעולתו הגנה עצמית מוצדקת מפני פשיעה חקלאית. הבלוגר אורי קציר השווה בין דרומי לברנרד גץ, אזרח אמריקני שבשנת 1984 ירה בצעירים שניסו לשדוד את כספו ברכבת התחתית של ניו יורק, וקבע כי "המשותף לשני המקרים הוא העובדה שהמותקפים הבינו כי לא יוכלו לסמוך על שום הגנה חיצונית כדי לשמור על שלומם ורכושם ונאלצו לפעול לשם כך בכוחות עצמם"[7].
מנגד, ניסו אישי ציבור ערביים לקשור את ניסיון הפריצה לכך שחוותו של דרומי היא חלק מחוות הבודדים שנועדו, לדבריהם, לדחוק את הבדואים מאדמתם. אישי ציבור אחרים העלו טענה הפוכה, על כך שהרקע הוא השתלטותם של הבדואים על אדמות בנגב והתנכלויות חוזרות ונשנות, כולל גנבות חקלאיות מסיביות, לחקלאים בדרום.
המחאות הציבוריות נגד מעצרו ומשפטו של שי דרומי התבטאו בהפגנות שטח בהיקפים נמוכים, של מאות מפגינים שהתאספו מול בית המשפט בבאר שבע שדן בעניינו, ובצומת "הגומא" בצפון[8]. מחאה ציבורית בהיקפים נרחבים יותר התרחשה באינטרנט. על עצומה למען שי דרומי חתמו קרוב ל-50,000 אישה ואיש. הקריאה לחתימה על העצומה הופצה באמצעים שהיו קיימים באותה תקופה, בטרם הקמת רשתות ענק חברתיות, באמצעות דואר אלקטרוני, באתרי אינטרנט ממוסדים דוגמת התאחדות חקלאי ישראל, קיבוצים ואתר מיוחד שהוקם עבור שי דרומי (ואינו קיים עוד). הבלוגר נרי אבנרי המליץ למצביעי הליכוד להצביע בבחירות הפנימיות עבור חבר כנסת ישראל כץ, כיוון שתמך בשי דרומי[9].
"חוק דרומי"[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות הפרשה הגישו חברי הכנסת כמה הצעות חוק שנועדו להגן על הפועלים בסיטואציה הדומה לזו של שי דרומי. הצעות אלה אוחדו להצעה אחת[10], שאושרה בכנסת ב-24 ביוני 2008, כתיקון לחוק העונשין[11], תיקון שנודע בציבור בשם "חוק דרומי"[12].
במסגרת התיקון נוסף לחוק העונשין סעיף 34י1, שזו לשונו:
- (א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור.
- (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול אם -
- (1) המעשה היה לא סביר בעליל, בנסיבות העניין, לשם הדיפת המתפרץ או הנכנס;
- (2) האדם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות או לכניסה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.
- (ג) לעניין סעיף זה, "משק חקלאי" - לרבות שטח מרעה ושטח המשמש לאחסון ציוד וכלי רכב במשק חקלאי.
משמעות תיקון זה היא כי ניתן להפעיל כוח בלתי מידתי כנגד פורצים וגנבים, לצורך הגנה על רכוש. קודם חקיקת תיקון זה, לא ניתן היה להפעיל כוח בלתי מידתי כנגד פורץ כהגנה עצמית, ואסור היה לפגוע בפורץ כאשר כוונתו לפגיעה או גנבת רכוש, ללא סכנה מוחשית לפגיעה בחיים. עם זאת, בית המשפט העליון הבהיר שיש מעשים שייחשבו לבלתי סבירים בעליל ולא יוכלו לחסות תחת סעיף זה. כך, נקבע שנער שירה למוות באדם שהכיר שנכנס לחצר ביתו במסגרת סכסוך על עסקה למכירת אופנוע, לא יוכל ליהנות מסעיף זה, כיוון שהירי היה בלתי סביר בעליל בהתחשב במצב הדברים[13].
בהגדרות אלו עוקב החוק במידה רבה אחר המשפט העברי, בדין המקביל של גנב "הבא במחתרת", המתיר לפגוע בגנב, מתוך הנחה שהנפגע יאבק כנגד הגנבה, והחשש שהגנב יפגע בנפגע, אלא אם כן ברור ללא כל ספק כי לא יפגע גם אם יתנגדו לו (לדוגמה, אב הפורץ לבית בנו).
בראשית 2014 נעשה תקדים ראשון בשימוש בסעיף זה, כאשר בית המשפט שחרר ממעצר תושבי קלנסווה שדקרו למוות פורץ במהלך מאבק עמו[14].
פסק הדין במשפטו של דרומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-15 ביולי 2009 פרסם בית המשפט המחוזי בבאר שבע את הכרעת הדין בעניינו של דרומי. דרומי זוכה מאשמת ביצוע עבירה של הריגה ועבירה של חבלה בכוונה מחמירה, אך הורשע בביצוע עבירות בנשק (החזקה ונשיאה ללא רישיון). בהסדר טיעון שהוגש לבית המשפט הוצע כי דרומי ירצה שישה חודשי עבודות שירות בניכוי החודש של תקופת מעצרו.
התיקון הנ"ל לחוק העונשין שנעשה טרם מתן פסק הדין, עמד לזכותו של דרומי, זאת לאור האמור בסעיף 5 לחוק:
- "(א) נעברה עבירה ובטרם ניתן פסק-דין חלוט לגביה, חל שינוי בנוגע להגדרתה או לאחריות לה, או בנוגע לעונש שנקבע לה, יחול על העניין החיקוק המקל עם העושה; "אחריות לה" - לרבות תחולת סייגים לאחריות הפלילית למעשה."
לאחר סיום עבודות השירות חזר דרומי למגורים בחוותו, כאשר כעזרה לדרומי ועקב חשש מנקמת דם, הוקם במקום מצפה שמירה של ארגון השומר החדש. בבחירות לכנסת העשרים ושתיים התמודד ברשימת "אדום לבן" יחד עם כושי רימון, גדי וילצ'רסקי ואישים נוספים אך הרשימה לא עברה את אחוז החסימה[15].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שי עקיבא ווזנר, "הגנה עצמית, דרישת הנחיצות וחובת הנסיגה: בשולי פרשת שי דרומי", מחקרי משפט כ"ז 315 (2011).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- nrg מעריב, 2 הרוגים ו-4 פצועים מירי בדרום, באתר nrg, 13 בינואר 2007
- פ 1010/07 מדינת ישראל נגד שי דרומי - פסק הדין המלא, מאתר פסק דין.
- יגאל גרוס, פרשת משפטים: סיפורו של שי דרומי בהלכה, באתר כיפה, 30 בינואר 2019
דעות:
- ניר קיפניס, הי דרומי, באתר ynet, 15 בינואר 2007
- אחמד טיבי, ג'ון ויין הדרומי, באתר הארץ, 29 בינואר 2007
- רועי קונפינו ומרדכי קרמניצר, "הצעות החוק בעניין הרפורמה בהגנה עצמית (חוק שי דרומי)", באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אילנה קוריאל, מחמת הספק: שי דרומי זוכה מהריגת הפורץ, באתר ynet, 15 ביולי 2009
- ^ אלון חכמון, חשד בשפלה: ניסה לגנוב משאית ונורה למוות, באתר מעריב, 14/8/2016
- ^ ענת ברשקובסקי, כתב אישום על הריגה הוגש נגד שי דרומי, באתר ynet, 22 בינואר 2007
מיכל גרינברג, החוואי שי דרומי הואשם בהריגה, באתר הארץ, 23 בינואר 2007 - ^ ענת ברשקובסקי, בעל חווה בנגב ירה למוות בפורץ ופצע אחר, באתר ynet, 13 בינואר 2007
- ^ עדי חשמונאי, הפורץ שנורה בידי שי דרומי נעצר במסע פשע
- ^ פ 1010/07 מדינת ישראל נגד שי דרומי
- ^ אורי קציר, "התשובה הישראלית לברנרד גץ"
- ^ ענת ברשקובסקי וחגי עינב, מאות בני אדם מפגינים נגד מעצר החוואי שי דרומי, באתר YNET, 16.1.2007
- ^ נרי אבנרי, הגידו כן, לח"כ ישראל כץ, באתר NEWS1 מחלקה ראשונה, 5/12/2008
- ^ הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 99) (הגנה עצמית), התשס"ח–2008
- ^ חוק העונשין (תיקון מס' 98) התשס"ח-2008
- ^ אמנון מרנדה, אושר "חוק דרומי": מותר לירות כדי להבריח פורץ, באתר ynet, 24 ביוני 2008
- ^ ע"פ 5184/14 פלוני נ' מדינת ישראל, ניתן ב־3 באוגוסט 2016
- ^ חסן שעלאן, אחים מקלנסווה שוחררו הודות לחוק דרומי, באתר ynet, 5 בפברואר 2014
- ^ עקיבא נוביק, סוף סוף יש למי להצביע- הכתבה המלאה מהערב. ממליץ, באתר טוויטר