פתח עלי שאה קאג'אר
 | |||||||
| לידה |
25 בספטמבר 1772 סמנאן שושלת זנד | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
23 באוקטובר 1834 (בגיל 62) אספהאן, המדינה הנשגבת של פרס | ||||||
| מדינה |
המדינה הנשגבת של פרס  | ||||||
| מקום קבורה | מקדש פאטמה מעצומה | ||||||
| דת | אסלאם שיעי | ||||||
| בן או בת זוג |
Taj ol-Dowleh Zibachehr Khanom אע'אביגום ג'וואנשיר  | ||||||
| השושלת הקאג'ארית | |||||||
| |||||||
|
| |||||||
| |||||||
| חתימה |
 | ||||||
  | |||||||
פֶּתַח' עָלִי שָׁאָה קָאגָ'אר (בפרסית: فتحعلىشاه قاجار; 25 בספטמבר 1772 – 23 באוקטובר 1834) היה השאה השני של ממלכת פרס (איראן של היום) מבית השושלת הקאג'ארית. הוא שלט מ-17 ביוני 1797 ועד למותו. שלטונו ראה שתי מלחמות נגד האימפריה הרוסית בהם פרס העבירה שטחים צפוניים בחבל הקווקז (דאגסטן, גאורגיה, אזרבייג'ן וארמניה) לידי רוסיה. ההיסטוריון ג'וזף מ. אפון תיאר את השאה שהוא: "מפורסם בקרב הפרסים בשלושה דברים: זקנו הארוך בצורה יוצאת דופן, מותניו דמויי הצרעה וצאצאיו."
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פֶּתַח' עָלִי כפי שנקרא בצעירותו (כשם סבא-רבא שלו) נולד לשושלת הקאג'ארית העשירה, בת למוצא אזרי שהתמקמה לחופי הים הכספי בזמן שהאומה האיראנית הייתה מפורקת בין שושלת זנד, השושלת האפשארית, בלוצ'יסטן וטאפוריה. בשנת 1794 דודו, אע'א מוחמד ח'אן קאג'אר, כבש את שושלת זנד ושנתיים אחר כך גם את השושלת האפשארית. פתח' עלי הושם בתור המושל של פארס בשנת 1797 כאשר דודו השאה נרצח בעיר שושה כשלושה ימים לאחר שהאחרון כבש אותה. לאע'א מוחמד השאה לא היו כל צאצאים ולכן עלי ירש את הכס הפרסי והפך לשאה.
רוב שלטונו התמקד באומנויות ושימור התרבות הפרסית. עלי התעניין מאוד בקריאה ובידע כללי רב תחומי. בשנת 1797 קרא את הגרסה השלישית המלאה של אנציקלופדיה בריטניקה ודבר מספר שפות אירופאיות, בהם אנגלית. בין לבין השאה התעניין גם באדריכלות והורה לשחזור של מקדשים עתיקים.
מלחמה שנייה ברוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנהיג גאורגיה אֶרֶקלֶה השני פעל לשחרור גאורגיה מהפרסים ויצר ברית עם רוסיה הקיסרית. בשביל להעניש את המורדים הגיאורגים בשנת 1797 אע'א מוחמד ח'אן קאג'אר הורה על מבצע לבזיזה של טביליסי. הכוחות הרוסים ברחו מהעיר אך הפרסים לא יכלו לכבוש אותה מחדש עקב רצח אע'א מוחמד באותו הזמן. בשנת 1804 החלה המלחמה הרוסית-פרסית השנייה. הכוחות הרוסית פעלו לכיבוש דאגסטן דרך החוף הכספי ביודעם כי ריכוז הכוחות הפרסי ממוקם בגיאורגיה. נגד רוסיה עלי יזם ברית פרנקו-פרסית עם נפוליאון בשנת 1807. המלחמה נמשכה עד 1813 כאשר מצבם של הפרסים כמו גם הצרפתים במלחמה התדרדר.
לו הייתה ממשיכה הלחימה הפרסים חששו לגורלה של העיר הגדולה תבריז בעוד הרוסים היו כבר בשעריה. בהסכם השלום שטחים רחבים מהקווקז עברו לידי רוסיה במסגרת הסכם גוליסטן.
מלחמה שלישית ברוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1826 עלי רצה להחזיר לפרס את האדמות שנלקחו במלחמה הקודמת והורה לבנו מיראז לצעוד בראש צבא של 35,000 חיילים ולספח את השטחים מחדש, צעד זה הוא שהחל את מלחמת רוסיה-פרס החדשה. הפרסים התחברו לח'אנויות ברחבי הקווקז בהם הצ'רקסים, השנה הראשונה של המלחמה הייתה מאוד מוצלחת ובמהלכה נכבשו מחדש הערים לנצ'ראן, קובה ובאקו.
בשנת 1827 איוואן פסקביץ' החל מתקפת נגד רוסית ופלש לואראשאפאט, נחצ'יבאן וב-1 באוקטובר כבש צבאו את ירוואן. לאחר 14 ימים הכוחות הרוסים נכנסו לתבריז ובינואר הרוסים הגיעו עד אל ימת אורמיה. ב-2 בפברואר הוכרחו הפרסים לחתום את הסכם טורקמנצ'אי שהעביר לרוסים את כלל שטחי הקווקז שהיו בחזקת פרס. ההסכם קבע את גבולות מדינות הקווקז לאיראן שעומדים עד היום.
חיים מאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך שלטונו עלי ביצע מספר מלחמות עם האפגנים ועם האימפריה הדוראנית, מלחמות בהם פרס כבשה שטחים אסטרטגיים באזור העיר הראת. עלי העסיק סופרים שיכתבו על מלחמותיו עם רוסיה בהשראת כתביו של פֿירדוסי. בשנת 1829 מתנגדים פרסים לרוסיה רצחו את אלכסנדר גריבוידוב, השגריר הרוסי בטהראן. לאות התנצלות עלי שלח את בנו הנסיך ח'וסרו מירזה להתנצל באופן פורמלי בפני הצאר הרוסי, ניקולאי הראשון.
כאשר בנו האהוב היורשו עבאס מירזה נפטר בשנת 1833, עלי הכתיר את נכדו, מוחמד מירזה ליורש כס השאה. ישנם כ-25 דיוקנים של עלי, חלקם נמצאים בממלכה המאוחדת כגון אחד הממוקם באוניברסיטת אוקספורד. מבין השגרירים הרבים שביקרו את השאה רובם ייצגו אותו בתור אדם נמרץ, חזק ונאור.
השאה נפטר בשנת 1834.
בתקופת שלטונו הוסיף עלי לצד תוארו כשאהנשאה (מלך המלכים) הפרסי גם את התואר המונגולי כגן (חאן החאנים) אשר שימש את התואר המקביל במונגולית.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- השושלת הקאג'ארית
- מוחמד שאה קאג'אר
- נאסר א-דין שאה קאג'אר
- מוזפר א-דין שאה קאג'אר
- מוחמד עלי שאה קאג'אר
- אחמד שאה קאג'אר
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פתח עלי שאה קאג'אר, באנציקלופדיה איראניקה
- פתח עלי שאה קאג'אר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)