צבי יהודה מלצר
 | |
| לידה |
1899 ה'תרנ"ט  |
|---|---|
| פטירה |
30 ביוני 1969 (בגיל 70 בערך) ט"ו בתמוז ה'תשכ"ט |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות |
? – 30 ביוני 1969 |
| אב |
איסר זלמן מלצר |
| צאצאים |
Sara Meltzer |
  | |
הרב רפאל צבי יהודה מלצר (ה'תרנ"ט, 1899 - ליל ט"ו בתמוז תשכ"ט, 30 ביוני 1969[1]) היה רבה של פרדס חנה ולאחר מכן של רחובות. היה מיוזמי הקמתה של מדרשית נעם ומייסד וראש ישיבת קלצק בארץ ישראל וישיבת הדרום.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד במיר שבבלארוס לביילה-הינדה ולרב איסר זלמן מלצר. התחנך אצל אביו, וכן אצל הרב יוסף יוזל הורוביץ, ה"סבא מנובהרדוק". בבחרותו שימש כמה שנים כמשגיח בישיבת קלצק אצל אביו ומסר שיחות מוסר. בשנת תרפ"ה (1925) עלה עם אביו לארץ ישראל. לאחר נישואיו למד בהיכל התלמוד בתל אביב. לימד בישיבה הקטנה של ישיבת עץ חיים בירושלים, ולאחר מכן בישיבת תל אביב. תקופה מסוימת שימש ר"מ בישיבת תפארת ישראל בחיפה.
בשנת תרצ"ו (1936) נבחר לרבה של פרדס חנה[2]. בתקופת רבנותו בפרדס חנה ייסד במושבה את ישיבת קלצק, לזכר הישיבה המקורית בקלצק שבראשה עמד אביו. בצוות רבני הישיבה היה אחיינו, הרב שניאור קוטלר. בשנת תש"ה (1945) יזם את הקמת מדרשית נעם בפרדס חנה. הוא פנה אל ראשי ארגון הנוער "נוער המזרחי" (ראשי תיבות: נעם) והציע להם להקים במושבה ישיבה שתשלב לימודים כלליים. לראשות הישיבה נבחר הרב יהושע יגל.
בשנת תש"ז (1947) נבחר לכהן כרבה של רחובות[3], לאחר פטירת רבה הקודם צבי שטיינמן, שהיה חותנו[4]. את רבנותו בפרדס חנה העביר לרב יהושע זליג דיסקין. עם בואו לרחובות הוא ייסד בה בית דין ושימש בו כאב"ד עד שנת תשי"ט (1959)[5]. הוא מינה לרבנים מקומיים את הרב יואל קלופט (רב שיכון הפועל) והרב זבולון גרז (רב בית הכנסת "שונה הלכות"). כמו כן העביר מפרדס חנה לרחובות את ישיבת קלצק שבראשותו, ובהמשך פתח לצידה את ישיבת הדרום. במסגרת הישיבה הקים הרב מלצר סמינר למורים. כמו כן, היה מראשוני הוגי רעיון ההסדר. תלמידי הסמינר ברחובות היו הראשונים ששירתו בצבא במסגרת ה"הסדר", שאליו הצטרפו מאוחר יותר תלמידי ישיבות אחרות.
בשנת תשי"א (1951) פרש הרב מלצר מרבנות העיר, ואת מקומו מילא הרב אלימלך בר שאול. הרב מלצר המשיך לכהן כאב בית הדין וכראש ישיבת הדרום. כעבור זמן פרש גם מראשות בית הדין ומינה תחתיו את הרב זבולון גרז. בשנת תשכ"ה (1965) נפטר הרב בר שאול, ומיד לאחר פטירתו ייסד הרב מלצר לזכרו כולל אברכים, הפועל עד היום. כמו כן פתח הרב מלצר ישיבה מקצועית ביישוב גן יבנה הסמוך לרחובות.
בשנת תשי"ד (1954), לאחר פטירת אביו, חלה הרב מלצר, וכסגולה נוסף לו השם רפאל, אותו נשא עד מותו. הרב אריה לוין ערך לו גורל הגר"א, והפסוק שעלה בגורל היה: "וְהֹסַפְתִּי עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה"[6]. ואכן, הרב מלצר נפטר כעבור חמש עשרה שנה, בט"ו תמוז תשכ"ט. נקבר בהר המנוחות בירושלים.
אחר מותו הנציחה עיריית רחובות את זכרו בקריאת רחוב על שמו.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדיו הם: מרים, אוריאל מלצר וידעאל מלצר, שחיבר את הביוגרפיה על הרב איסר זלמן מלצר בדרך עץ החיים. חתנו של אוריאל מלצר, הרב אריה אדלר, הקים את ישיבת "אבן האזל" בנתיבות, הקרויה על שם ספרו של הרב איסר זלמן מלצר.
חתנו היה הרב יהודה עמיטל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב יואל עמיטל, סבי הרב צבי יהודה מלצר זצ"ל, המעין תמוז תשס"ט
- הרב יהושע מגנס, עוד על הרב צבי יהודה מלצר זצ"ל, המעין תשרי תש"ע
- הרב צבי יהודה מלצר, באתר המועצה הדתית ברחובות
- הרב עמיחי כנרתי, רבי צבי יהודה מלצר זצ"ל, תשע"ט
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מת הרב צבי יהודה מלצר, מעריב, 1 ביולי 1969.
- ^ פרדס חנה, דואר היום, 31 בינואר 1936
- ^ מעמד גדול לכבוד התורה, הצופה, 25 ביוני 1947
- ^ דרכו האחרונה של הרב צבי שטיינמאן זצ"ל, הצופה, 27 בינואר 1947
- ^ לשכת השר יעקב משה טולידאנו - מינויים לדיינים, באתר ארכיון המדינה, עמ' 2
- ^ ספר מלכים ב' כ, ו
- אנשי העלייה הרביעית
- ראשי ישיבה ישראלים
- ראשי ישיבות תיכוניות
- רבני הציונות הדתית בישראל
- רבני ישיבת היישוב החדש
- רבני ישיבת תפארת ישראל
- רבני ישיבת קלצק-הדרום
- פרדס חנה: רבנים
- רחובות: רבנים ראשיים
- רבני מושבות
- קלצק: רבנים
- משפחת מלצר
- משפחת פרנק
- בוגרי ישיבת עץ חיים
- בוגרי ישיבות נובהרדוק
- רבני ישיבת עץ חיים
- בוגרי היכל התלמוד
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- אבות בתי דין
- ישראלים שנולדו ב-1899
- ישראלים שנפטרו ב-1969