צוטומו ימאגוצ'י
 | |
| צוטומו ימאגוצ'י, 25 במרץ 2009 | |
| לידה |
16 במרץ 1916 נגסאקי, יפן  |
|---|---|
| פטירה |
4 בינואר 2010 (בגיל 93) נגסאקי, יפן |
| מדינה | יפן |
| מקום מגורים | נגסאקי שביפן |
| ידוע בשל | היחידי שהוכר כנפגע שתי פצצות האטום שהוטלו על הירושימה ונגסאקי |
| מקצוע | מהנדס מכליות נפט |
| מעסיק |
מיצובישי |
  | |
צוּטוֹמוּ ימָאגוּצִ'י (ביפנית: 山口 彊; 16 במרץ 1916 - 4 בינואר 2010) היה אזרח יפני, היחיד שהוכר כנפגע שתי פצצות האטום שהוטלו על הירושימה ונגסאקי בסוף מלחמת העולם השנייה.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
צוּטוֹמוּ ימָאגוּצִ'י נולד בנגסאקי שביפן. החל משנות ה-30 היה מועסק בתעשיות מיצובישי בתור מהנדס מכליות נפט. הוא טען שמעולם לא חשב שיפן צריכה לפתוח במלחמה. הפלדה, הברזל והנפט עמדו להיגמר לטענתו, בעוד המכליות שהביאו נפט הוטבעו בזו אחר זו על ידי צוללות.[1]
הפצצת הירושימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ימאגוצ'י עבד וחי בנגסאקי, אבל בקיץ 1945 הוא נסע לצורך העבודה להירושימה לשלושה חודשים.[1] בבוקר 6 באוגוסט התכוון לחזור לנגסאקי, והלך לתחנת הרכבת שבמרכז הירושימה עם שני שותפיו. בדרך נזכר ששכח את תעודת המעבר שלו וחזר לבית בו התארח. בשעה 8:15 הטיל המפציץ אנולה גיי את הפצצה ילד קטן במרכז העיר. היה זה השימוש הראשון בפצצת ביקוע גרעיני של אורניום מועשר. כשהוטלה הפצצה ימאגוצ'י היה כ-3 ק"מ ממוקד הפיצוץ. הפיצוץ קרע את עור התוף שלו ושרף את צדו השמאלי של גופו. לאחר שהתאושש מהפיצוץ, תפסו שלושה מן השורדים מחסה לילי במקלט בסביבה ולמחרת התפזרו. ימאגוצ'י שב לביתו שבנגאסקי. כ-70,000 איש, אישה, זקן וטף נהרגו באותו יום בהירושימה, וכ-80,000 נוספים עתידים היו להיהרג מהשלכות הקרינה בהמשך אותה השנה.[2]
הפצצת נגסאקי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-9 באוגוסט חזר ימאגוצ'י לעבוד, על אף פציעתו. משהגיע למשרדו שבנגסאקי סיפר לחבריו על המאורע. בשעה 11:00 הוא סיפר למפקח על הפיצוץ בהירושימה ובמהלך השיחה הוטלה פצצה נוספת. משרדו של ימאגוצ'י היה במרחק 3 ק"מ ממוקד הפיצוץ, אך הפעם הוא לא נפגע ישירות. פצצת הפלוטוניום איש שמן גבתה את חייהם של כ-40,000 בני-אדם ברגע נפילתה, ואת חייהם של כ-25,000 נוספים כתוצאה מהקרינה בשנים הבאות.[1]
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר סיום המלחמה עבד ימאגוצ'י כמתרגם בעבור צבא ארצות הברית. בשנת 1957 ממשלת יפן החלה להעניק טיפול מיוחד לניצולי פצצות האטום אך ימאגוצ'י לא חש שהוא זקוק לטיפול מיוחד ולא השתתף בבדיקות הרפואיות. לאורך השנים התמסר ימאגוצ'י למאבק לפירוז העולם מנשק גרעיני והפך למנהיג וסמל לתנועה היפנית לפירוק נשק גרעיני. בסוף שנות ה-90 כתב ימאגוצ'י ספר אוטוביוגרפי אודות חוויות האטום שלו והמאבק בנשק הגרעיני.
בשנת 2006 השתתף ימאגוצ'י יחד עם עוד 165 ניצולים ששרדו את שתי הפצצות בסרט תיעודי שנקרא "לשרוד פעמיים". בהקרנת הסרט באומות המאוחדות נשא ימאגוצ'י נאום תחינה בו אמר: "אני שונא את הנשק הגרעיני בגלל מה שהוא עושה לכבוד האדם".[3] במרץ 2009 הוא קיבל הכרה רשמית מממשלת יפן על כך שהיה קורבן שתי הפצצות ובכך הפך לאדם היחיד בעולם שהוכר כנפגע של שתי פצצות אטום.[4]
לקראת סוף חייו חלה בסרטן הקיבה. ב-4 בינואר 2010 נפטר בביתו שבנגסאקי, והוא בן 93.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בין הירושימה לפיונגיאנג, אוריאל לוי, ה-8 במאי, 18/6/2018
- אוריאל לוי, המאבק לתקווה של טסוטומו יאמגוצ'י, האיש שניצל פעמיים מפצצת האטום, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 9 באוגוסט 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3
Tsutomu Yamaguchi (Obituary), The Telegraph, 6 January 2010
- ^ האדם ששרד את הירושימה ונגסאקי, Justin McCurry, The Guardian, 25/3/2009
- ^ איך שרדתי את הירושימה ואת נגסאקי The Independence, 26/3/2009
- ^ יפני הוכר כקורבן שתי פצצות אטום, 3/25/2009, AP
