ציור פעולה
"ציור פעולה" (באנגלית: action painting ולעיתים גם gestural abstraction) הוא טכניקת ציור בה צבע ניתז, מטופטף או נמרח על גבי משטח הציור באופן ספונטאני. עבודת הציור בסגנון זה מערבת את הגוף יותר מאשר בציור מסורתי, והעבודה הסופית לעיתים קרובות מדגישה את הפעולה הפיזית שבה נעשה הציור, כמרכיב מרכזי ביצירה. הצופה בציורי פעולה יראה לעיתים קרובות משיכות מכחול רחבות, טיפות צבע והתזות צבע, לצד עדויות ציוריות נוספות לפעולה הפיזית שהתרחשה בזמן עבודתו של האמן (ומכאן השם: ציור פעולה).[1]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
סגנון ציור הפעולה היה נפוץ משנות הארבעים ועד ראשית שנות השישים של המאה העשרים, והוא קשור בתנועת האקספרסיוניזם המופשט (מבקרי אמנים לעיתים מחליפים בין המונחים "ציור פעולה" ו"אקספרסיוניזם מופשט").[2] בנוסף, לעיתים קרובות נעשית השוואה בין ציור הפעולה האמריקאי לבין זרם הטאשיזם הצרפתי. אסכולת ניו-יורק, תנועת אקספרסיוניזם מופשט אמריקאית משנות הארבעים והחמישים, מזוהה גם היא עם זרם ציור הפעולה, זאת במיוחד ביחס לאמנים כגון ג'קסון פולוק, וילם דה קונינג, פרנץ קליין ואחרים.[3] אלה זוהו עם המונח "ציור פעולה", על רקע הדגש שניתן בעבודתם על ספונטאניות ופיזיות בתהליך הציור.[4]
המונח "ציור פעולה" נטבע בשנת 1952 על ידי מבקר האמנות האמריקאי הארולד רוזנברג, בחיבורו "ציירי הפעולה האמריקאים".[5] בחיבור הוא זיהה תפנית אסתטית משמעותית בקרב אמני ומבקרי האמנות של אסכולת ניו יורק. רוזנברג תפס את בד הציור כ"שטח שנועד לפעולה" ("an arena in which to act"). כך, המעשים והאמצעים שהושקעו בתהליך הציור נתפסו כחשובים יותר מהתוצר הסופי.[4] היחס של גרינברג לציור הפעולה נע משימת דגש על האובייקט, לשימת דגש על המאבק היצירתי עצמו, כאשר הציור המוגמר נתפס כמעין תוצר לוואי של פעולת היצירה עצמה. קלמנט גרינברג היה מבקר אמנות משפיע נוסף בהקשר של זרם ציור הפעולה, לאור עניינו במאבק היצירתי שלדידו מתבטא בשטח הפנים של הציור. הפיזיות של משטחי הציור הקרושים והעמוסים, לדעת גרינברג, הם המפתח להבנת ציורי הפעולה.[3] מחקר עדכני נוטה לייחס חשיבות רבה בהקשר זה גם לוולפגאנג פאלן (Paalen), אמן סוריאליסטי, שנטען לגביו שהיה הראשון להשתמש במונח "פעולה" במשמעותו זו, ובתוך כך גם טיפח את תאוריית המאבק הסובייקטיבי שמתגלה ביצירת האמנות. ספרו "Totem Art", משנת 1943, היה בעל השפעה רבה על אמנים כגון מרתה גראהם, ברנט ניומן, איסאמו נוגוצ'י, ג'קסון פולוק ומארק רותקו.[6]
במהלך שני העשורים הבאים, ההגדרה המחודשת של רוזנברג את האמנות כמעשה אמנות יותר מאשר האובייקט האמנותי, כתהליך יותר מאשר כתוצר, זכתה לתשומת לב והייתה בעלת השפעה. היא הניחה את היסודות לכמה תנועות אמנות גדולות, מההפנינג והפלוקסוס לאמנות המושגית, אמנות המיצג, אמנות המיצב ואמנות האדמה.
הקשר היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
תנועת ציור הפעולה פעלה בתקופה שלאחר תום מלחמת העולם השנייה. כתוצר של ההתחדשות האמנותית האקספרסיוניסטית שנוצרה לאחר המלחמה, ציור הפעולה התפתח במקביל לשגשגוגם כמה תחומים כמו מכניקת הקוונטים והפסיכואנליזה; אלה שינו תפיסות רווחות לגבי העולם הפיזי והפסיכולוגי, ולגבי היכולת של האדם להבין את העולם באמצעות מודעות גבוהה יותר.
ציירי הפעולה האמריקאים הרהרו גם בטבעה של האמנות ובסיבות לקיומה של אמנות. היצירות המוקדמות יותר של אמנים כמו קנדינסקי ומונדריאן, שחררו את האמנות מהחובה לתאר אובייקטים, ובמקום זאת ביקשו לפנות לרגשות של הצופה, דרך החוש האסתטי שלו. ציור הפעולה לקח היבט זה צעד אחד קדימה, תוך הישענות על הרעיונות של יונג ופרויד לגבי הלא מודע. הרבה מהאמנים התעניינו במחקרים של יונג על דימויים וסוגים ארכיטיפיים, והוסיפו להם את הפרשנות האישית במסגרת היצירה.[7] בראשיתו של ציור הפעולה, הוא שאב השראה גם מפרויד ומהסוריאליזם.[4] האמנות של ציירי הפעולה לא ביקשה לתאר אובייקטים כשלעצמם, או אפילו רגשות ספציפיים. לעומת זאת, היא ביקשה לגעת באופן עמוק בתת-המודע של הצופה, תוך עוררות רגש קדמוני ומפגש עם מעין חוש קולקטיבי של שפה וויזואלית ארכיטיפית. יכולת זאת התאפשרה, לדידם, כאשר הצייר מצייר באופן לא מודע וספונטאני, במרחב עוצמתי של רגשות גולמיים ושל פעולה. ציור הפעולה הושפע באופן מיוחד גם מהדגש של הסוריאליסטים על אוטומטיזם, שהושפע גם הוא מהפסיכואנליזה ומהחיפוש אחר גישה ישירה יותר לתת מודע האנושי. הציירים החשובים שציירו מתוך נקודת המבט הזו היו ז'ואן מירו ואנדרה מסון.
תערוכות מרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "ציור פעולה", ינואר-מאי 2008: אוצר - אולף קוסטר (Ulf Küster), גלריה ביילר (אנ') בבזל, שווייץ.
- "פעולה/הפשטה: פולוק, דה קוניג ואמנות אמריקאית 1940-1976", מאי-ספטמבר 2008: אוצר- נורמן ל. קליבלט, המוזיאון היהודי, ניו יורק, ארצות הברית.[8]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טאשיזם
- מישל טאפיה
- קבוצת גוטאי (אנ')
- אסכולת ניו-יורק
- אקספרסיוניזם מופשט
- מופשט לירי
- קוברה
- אינפורמליזם
- ציור שדות צבע
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ציור פעולה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Action painting, MoMa
- ^ Art History Definition: Action Painting, Thought.co
- ^ 1 2 Action Painting, ENCYCLOPEDIA OF ART
- ^ 1 2 3 Action painting, Artsy
- ^ Harold Rosenberg, The American Action Painters
- ^ Andreas Neufert, Auf Liebe und Tod, Das Leben des Surrealisten Wolfgang Paalen, Berlin: Parthas, 2015
- ^ Kaufman, Jason Edwards, What the Mind's Eye Sees: Action painters were postwar exemplars of American individualism, American Scholar 77, 2008, עמ' 113-117
- ^ Gail Levin, Review: Action Painting: Perspectives from Two Sides of the Atlantic, Art Journal 67 (4), 2008, עמ' 119-121
