קא' ונדראמין קאלרגי
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
ארמון  |
| על שם |
ונדראמין |
| כתובת |
קאנארג'ו |
| מיקום |
ונציה |
| מדינה |
איטליה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1509 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1509 |
| אדריכל |
מאורו קודוסי |
| סגנון אדריכלי |
Venetian Renaissance architecture |
| קואורדינטות | 45°26′32″N 12°19′47″E / 45.442222°N 12.329722°E |
|
www | |
|
(למפת ונציה רגילה)   קא' ונדראמין קאלרגי | |
  | |
קא' ונדראמין קאלרג'י (באיטלקית: Ca' Vendramin Calergi) המכונה גם פאלאצו ונדראמין קאלרג'י (Palazzo Vendramin Calergi) הוא ארמון הממוקם על גדת התעלה הגדולה בוונציה שבאיטליה.
כיום המבנה משמש כאתר החורף של הקזינו של ונציה, וכן כמוזיאון לזכרו של ריכרד וגנר.
הארמון ממוקם ברובע קאנארג'ו של העיר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המבנה הוקם בשלהי המאה ה-15 בתכנונו של מאורו קודוצי, האדריכל שתכנן את כנסיית סן זכריה שבעיר. הקמת המבנה החלה בשנת 1481 והסתיימה לאחר מותו של קודוצי, תחת פיקוחו של בית המלאכה (בוטגה) של משפחת לומברדו, בשנת 1509. המבנה הוקם ביוזמת אנדראה לורדן ובמימון הדוג'ה לאונרדו לורדאן.
הארמון בנוי בסגנון הרנסאנס, וכולל שלוש קומות. חזית המבנה הפונה לעבר התעלה הגדולה בנויה בסגנון נאו-קלאסי, ומעוטרות בקשתות ובחלונות טרפויי (trefoil).
תקרות המבנה עוטרו בפרסקאות מעשה ידי האמן מאטיה בורטולוני בסגנון הבארוק.
בשנת 1581, בשל קשיים כלכליים של משפחת לורדאן, נמכר המבנה ליוליוס, דוכס ברנזוויק-לנבורג במחיר של 50,000 דוקאטים. הדוכס מכר את המבנה לאחר שנתיים לגוליימו גונזגה השלישי, דוכס מנטובה, אשר לימים מכר אותו לאציל הוונציאני ויטרה קאלרג'י.
קאלרג'י הרחיב את המבנה בשנת 1614 ובנה אגף נוסף בתכנונו של האדריכל וינצ'נזו סקאמוצי. אגף זה נהרס בשנת 1659 ובמקומו נבנה אגף חדש באותה שנה.
בשנת 1739 עבר המבנה למשפחת ונדראמין בדרך נישואין.
בשנת 1844 נרכש המבנה על ידי מריה קרולינה, נסיכת נאפולי וסיציליה, דוכסית ברי, אולם לאחר איחוד איטליה נאלצו למכור את המבנה לנכדה של הנסיכה - הנסיך אנריקו, דוכס בארדי, אשר מכר את מרבית יצירות האמנות שהיו בארמון במכירות פומביות בפריז. אנריקו ורעייתו האינפנטה אדלגונדס, דוכסית חימאראס התגוררו במבנה שהפך למרכז לחברה הגבוהה של ונציה.
המלחין הגרמני ריכרד וגנר ביקר בוונציה שש פעמים בין שנת 1858 ועד מותו. וגנר שכר את הקומה השנייה של המבנה (הפיאנו נובילה) מהנסיך אנריקה והגיע למבנה ב-16 בספטמבר 1882 עם רעייתו וילדיו. בעת מגוריו במבנה, ב-13 בפברואר 1883, נפטר וגנר מהתקף לב. שלט על קיר המבנה מציין את מותו.
בשנת 1937 נמכר המבנה לג'ובאני וולפי, רוזן מיזוראטה, אשר הפך את המבנה למרכז לחקר האלקטרומגנטיות. בשנת 1946 רכשה עיריית ונציה את המבנה ומאז 1959 הוא משמש את הקזינו של ונציה.
בפברואר 1995 נפתח במבנה מוזיאון לזכרו של וגנר המכיל ספרי תווים, ציורים וחפצים שונים של משפחת וגנר. אוסף זה מהווה את האוסף הגדול ביותר של חפצי המשפחה מחוץ לביירוית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קא' ונדראמין קאלרגי- הקזינו של ונציה - אתר רשמי
- מוזיאון וגנר - אתר רשמי
