קארן בליקסן
 | |
| לידה |
17 באפריל 1885 רונגסטדלונד, דנמרק  |
|---|---|
| פטירה |
7 בספטמבר 1962 (בגיל 77) רונגסטדלונד, דנמרק |
| שם לידה |
Karen Christentze Dinesen |
| מדינה |
דנמרק |
| מקום קבורה |
רונגסטדלונד |
| שם עט |
Tania Blixen, Pierre Andrézel, Isak Dinesen, Osceola |
| שפות היצירה |
דנית, אנגלית, צרפתית |
| סוגה |
נאו-רומנטיקה, ספרות גותית, ריאליזם קסום |
| יצירות בולטות |
זיכרונות מאפריקה, החגיגה של באבט |
| תקופת הפעילות |
1905–1959 (כ־54 שנים) |
| בן או בת זוג |
ברור פון בליקסן-פינקה (14 בינואר 1914–?) |
| פרסים והוקרה |
|
|
karenblixen | |
| חתימה |
 |
  | |
קארן פון בליקסן-פינקה (בדנית: Karen von Blixen-Finecke; 17 באפריל 1885 – 7 בספטמבר 1962), ידועה בעיקר בשם העט איזק דינסן (Isak Dinesen), הייתה סופרת דנית.
חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בליקסן נולדה בדנמרק כקארן דינסן. אביה היה סופר ואיש צבא, שהתאבד כשהייתה בת 10 לאחר שאובחן כסובל מעגבת.
כשהייתה בת 24 התחתנה עם בן דודה השוודי והשניים עברו לקניה, שם ניהלו מטע קפה, שנקנה מכספי משפחתה. נישואיהם החזיקו מעמד 7 שנים בלבד. בליקסן התאהבה בצייד מקומי בשם דניס פינץ` האטון, איתו חיה עד למותו בתאונת מטוס בשנת 1931. סיפור חייה בקניה ויחסיה עם בעלה ועם האטון היוו הבסיס לספרה "זיכרונות מאפריקה", אותו פרסמה תחת שם העט איזק דינסן. בהיותה בקניה היא התיידדה עם בריל מרקהם.
בליקסן השתמשה במספר שמות עט נוספים, חלקם גבריים וחלקם נשיים. אף על פי ששפת האם שלה הייתה דנית, היא כתבה באנגלית ותרגמה את ספריה לדנית.
כתיבתה הייתה יוצאת דופן לתקופתה. ראשית, היא השתדלה לכתוב לפי מיטב המסורת של מספרי הסיפורים שבעל-פה. שנית, כתיבתה התרפקה על ערכים שנחשבו מיושנים בתחילת המאה העשרים ולפיכך רבות מעלילות סיפוריה התרחשו במאה התשע עשרה. שלישית, יצירותיה היוו תמהיל מוזר של ערכים אריסטוקרטיים, מחאה אנטי-קולוניאליסטית, מחאה אנטי-נאצית, גותיות, ארוטיקה ויסודות אוטוביוגרפיים.
בליקסן זכתה להכרה והערכה של אושיות ספרותיות בולטות, כגון ארנסט המינגוויי, (שהביע את הערכתו אליה במילים: "הייתי מרגיש היום מאושר יותר לו היו נותנים את פרס נובל לסופרת היפה איסאק דינסן")[1] טרומן קפוטה, פרל בק, אי. אי. קאמינגס וארתור מילר.[דרוש מקור]
בליקסן הייתה חולנית במשך כל חייה. כפי הנראה נדבקה בעגבת מאביה עוד בטרם נולדה. היא סבלה מכיבי קיבה חמורים, שהובילו להסרת חלק מקיבתה, ובסופו של דבר למותה מתת-תזונה, בגיל 77.
בשנת 1985 יצא לאקרנים הסרט "זיכרונות מאפריקה" בכיכובם של מריל סטריפ ורוברט רדפורד. הסרט זכה להצלחה רבה ובעקבות הצלחתו, הפך ביתה של בליקסן בניירובי שבקניה למוזיאון לאומי. מוזיאון נוסף המוקדש לבליקסן נמצא באחוזת המשפחה שבדנמרק.
סרט נוסף שנעשה על פי יצירתה של בליקסן הוא החגיגה של באבט מ-1987.
ספריה שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שבעה סיפורים גותיים, תרגם אהרן אמיר, הוצאת זמורה-ביתן-מודן, 1980.
- סיפורי חורף, תרגמה ליאורה הרציג, הוצאת זמורה-ביתן, 1985.
- זיכרונות מאפריקה, תרגמה ליאורה הרציג, הוצאת זמורה-ביתן, 1986.
- קרנבל, תרגמה לאה זגגי, הוצאת זמורה-ביתן, 1987.
- צללים על העשב, תרגמה ג. אריוך, הוצאת זמורה-ביתן, 1991.
- סיפורים אחרונים, תרגמה שרון פרמינגר, הוצאת זמורה-ביתן, 1996.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קארן בליקסן (באנגלית)- דף מידע על הסופרת
- מוזיאון קארן בליקסן בדנמרק
- מוזיאון קארן בליקסן בקניה
- עופרה עופר אורן, מה היו אומרים הילידים על זכרונותיה מאפריקה?, בבלוג "סופרת ספרים", 24 במרץ 2015
- קארן בליקסן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קארן בליקסן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
קרן קריסטנס בליקסן (1885-1962), דף שער בספרייה הלאומית- כתבי קארן בליקסן בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ernest Hemingway, Conversations with Ernest Hemingway, p. 78, University press of Mississippi, 1986