קבוע דיסוציאציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

קבוע דיסוציאציה (נקרא גם קבוע פירוק, קבוע יינון או קבוע חומציות) הוא קבוע שיווי משקל של תגובת פירוק של מולקולה או קומפלקס. אם קומפלקס AB מתפרק בחלקו למרכיביו A ו-B כי אז קבוע הדיסוציאציה של K:

במונה מופיעים הריכוזים (ליתר דיוק : האקטיבויות) של תוצרי הפירוק במולרים ובמכנה ריכוז הקומפלקס הלא מפורק. במקרה הכללי, כאשר הקומפלקס AxBy מתפרק לx מרכיבי A ולy מרכיבי B יהיה קבוע הדיסוציאציה

קבוע הפירוק לכל קומפלקס תלוי בטמפרטורה ובממס.

עבור חומצה חלשה HA המתפרקת במים לפרוטון H+ ולאניון A- נקרא קבוע הדיסוציאציה במים בשם קבוע החומצה. ככל שקבוע החומצה גדול יותר החומצה נוטה יותר לשחרר פרוטונים במים כלומר מדובר בחומצה חזקה יותר.