קבר רבי יהודה הנשיא

קבר רבי יהודה הנשיא
	חזית הקבר המיוחס לרבי יהודה הנשיא בבית שערים
אתר מורשת עולמית
	הנקרופוליס בבית שערים: ציון דרך בהתחדשות יהודית
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2015, לפי קריטריונים 2, 3
נתונים כלליים
נקבר	רבי יהודה הנשיא
תאריך פטירה	222-194 (לערך)
תקופה	המאה ה-2 - המאה ה-3
תאריך גילוי	1953
מגלה	החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה
עיר	בית שערים
בית הקברות	בית שערים
מיקום	הגליל התחתון
קואורדינטות	32°42′12″N 35°07′43″E / 32.70324°N 35.12873°E

קברו של רבי יהודה הנשיא (כונה רבינו הקדוש, או בקיצור רבי), ממוקם על פי ספרות חז"ל בבית שערים. דעה זו מקובלת גם בקרב חוקרי התקופה. עם זאת, קיימת מסורת עממית המתועדת החל מהמאה ה-11, לפיה קברו של רבי יהודה הנשיא נמצא בציפורי. מסורת זו ככל הנראה הסתמכה על ספרות חז"ל, בה נאמר כי רבי יהודה הנשיא נפטר בציפורי.

מות רבי יהודה הנשיא

ערך מורחב – רבי יהודה הנשיא#פטירתו

רבי יהודה הנשיא, מסדר המשנה, חי במאה השנייה בטבריה, בבית שערים ובציפורי שהיו מרכזי התרבות היהודית החשובים אחרי תוצאותיו הרות-האסון של מרד בר כוכבא.

רבי יהודה שהה בעיקר בבית שערים. בסוף ימיו חי בעיירה ציפורי הנמצאת בהרי הגליל התחתון, בקרבתה של נצרת. בתלמוד מסופר כי רבי יהודה ישב בציפורי 17 שנים^[1].

בין השנים 194-222 לספירה^[2], מת רבי יהודה בציפורי. מסע ההלוויה התקיים ביום שישי, החל בציפורי ועבר ב-18 בתי כנסת, שם הספידוהו החכמים המקומיים והסתיים בבית שערים.

הקבר בבית שערים

בתלמוד הירושלמי ובשני מקומות במדרש קהלת רבה מובא סיפור (מאת רבי נחמן או רבי נחמיה) בשם רבי מנא (דור שישי לתלמידי רבי^[3], ששימש כראש ישיבה בציפורי) על פטירתו של רבי יהודה בציפורי וקבורתו בבית שערים.

(אמר) ר' נחמן בשם ר' מנא. מעשה ניסין (=ניסים) נעשו באותו היום. ערב שבת הייתה ונתכנסו כל העיירות להספידו. ואשירוניה תמני-עשרה כנישן (=והניחו אותו להספד בשמונה עשר בתי כנסת) ואחותניה לבית-שריי (=ולבסוף הורידו אותו לקבורה בבית שערים), ותלה לון יומא (=והתארך להם היום) עד שהיה כל אחד ואחד מגיע לביתו וממלא לו חבית שלמים (-של מים) ומדליק לו את הנר. כיון ששקעה החמה קרא הגבר (=כלומר, הגיע הבוקר). שרון מציקין. אמרין. דיל' דחללינן שבתא (=החלו מצטערין, אולי חיללנו שבת). יצתה בת קול ואמרה להן. כל מי שלא נתעצל בהספדו שלר' (-של רבי יהודה הנשיא), יהא מבושר מחיי העולם הבא בר מן קצרא. כיון דשמע כן סלק ליה לאיגרא וטלק גרמיה ומית. נפקת בת קלא ואמרה. ואפילו קצרא.

— תלמוד ירושלמי, מסכת כלאיים, פרק ט', הלכה ג', גמרא. כתב יד ספריית האוניברסיטה הלאומית של ליידן

(אמר) רַבִּי נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי מָנָא (גירסת פרשה ט': רַבִּי מוֹנָא אָמַר) מַעֲשֶׂה נִסִּים נַעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה וְאִיתְכַּנְשִׁין (וְאִתְכַּנְשׁוּן) כָּל קִרְיָיתָא לְהֶסְפֵּידָא (לְהֶסְפֵּידָה) דְרַבִּי (=והתכנסו כל בני העיר להספד של רבי), אַשְׁרוּנֵיהּ (וְאַשְׁרוּנֵיהּ) בִּתְמַנֵּי עָשָׂר כְּנִישְׁתָּא (=והניחו אותו להספד בשמונה עשר בתי כנסת), וְאוֹבְלוּנֵיהּ לְבֵית שְׁעָרִים, וּתְלָא לוֹן יוֹמָא (=והתארך להם היום) עַד דִּמְטָא כָּל חַד וְחַד מִיִּשְׂרָאֵל (=עד שהגיע כל אחד ואחד מישראל) לְבֵיתוֹ וּמַדְלִיק לוֹ אֶת הַנֵּר, וְצוֹלֶה לוֹ דָּג, וּמְמַלֵּא לוֹ חָבִית (שֶׁל) מַיִם, עַד שֶׁעָשָׂה הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶן שָׁקְעָה הַחַמָּה וְקָרָא הַגֶּבֶר (=כלומר, הגיע הבוקר), שָׁרוֹן מְצוֹקִין אָמְרִין וַוי דְּחַלְּלִינַן שַׁבַּתָּא (=החלו מצטערין, אולי חיללנו שבת), יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה כָּל מִי שֶׁלֹא נִתְעַצֵּל (כָּל שֶׁלֹא נִתְעַצֵּל) בְּהֶסְפֵּדוֹ שֶׁל רַבִּי מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא...

(קהלת רבה, פרשה ז, פסוק יב, פסקה א. וקהלת רבה פרשה ט, סוף י)

בתלמוד הבבלי מובאת ברייתא המתארת כי רבי היה מוטל בשעת חוליו בציפורי ומקום קבורתו מוכן לו בבית שערים, הגמרא מקשה ומשיבה כי בתחילה התגורר בבית שערים וכשחלה העבירו אותו לציפורי (ובהמשך הסיפור המובא בירושלמי ובמדרש, מובן כי אכן נפטר בציפורי ונקבר בבית שערים).

תניא, רבי מוטל בציפורי ומקום מוכן לו בבית שערים. והתניא (דברים טז, כ): "צדק צדק תרדף" - הלך אחר ר' לבית שערים. ר' בבית שערים הוה, אלא כיון דחלש אמטיוהי לציפורי (=מכיוון שחלה, הביאוהו לציפורי)

(תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"ג, עמוד ב)

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ערכה חפירות מדעיות בבית שערים, במערות הקברים הרבות הנמצאות בה. ובשנת 1953 (תשי"ב), נתגלתה מערת קברים גדולה, כולה חצובה בסלע ולה חזית בנויה בעל שלוש קשתות גדולות בה נמצאו קברים ושמות הקבורים בהם: רבי שמעון, רבן גמליאל (שמות בני רבי) ואנינא הקטן.

בירכתי האולם הפנימי נמצא מקום קבורה בנוי היטב, ללא כל כתובת ובמרכזו זוג קברים יחידים במינם אשר חפורים באדמה. ממצא מתאים לצוואתו של רבי יהודה הנשיא:

ר' חזקיה^[4] מוסיף: אל תרבו עלי תכריכין ותהא ארוני נקובה לארץ

(תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק יב, הלכה ג, גמרא)

אי לכך, ההשערה המקובלת היא שאותו מקום קבורה הנקוב באדמה, בנוי אבנים וללא כתובת, הוא מקום מנוחתו של רבי יהודה הנשיא. לפי החוקר מנדי שפירו^{[דרושה הבהרה]}^[^{דרוש מקור]}, בקשת רבי ש"תהא ארוני נקובה לארץ", עולה בקנה אחד עם דעת אביו בנושא קבורת צדיקים: ”רבן שמעון בן גמליאל אומר: אין עושין נפשות לצדיקים דבריהם הם הם זכרונם”^[5]^[6].

לפי סברת החוקרים, רבי שמעון ורבן גמליאל הם בני רבי יהודה הנשיא. ואנינא הנזכר הוא רבי חנינא בר חמא - תלמידו של רבי. גם ממצאים אלה מתאימים לצוואתו של רבי יהודה הנשיא בו הוא ממנה כל אחד מהנזכרים לתפקידים שונים:

והושיבו ישיבה לאחר שלשים יום, שמעון בני חכם. גמליאל בני נשיא. חנינא בר חמא ישב בראש

(תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קג, עמוד ב)

לדעת החופר, נחמן אביגד (בית שערים ג', 46), נקברו שם באותה אחוזת קבר: רבי, אשתו ובניו ותלמידו רבי חנינא.

הקבר בציפורי

אף על פי שמסופר בתלמוד ובמדרש שרבי יהודה הנשיא נקבר בבית שערים, נוצרה מסורת המראה את קברו במקום פטירתו, ציפורי.

הנוסע בנימין מטודלה (בן המאה ה-12), שביקר בציפורי כ-950 שנה לאחר פטירת המנוח (ואחריו תיירים רבים), מתאר:

והיא ציפורי. ושם קברו של רבינו הקדוש

בתעודה מהמאה ה-11 בקירוב, מסופר על ”יפת החזן בר עמרם המומחה... דמדינת ציפורי, מקום רבנו הקדוש, זכר קדוש לברכה ולתחייה”^[7]. אך לא ברור אם הכתוב מתאר את קבר הנשיא או את עירו.

רבי אשתורי הפרחי (בן המאה ה-14), מסתפק בקביעת אמיתותה של מסורת זו, הוא גורס שקברי הבנים נמצאים במרחק כחצי מיל מצפורי. לדעת המפרשים והחוקרים, המסורת המזהה את קברו בציפורי נוצרה הואיל ומקום קברו של רבי ובניו בבית שערים נשתכח. רבי בצלאל אשכנזי (בן המאה ה-16), מתרץ את הסתירה בין המשפט "מקום מוכן לו בבית שערים" לזיהוי קברו בציפורי בהסבר שעקב פטירתו וקבורתו של רבי יהודה הנשיא בערב שבת קברוהו מפני קוצר הזמן בציפורי^[8], על אף שהתלמוד מתאר באריכות את יום קבורתו כיום שנעשו בו ניסים ושהצליחו להעביר את מיטת רבי לקבורה בבית שערים, טרם כניסת השבת.

מבנה הקבר מתואר כבניין קדום ועליו מבנה חדש, הנמצא בקצה בתי הכפר ציפורי של ימינו. הבניין הקדום היה נקרא בקרב הערבים בשם: קבר בנאת יעקב - קבר בנות יעקב, שם רגיל להרבה קברים קדושים ליהודים.

לפי הנוסע מקנדיאה (בן המאה ה-15), יש לזהות מקום זה כקברו של רבי יהודה נשיאה. נכדו של רבי יהודה הנשיא, עקב דמיון השמות ביניהם והחילוף המצוי בין שמותיהם^[9]. כמו כן, ייתכן כי רבי משה ריישר (בן המאה ה-19), גם סבר כך. חוקרים מסוימים לא שוללים דמויות נוספות כרבי יהודה נשיאה השני נינו של רבי יהודה הנשיא, או רבי יהודה נשיאה השלישי.

בתלמוד הירושלמי^[10] מסופר כי כאשר נפטר רבי יהודה נשיאה, דחף רבי חייא בר אבא את רבי זעירא הכהן לבית הכנסת של פליטי העיר גופנא בציפורי - שם היה מונח הארון של רבי יהודה נשיאה וטימא אותו. היות שהכתוב מתאר רק את המקום בו הונח ארונו טרם יציאתו לקבורה, אין הוכחה לכך כי נקבר בציפורי.

לפי מסורת עממית מאוחרת^[11], קברו של רבי יהודה נשיאה נמצא בכפר יבנית שבצפון הר כנען (מסורת זו תועדה לראשונה בסוף המאה ה-14^[12].

לקריאה נוספת

צבי אילן, "קברי צדיקים בארץ ישראל", ירושלים, 1997
זאב וילנאי, "מצבות קודש בארץ ישראל", ירושלים, 1985.
ישראל מאיר גבאי מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל, ועד אהלי צדיקים, מהדורות: 2007, 2011 (כרך א')
הצדיקים חיים: מראה מקומות לקברי הצדיקים ואתרים קדושים
מדריך כרטא: קברי צדיקים בארץ ישראל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קבר רבי יהודה הנשיא בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ ירושלמי, כתובות יב', ג'
^ השנים שנטען שסביבם נפטר: 194, 210, 219, 220, 222
^ רבי מנא, בנו ותלמידו של רבי יונה, תלמידו של רבי ירמיה, תלמידו של רבי זירא, תלמידו של רבי יוחנן, תלמידו של רבי יהודה הנשיא
^ דור רביעי לתלמידי רבי יהודה הנשיא (רבי חזקיה, תלמידו של רבי אבהו, תלמידו של רבי יוחנן, תלמידו של רבי יהודה הנשיא)
^ תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ב', הלכה ה'
^ ועל פי זה פסק הרמב"ם בספרו ההלכתי משנה תורה: ”ומציינין את הקברות, ובונין נפש על הקבר; והצדיקים, אין בונים להם נפש על קברותיהן - דבריהם הם זיכרונם. ולא יפנה אדם לבקר הקברות” (משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות אבל, פרק ד', הלכה ד')
^ זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, עמ' 2729
^ שיטה מקובצת לתלמוד בבלי מסכת כתובות דף קג עמוד ב
^ ראו תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, לו-לח, ובראשונים שם
^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ג, הלכה א, נזיר פרק ז, הלכה א
^ ראו בספר גל-עד, פראג תרכ"ה
^ לוח קברות צדיקי ארץ ישראל, רשימת צבי אילן א', סביב שנת 1400 לערך ("קברי צדיקים בארץ ישראל", אילן תשנ"ז)

[1] ירושלמי, כתובות יב', ג'

[2] השנים שנטען שסביבם נפטר: 194, 210, 219, 220, 222

[3] רבי מנא, בנו ותלמידו של רבי יונה, תלמידו של רבי ירמיה, תלמידו של רבי זירא, תלמידו של רבי יוחנן, תלמידו של רבי יהודה הנשיא

[4] דור רביעי לתלמידי רבי יהודה הנשיא (רבי חזקיה, תלמידו של רבי אבהו, תלמידו של רבי יוחנן, תלמידו של רבי יהודה הנשיא)

[5] תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ב', הלכה ה'

[6] ועל פי זה פסק הרמב"ם בספרו ההלכתי משנה תורה: ”ומציינין את הקברות, ובונין נפש על הקבר; והצדיקים, אין בונים להם נפש על קברותיהן - דבריהם הם זיכרונם. ולא יפנה אדם לבקר הקברות” (משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות אבל, פרק ד', הלכה ד')

[7] זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, עמ' 2729

[8] שיטה מקובצת לתלמוד בבלי מסכת כתובות דף קג עמוד ב

[9] ראו תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, לו-לח, ובראשונים שם

[10] תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ג, הלכה א, נזיר פרק ז, הלכה א

[11] ראו בספר גל-עד, פראג תרכ"ה

[12] לוח קברות צדיקי ארץ ישראל, רשימת צבי אילן א', סביב שנת 1400 לערך ("קברי צדיקים בארץ ישראל", אילן תשנ"ז)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]