קיטגאווה אוטאמרו
.jpg) | |
| לידה |
1753 Kawagoe, יפן  |
|---|---|
| פטירה |
31 באוקטובר 1806 (בגיל 53 בערך) אדו, יפן |
| שם לידה |
北川 勇助 |
| מקום קבורה |
Senkō-ji |
| תקופת הפעילות |
מ-1770 |
| זרם באמנות |
אוקיו-אה |
| הושפע על ידי |
Toriyama Sekien |
| יצירות ידועות |
Moonlight Revelry at Dozo Sagami, Three Beauties of the Present Day |
| חתימה |
_incho.jpg) |
  | |
קיטגאווה אוטאמרו (ביפנית: 喜多川 歌麿; 1753 – 1806) היה אמן יפני, שנודע במיוחד בשל הציורים והדפסי העץ שלו המציגים נשים יפות וקורטיזנות ביושיווארה, רובע השעשועים של אדו (Edo - טוקיו של ימינו)[1].
תמונות אלו הם חלק מהסוגה שנודעה כאוקיו-אה (Ukiyo-e), "תמונות העולם הצף". סוגה זו נפוצה בערי יפן מסוף המאה ה-17 ועד אמצע המאה ה-19. המונח "העולם הצף" במקורו הוא מונח בודהיסטי המתייחס לארעיות העולם והבליו הגשמיים. מונח זה הושאל בתרבות היפנית לתיאור תענוגות העולם הזה, כפי שהם באים לידי ביטוי ברובעי השעשועים של ערי יפן. תמונות העולם המרחף מתארות את תענוגות בתי התה, תיאטרון הקבוקי ושחקניו, קורטיזנות נחשקות וזונות פשוטות. אוטאמרו נחשב לגדול והפורה מבין אמני האוקיו-אה. הוא פרסם בתקופת פעילותו מאות ציורים, הדפסים וספרים מאוירים[2].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב פרטי חייו של אוטאמרו לא ידועים, למרות היותו מחשובי אמני יפן במאה ה-18[3]. זאת, מכיוון שאוקיו-אה נחשבה לאמנות המעמדות הנמוכים, לפי ההיררכיה של החברה המעמדית בתקופת שוגונות טוקוגאווה[4].
שנת הולדתו המשוערת של אוטאמרו היא 1753. הערים קיוטו, אדו, ואוסקה הוצעו כולן כמקום הולדתו אך סביר להניח שנולד בחבל ארץ כפרי של יפן[5] . לא ידוע מי היו הוריו ומהו מעמדה ומוצאה של משפחתו, אך ידוע ששם משפחתו היה קיטגאווה. עוד בילדותו הפך לחניך של טוריאמה סייקיאן (鳥山 石燕) שהיה מורהו הרשמי היחיד. טוריאמה היה צייר אשר למד בעבר באסכולת קאנו[6], עסק בשירה, עיצב אלבומים והתרועע עם שחקנים, משוררים ומחזאים[7]. בין מכריו היה המוציא לאור צוטאיה ג'וזאבורו (Tsutaya Juzaburo), בין המוציאים לאור המשפיעים ביותר בתקופת אדו[8] . פגישה בין צוטאיה ג'וזאבורו לאוטאמרו תניב שיתוף פעולה פורה ביותר.
כמו אמנויות רבות אחרות, גם הדפסי העץ הגיעו ליפן מסין. תחילה היו אלה ספרים בודהיסטים מסין, שהיו ידועים ביפן מהמאה ה-8. הדפסים בודהיסטיים של אלוהויות שונות הוכנו ביפן וחולקו חינם למאמינים במקדשים[9]. מאחר שהיו אלה הדפסים ולא ציורים, ניתן היה ליצרם בכמויות גדולות ובמחיר נמוך.
ערכם האמנותי של ההדפסים נחשב נמוך בעיני מלומדים והיו אלה אנשי העיר, מעמד הסוחרים ובעלי המלאכה במאה ה-17 שאימצו את ההדפסים, אשר תיארו את תושבי רובעי השעשועים ונקראו "תמונות העולם המרחף" או אוקיו-אה, ביפנית[10][11]. באדו פרחה אמנות הדפסי העץ, והדפסי "נישיקי-אה"[12] (Nishiki-e) "תמונות ברוקד", נוצרו על ידי אמנים כמו הרונובו[13] (Harunobu).
עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודותיו הראשונות של אוטאמרו שפורסמו היו לתיאטרון הקבוקי והדפסי תמונות של שחקנים[14]. אוטאמרו התכחש מאוחר יותר לעבודתו זו וטען שמעולם לא יצר הדפסים לתיאטראות קבוקי[13]. סגנונו של אוטאמרו בשנות ה-70 של המאה ה-18 הושפע מהאמנים קאצוקאווה שונשו (勝川 春章) וקיטאו שיגמאסה (北尾 重政)[15]. שסגנונם ניכר בעבודותיו משנים אלה.
בשנות ה-80 של המאה ה-18 החל לשתף פעולה עם צוטאיה ג'וזאבורו המוציא לאור ויחד החלו לפרסם הדפסים ועבודות איור בסגנון ששילב השפעות מאמני אוקיו-אה אחרים, בייחוד טוריאי קיוינאגה (鳥居 清長)[16] עם סגנונו של אוטאמרו[17]. הוא החל ליצור הדפסי עץ המתארים נשים יפות ותמירות, המסמלות אידיאל יופי[18]. בהמשך הוא החל ליצור הדפסים שתיארו נשים ספציפיות, כמו מלצריות מפורסמות בבתי תה וקורטיזנות נחשקות[19]. בנוסף לתיאורי נשים, יצר אוטאמרו אלבומים עם איורי ציפורים, חרקים וצמחים שהראו נטייה לריאליזם, יכולת התבוננות מעמיקה וקרבה לטבע[20].
בהמשך, אוטאמרו יצר הדפסי עץ של נשות רובע השעשועים ברגעים אינטימיים, מנקודת מבט פרטית מאוד של אדם הבקיא באורחות חייהן של הקורטיזנות. דמויותיו עוסקות בקריאה, קליגרפיה, רחצה, סידור שיער ומלבושים, כאשר אוטאמרו מצליח להעביר דקויות רגשיות כמו הרהורים, ציפייה, התרגשות ותשוקה, אשר מובחנים בהבעות הדמויות בהדפסיו[21]. אוטאמרו נטה להתמקד בפלג גופן העליון של דמויותיו, פרטי הביגוד מוקפדים והדגש בהדפס הוא על מאפייניהן הפיזיים של הדמויות.
אוטמארו יצר גם הדפסים המציגים קבוצות נשים, ראוי לציון מבין אלה הוא הטריפטיך "אורחות ללילה" (Overnight Guests) המציג שש נשים, בקומפוזיציה בה שלוש נשים ישובות ושלוש עומדות. ישנה תחושת חמימות וביתיות בין הדמויות, והשימוש בצבעי ירוק, אדום, ורוד ושחור יוצר צבעוניות רכה[22].
ככל הנראה במהלך שנות השלושים לחייו נישא אוטאמרו[23] אך נישואין אלה לא האריכו ימים. היה זה חברו ומעסיקו צוטאיה ג'וזאבורו שסידר את הנישואין. ב-1790 אישה ששמה נקשר לאוטאמרו נפטרה[24]. (לא ידועה מידת הקרבה ביניהם).
בשנות ה-90 של המאה ה-18 הגיע אוטאמרו לשיא בשלותו כאמן "נישיקי-אה" של האוקיו-אה. הוא פיתח סגנון ייחודי לו ותיאר דמויות כגון קורטיזנות יפיפיות, זונות מדרגות שונות, אמהות וילדיהן (נושא חוזר בעבודותיו של אוטאמרו), שולות צדפים ומעבדות פקעות משי[25]. בשנות ה-80 של המאה ה-18 פורסמו רפורמות קנסאי (1787-1793) של השוגונות, שנועדו לשפר את המצב הכלכלי ביפן, לרומם את מעמד הסמוראי המתדרדר ולאכוף את החוקים על מעמד אנשי העיר. צנזורה ואיסורים שונים פגעו בעולם ההוצאה לאור באדו. סופרים ומו"לים שונים נענשו ואף נאסרו, ביניהם צוטאיה ג'וזאבורו, שמחצית מרכושו הוחרם ופעילותו כמו"ל הוגבלה במידה רבה[26]. למרות הקשיים, צוטאיה ג'וזאבורו הצליח להתאושש ממכות אלה והחל לפעול ביתר שאת, תוך טיפוח כישרונו של אוטאמרו ועידודו לפתח טכניקות חדשות. אוטאמרו אכן פנה לכיוון חדש, טכניקת "תמונות פנים גדולות"[27] (Okao-e). ייחודן של יצירותיו בטכניקה זו היה התמקדות בפלג הגוף העליון ובפנים[28] ויצירת אשליה של תחושת רכות של העור. שיא יצירתו בסגנון זה בולט בסדרת הדפסים שפורסמה בשנים 1792-1793 ונקראה "Great Love Themes of Classical Poetry"[29]. בשנת 1797 מת צוטאיה ג'וזאבורו, ועם מותו החלה התדרדרות בקריירה של אוטאמרו.
בשנת 1804 פרסם אוטמארו סדרת הדפסי נישיקי-אה המציגים את המצביא טויוטומי הידיושי וחמש פילגשיו[30], נושא שנאסר להצגה בספרות ובתיאטרון על ידי השלטונות והצנזורה[31]. הדבר לא עבר בשתיקה ואוטאמרו נכלא לשלושה ימים ובילה עוד חמישים יום בידיים אזוקות.
מותו ומורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוטאמרו נפטר בשנת 1806. גופתו נקברה במקדש סנקוג'י (Senkoji) באדו תחת השם שואן ריוקו שינשי (Shoen Ryoko Shinshi)[32].
עבודותיהם של אוטאמרו ואמני הדפסי עץ יפנים אחרים בני המאות ה-17-19 החלו להגיע למערב באמצע המאה ה-19, הוצגו בתערוכות בבירות אירופה והשפיעו על יצירתם של אמנים כמו דוקטור לאמנות טומוקו קאשיקי, אדגר דגה ומארי קאסאט[33]. כתוצאה מהכרות זו עם אמנות יפנית בכלל וז'אנר האוקיו-אה בפרט צמח באירופה זרם הג'פוניזם שהשפיע רבות על האמנות המערבית[34].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קיטגאווה אוטאמרו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קיטאגאוה אוטאמארו (1753-1806), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Jaanus, "Yoshiwara", Japanese Architecture and Art Net Users System
- ^ Julie Nelson-Davies, "Artistic Identity and Ukiyo-e Prints: The Representation of Kitagawa Utamaro to the Edo Public", The artist as professional in Japan, 2004, p.115
- ^ Kitagawa Utamaro, Charles S. Terry and Jchitaro Kondo, Kitagawa Utamaro, 1956, p. 1
- ^ בן עמי שילוני, יפן המודרנית: תרבות והיסטוריה, 2002, עמ' 18-19
- ^ 2 Ibid p
- ^ Heibrunn Timeline of Art History, "The Kano School of Painting", The Metropolitan Museum of Art אסכולת ציור וסדנא בבעלות משפחת קאנו אשר חנכה תלמידים רבים מילדותם והמוצלחים שביניהם אומצו על ידי המשפחה, קיבלו את השם קאנו ופתחו בתי ספר משלהם לציור.
- ^ 73 - Tadashi Kobayashi, and Mark A.Harbison, Utamaro, 2000, pp. 72 לקריאה נוספת על טורייאמה סייקיאן ראו מקור זה.
- ^ Kobayashi, and A.Harbison, Utamaro, p.76
- ^ Heibrunn Timeline of Art History, "Art of the Edo Period (1618-1868)", The Metropolitan Museum of Art, http://www.metmuseum.org/toah/hd/edop/hd_edop.htm
- ^ בן עמי שילוני, יפן המסורתית: תרבות והיסטוריה, 2001, עמ' 185-186
- ^ p. 95 Stephen Addiss, How to Look At Japanese Art (Harry N. Abrams, 1996)
- ^ Jaanus, "Nishiki-e", המונח "Nishiki-e" מתייחס ל"תמונות ברוקדה", רמז לאיכות התמונות הדומות לבד עשיר ויפיפה, כמו הבדים שהופקו בקיוטו.
- ^ 1 2 Kobayashi, and A.Harbison, Utamaro, p.74
- ^ James T. Ulak, “Utamaro's Views of Sericulture,” Art Institute of Chicago Museum Studies 18, no. 1 (1992): 76
- ^ 74 Ibid
- ^ Utamaro, Terry, and Kondo, Kitagawa Utamaro, p. 2
- ^ Ulak, “Utamaro's Views of Sericulture”, p. 79
- ^ Julie Nelson-Davies, "Artistic Identity and Ukiyo-e Prints: The Representation of Kitagawa Utamaro to the Edo Public", The artist as professional in Japan, 2004, p.117
- ^ תיאור של אוקיטה המלצרית בבית התה נאניוויה (Naniwaya): Utamaro, Terry, and Kondo, Kitagawa Utamaro, plates 30,31 Kobayashi, and A.Harbison, Utamaro, p 41 תיאור של הקורטיזנה האנאגוי מבית אוגי-יה (Ogiya): p. 26 Kobayashi, and A.Harbison, Utamaro
- ^ Kobayashi, and A.Harbison, Utamaro, pp. 72-73,83
- ^ Kobayashi, and A.Harbison, Utamaro, pp. 25,27,29,32
- ^ Utamaro, Terry, and Kondo, Kitagawa Utamaro, Plate 32
- ^ Kobayashi,, and A.Harbison, Utamaro, p.80 Utamaro, Terry, and Kondo, Kitagawa Utamaro, p.4
- ^ Utamaro, Terry, and Kondo, Kitagawa Utamaro, p.4
- ^ Ulak, “Utamaro's Views of Sericulture,” pp. 70,72,74
- ^ Kobayashi,, and A.Harbison, Utamaro, p. 88
- ^ זו וריאציה של טכניקת "תמונות ראשים גדולים" (Okubi-e)פותחה באסכולת האמן קאטסוקוואה (Katsukawa) ויושמה בהדפסי שחקני קבוקי, בעיקר.
- ^ Ibid., p. 90
- ^ Ibid., p.31, plate 17
- ^ ראו Utamaro, Terry, and Kondo, Kitagawa Utamaro, plates 43-45 .לקריאה נוספת על הידיושי ראו: בן עמי שילוני, יפן המסורתית: תרבות והיסטוריה, 2001, עמ' 149-159
- ^ בן עמי שילוני, יפן המסורתית: תרבות והיסטוריה, 2001, עמ' 190-191
- ^ לאחר המוות ניתן לבודהיסטים שם חדש, שמציינם לאחר מותם. Kobayashi,, and A.Harbison, Utamaro, p. 93
- ^ Heibrunn Timeline of Art History, "Japonisme", The Metropolitan Museum of Art
- ^ Mark H. Sandler, “Review:” Journal of Japanese Studies 20, no. 1 (Winter 1994): p. 219