לדלג לתוכן

קיסריה (יישוב)

קיסריה

סמל הועד המקומי


סמליל היישוב
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז חיפה
מועצה אזורית חוף הכרמל
גובה ממוצע[1] ‎21 מטר
תאריך ייסוד 1977
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יולי 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 6,200 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.4% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
9 מתוך 10
סמל משפחת רוטשילד במרכז המסחרי ביישוב
הסמליל הקודם של היישוב, בשימוש עד ל-2023

קֵיסָרְיָה הוא יישוב קהילתי השוכן ליד קיסריה העתיקה. עיקר הבנייה ביישוב היא בנייה נמוכה של וילות אחוזות וקוטג'ים והוא מצטיין בחזותו ובאיכות החיים הגבוהה שהוא מציע לתושביו.

קיסריה הוא היישוב היחיד בישראל המנוהל על ידי חברה כלכלית, "החברה לפיתוח קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד בע"מ" שבבעלות קרן רוטשילד קיסריה. הקרן נוסדה על ידי הברון אדמונד דה רוטשילד, נכדו של הנדיב הידוע. מבחינה מוניציפלית משתייך היישוב, מאז שנת 2003, למועצה האזורית חוף הכרמל. מאחר שהחברה אינה רשות מוניציפלית עצמאית, על פי הסכם משנת 2004 בין התושבים לחברה, מתחלקת הארנונה שהם מחויבים לשלם בין המועצה האזורית חוף הכרמל לבין החברה. החלק שמשולם לחברה נקרא דמי שירותים, והאחריות לאספקת השירותים המוניציפליים מתחלקת בין החברה לבין המועצה.

היישוב הוקם על קרקעות השייכות לארגון פיק"א, מקום בו שכן מאז 1884 הכפר הבוסני קיסריה, שחלק מ-960 תושביו נמלטו בזמן מלחמת העצמאות, והיתר גורשו על ידי ארגון ההגנה. בתיו של הכפר נהרסו בחודשים ינוארפברואר 1948[3]. הברון רוטשילד שהיה בעליה של הקרקע באמצעות ארגון פיק"א, החליט כי אדמות האזור לא יוענקו למדינת ישראל, כיתר אדמותיו של הארגון, אלא ינוהלו על ידי קרן שתוקם לשם כך בשיתוף עם ממשלת ישראל. ב-15 באוקטובר 1958 הסכימה הממשלה להצעת הברון[4], ולאחר תקופת מבחן בת שלוש שנים, בראשית 1962, נחתם הסכם ברוח זו בין הברון לבין שר האוצר לוי אשכול[5]. הברון רוטשילד הקים את "קרן רוטשילד קיסריה", ומסר לרשותה שטח של 20 קמ"ר בהסכם חכירה למשך 200 שנים. עוד הקים הברון את החברה לפיתוח קיסריה כחברה בת של הקרן, והפקיד בידיה את ניהול השטח ופיתוחו.

הגוף שאמון על התקשורת בין תושבי היישוב לבין החברה לפיתוח קיסריה ומועצת חוף הכרמל הוא "הועד המקומי קיסריה" - גוף סטטוטורי מתוקף חוק משרד הפנים הנבחר לתקופה של 5 שנים. הגוף מונה 11 חברים הנבחרים על ידי תושבי היישוב בבחירות המוניציפליות (במקביל לבחירות למועצה האזורית חוף הכרמל). הועד מעורב גם בניהול השוטף של היישוב, בשיתוף עם החברה לפיתוח קיסריה[6].

ההסכם הנוגע באופן הייחודי בו מנוהל היישוב עודכן ב-2021 ותוקפו הוארך, בחתימה משותפת של המועצה האזורית חוף כרמל, החברה לפיתוח קיסריה והועד המקומי קיסריה[7].

בשנים הראשונות פותחה קיסריה כמרכז תיירות ונופש[8], הוקם מועדון הגולף[9], מלון דן קיסריה[10], דירות נופש[11] ופתחו ושוקמו עתיקות קיסריה[12]. בהמשך נמכרו במקום מגרשים צמודי קרקע להקמת בתים פרטיים[13]. בהמשך גם הוקם מוזיאון ראלי.

מבנה היישוב ואתריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיסריה משתרעת בין כביש 2 ממזרח ואמות המים לקיסריה העתיקה וחוף הים ממערב. היישוב ארוך וצר – אורכו כחמישה קילומטרים, ורוחבו אינו עולה על קילומטר בודד. לאורכו של היישוב נמתח רחובו הראשי – שדרות רוטשילד – ומשני צדדיו משתרעות שכונותיה של קיסריה. ל-11 השכונות הוענקו שמות (המעוף, הציפורים, הים, ההדרים, הפרחים, הצמרות, החורש, הביכורים, העדי, הרקיע ואבני חן), אך בדרך כלל מתייחסים אליהן לפי מספריהן (2 עד 12 ו-13). כמעט כל מבני הציבור של היישוב מרוכזים לאורכן של שדרות רוטשילד: מלון דן, מועדון הגולף, בית הכנסת הוותיק והמרכז התורני "אוהל ברוך", בית הספר היסודי שנוסד בשנת 2003, מגדל המים ומוזיאון ראלי ממזרח לו; ופסיפס הציפורים, "גן הספסלים", המרכז המסחרי ומגרשי הספורט ממערב לו. שכונת המשולשים שבה שכנו בעבר בתי נופש בצורת משולש, שייכת גם היא לקיסריה, אף על פי שהיא שוכנת מחוצה לה. שטח היישוב הוא כ־12,000 דונם (עפ״י מהנדס החברה לפיתוח קיסריה).

עם אתרי היישוב נמנים:

אזור התעשייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פארק תעשייה קיסריה

אזור התעשייה של קיסריה, הקרוי "פארק תעשייה קיסריה", נמצא מזרחית לכביש 4, במבואות פרדס חנה-כרכור, והוא מנותק מאזור המגורים של היישוב. שטחו של אזור התעשייה כ-3,500 דונם והוא מנוהל על ידי החברה לנכסי קיסריה שהיא גם בעלת הקרקע. הפארק מורכב מחלק צפוני שבו שוכנת תחנת הרכבת קיסריה – פרדס חנה, וחלק דרומי, וביניהם מפריד כביש 651 המחבר בין קיסריה לפרדס חנה. הפארק רחב הידיים מטפח תעשיות מתקדמות וידידותיות לסביבה העוסקות בתחומי הטכנולוגיה השונים, כגון היי-טק, ביוטכנולוגיה, מיכשור רפואי, טכנולוגיות מים ועוד. כ-170 חברות פועלות בפארק והן מעסיקות כ-5,500 עובדים[15].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יולי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  3. ^ בני מוריס, לידתה, עמ' 82
  4. ^ הוקמה חברה לפיתוח קיסריה בשותפות רוטשילד והממשלה, למרחב, 16 באוקטובר 1958
  5. ^ יהושע ביצור, רוטשילד לא קיבל – אלא נתן, מעריב, 11 בדצמבר 1963
  6. ^ אודות הוועד, באתר הוועד המקומי קיסריה
  7. ^ הוארך הסכם קיסריה, באתר ניוז חיפה והקריות, 18 בנובמבר 2021
  8. ^ רוטשילד משקיע בפיתוח קיסריה, הארץ, 16 באוקטובר 1958
  9. ^ איתמר בנעט, אלפי תיירים יבואו לחנוכת מגרש הגולף ליד קיסריה, הַבֹּקֶר, 26 בדצמבר 1958
  10. ^ הברון רוטשילד חנך את מלונו בקיסריה, הַבֹּקֶר, 10 בפברואר 1964
  11. ^ "ארץ זבת חלב ודבש", קול העם, 8 באוקטובר 1964
  12. ^ השלמו 54 נאות קייט ב"שמורת המיליונרים" בקיסריה, הַבֹּקֶר, 12 בספטמבר 1963
    מרכז לצלילה ספורטיבית ולחקר ארכיאולוגי תת-ימי הוקם בקיסריה, למרחב, 22 ביולי 1964
  13. ^ החברה לפיתוח קיסריה אישרה תכניות חדשות, מעריב, 3 במרץ 1980
  14. ^ חרובי קיסריה באתר רשות הטבע והגנים
  15. ^ מבני תעשייה – החברה לנכסי קיסריה
השכונה הצפונית ביישוב
השכונה הצפונית ביישוב