קלואי סביני

קלואי סביני
Chloë Sevigny
	סביני, 2019
	סביני, 2019
לידה	18 בנובמבר 1974 (בת 49); ספרינגפילד, מסצ'וסטס, ארצות הברית
שם במה	קלואי סביני
שם לידה	Chloë Stevens Sevigny
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1992
מקום לימודים	תיכון דריאן
פרסים והוקרה	פרס גלובוס הזהב
	http://www.chloesevigny.com/
	פרופיל ב-IMDb

קלואי סטיבנס סביני (באנגלית: Chloë Stevens Sevigny; נולדה ב-18 בנובמבר 1974) היא שחקנית, דוגמנית, מעצבת אופנה ובמאית קולנוע אמריקאית. את הקריירה שלה כשחקנית החלה בסרט "קידס" משנת 1995, שעבורו זכתה סביני לשבחי המבקרים. שנה לאחר, שיחקה בסרטו של סטיב בושמי "הפאב של השכונה" (1996), שביסס אותה עוד יותר כשחקנית בולטת בסצנת הקולנוע העצמאי. סביני משכה את תשומת לבם של המבקרים עם גילומה של לנה טיסדל (אנ') בסרט הדרמה "בנים אינם בוכים" (1999), עבורו קיבלה מועמדות לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר, לפרס גלובוס הזהב ולגילדת שחקני המסך.

לאורך שנות ה-2000, סוויני הופיעה בעיקר בתפקידי משנה במספר סרטים עצמאיים, כולל "אמריקן פסיכו" (2000), "דוגוויל" (2003) ו"הארנב החום" (2004). משנת 2006 עד 2011 גילמה סביני את ניקולט גרנט (אנ') בסדרה "אהבה גדולה" מבית HBO, שעליה זכתה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר בשנת 2010. היא גם הופיעה בסרטי מיינסטרים כמו "פרחים שבורים" (2005) של ג'ים ג'ארמוש, ו"זודיאק" (2007) של דייוויד פינצ'ר.

בשנת 2012 כיכבה במיני-סדרה הבריטית "לפגוע ולהחטיא", ושיחקה בתפקיד משנה בסדרות הטלוויזיה "פורטלנדיה" (2013), בשתי עונות של הסדרה "אימה אמריקאית", ו"קשר דם" (2015–2017).

סביני עשתה את הופעת הבכורה שלה בבימוי ב-2016 עם הסרט הקצר "Kitty", ואחריו סרט קצר שני בשם Carmen"‏ "(2017). בשנת 2018 קיבלה תפקיד ראשי בגילומה של ליזי בורדן במותחן העצמאי "ליזי" (אנ'), ואחריו תפקיד ראשי נוסף בקומדיית האימה של ג'ים ג'ארמוש "המתים אינם מתים" (2019). סרטה השלישי כבמאית, סרט קצר בשם "White Echo", זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל הקולנוע בקאן לשנת 2019.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביני נולדה בספרינגפילד מסצ'וסטס שבארצות הברית, למשפחה נוצרית-קתולית. היא גדלה בעיירה דריאן (אנ') שבקונטיקט. אמה של סביני היא ג'נין (לבית מלינובסקי), ממוצא פולני-אמריקאי ואביה הוא הרולד דייוויד סביני רואה חשבון וצבע ממוצא צרפתי-קנדי, שמת ב-1996 כתוצאה מסרטן.

בילדותה גדלה סביני בבית קתולי מסורתי ולמדה ב"תיכון דריאן" (אנ'), בשעות הפנאי עבדה סביני כשמרטפית וכמנקה של מגרשי טניס בקאנטרי קלאב מקומי.

בנערותה נחשבה סביני לנערה מרדנית, כינתה את קהילת עיירתה כ"קהילת הגזע הארי" וניסתה פעמים רבות לברוח מ"ליגת הקיסוס" שבאזור מגוריה, בעברה הודתה סביני בשימוש בהלוצינוגן ונשלחה על ידי הוריה לפגישות "אלכוהוליסטים אנונימיים" במטרה להיגמל לאחר שהיו עדים להתמכרותה של סביני למריחואנה. סביני תיארה עצמה כילדה בודדה בתיכון שעיסוקיה מחוץ ללימודים היו בעיקר סקייטבורדינג עם אחיה הבכור והסתגרות בחדרה בעיקר לשם תפירת בגדים.

בגיל 18 עברה סביני לניו יורק, לשכונת ברוקלין במטרה לפתח קריירה בתחום שתמיד אהבה כילדה, תחום האופנה. פעם ברחוב התלהבה מהופעתה עורכת האופנה של מגזין הנוער "Sassy", והציעה לה להצטרף לעיתון. לאחר מכן דגמנה סביני למגזין "X-girl", קיבלה כתבה רחבה ב"ניו יורקר" והופיעה בקליפ של להקת הרוק "The Lemonheads".

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את קריירת המשחק שלה החלה סביני ב-1995 בדרמת הפשע של לארי קלארק "ילדים", בסרט גילמה נערה צעירה בשם ג'ני שמתגלה בגופה נגיף ה-HIV הגורם למחלת האיידס. ב-1998 הופיעה סביני בדרמה הקומית "ימי הדיסקו האחרונים" בתור אליס קינון, אישה צעירה שקטה ואינטליגנטית העובדת בתור עורכת ספרים במנהטן. אליס מנסה להיכנס ביחד עם חברתה שארלוט (בקינסייל) למועדון הכי מבוקש במנהטן במטרה למצוא בן זוג, לדאבונה היא עתידה לגלות שדווקא חברתה הטובה היא זו שגורמת לה לחוסר מזל עם בחורים.

בשנת 1999 לוהקה סביני לדרמת הפשע הרומנטית "בנים אינם בוכים" וגילמה את דמותה של לאנה טיסדל, אישה צעירה שמתאהבת בברנדון טינה (הילרי סוונק) מבלי לדעת שהתאהבה בטרנסג'נדר על אף מגע מיני בין השניים. על משחקה בסרט קיבלה סביני שבחים ממרבית מבקרי הסרטים בארצות הברית וכמו כן בפרס אינדפנדנט ספיריט. בנוסף, הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר לשנת זו על תפקידה.

בשנת 2000 שיחקה סביני בתפקיד משני במותחן האימה המבוסס על הרומן "אמריקן פסיכו", בסרט הופיעה סביני בתור ג'ן מזכירתו האישית של פטריק בייטמן (כריסטיאן בייל), איש וול סטריט שהופך לרוצח סדרתי. בנוסף שיחקה סביני בדרמת הטלוויזיה "אם הקירות האלה היו יכולים לדבר 2" הממשיכה את הסרט משנת 1996 את איימי המאהבת של סטודנטית צעירה בשם לינדה (מישל ויליאמס).

ב-2007 הופיעה סביני במותחן של דייוויד פינצ'ר "זודיאק", בסרט גילמה סביני את מלאני אשתו של צייר הקומיקס רוברט גרייסמית' (ג'ייק ג'ילנהול).

ב-2009 זכתה סביני בפרס גלובוס הזהב בקטגוריית שחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה, על משחקה בסדרת הדרמה של HBO "אהבה גדולה".

ב-2011 השתתפה בקליפ לשיר "Make Some Noise" של להקת ההיפ הופ ביסטי בויז.

ב-2012 גילמה במיני-סדרת הדרמה הבריטית "לפגוע ולהחטיא" את מיה, טרנסג'נדר העובדת כרוצחת שכירה ומגלה כי יש לה בן מחברתה לשעבר (בתקופה שבה חיה עדיין כגבר). החברה לשעבר נפטרה מסרטן וביקשה בצוואתה כי מיה תהיה האפוטרופוסית של בנה ושל אחיו ואחיותיו^[1].

בשנת 2014 שיחקה בסרט הפשע הביוגרפי "שוד ושבר" של הבמאי טריסטן פטרסון, אודות סיפורו של אדי דודסון, שבמשך שנה בלבד שדד מעל ל-60 בנקים.

בשנת 2015 כיכבה בעונה החמישית של הסדרה "אימה אמריקאית: המלון" מבית היוצר של ראיין מרפי עבור רשת FX Networks.

בשנת 2016 שיחקה בסרט "אהבה וידידות", קומדיה רומנטית בכיכובם של קייט בקינסייל וסטיבן פריי.

בשנת 2019 גילמה את אמהּ של נדיה בסדרה הקומית "בובה רוסית" שיצרה נטשה ליון לשירות הסטרימינג של נטפליקס. באותה שנה שיחקה בסרטו של ג'ים ג'ארמוש "המתים אינם מתים".

בשנת 2020 שיחקה בתפקיד הראשי של שרה וילסון בסדרת הטלוויזיה האמריקאית-איטלקית "אנחנו מי שאנחנו" של רשת HBO.

בשנת 2022 שיחקה במיני-סדרה "הנערה מפליינוויל" מבית רשת הולו, שם גילמה את לין רוי, אימו של הדמות הראשית, קונרד "קוקו" רוי.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-90 יצאה סביני עם הזמר הבריטי ג'רוויס קוקר. היא ניהלה מערכת יחסים מתוקשרת עם הבמאי ומפיק הקולנוע הרמוני קורין שגם שיחקה בסרטיו "קידס" (1995), "גאמו" (1997) ו"Julien Donkey-Boy" ‏(1999). שהסתיימה בסוף שנות ה-90.

לאחר מכן ניהלה סביני מערכת יחסים במשך שמונה שנים עם בסיסט להקת הנויז רוק " A.R.E. Weapons" מאט מק'אולי, שהסתיימה ב-2007.

בשנת 2018 סביני החלה לצאת עם מנהל הגלריה הקרואטי סינישה מאצ'קוביץ'. בינואר 2020, הוכרז שסוויני מצפה לילדה הראשון עם מאצ'קוביץ'. הם נישאו ב-9 במרץ 2020, וב-2 במאי 2020 היא ילדה את בנם הבכור.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]


שנה	סרט	תפקיד	הערות
1995	קידס	ג'ני	מועמדת פרס אינדפנדנט ספיריט לשחקנית המשנה הטובה ביותר (1996)
1996	הפאב של השכונה	דבי
1997	גאמו	דוט
1998	פלמטו	אודט
1998	ימי הדיסקו האחרונים	אליס קינון
1999	בנים אינם בוכים	לנה טיסדל (אנ')	זוכת פרס אינדפנדנט ספיריט לשחקנית המשנה הטובה ביותר (2000) זוכת פרס סטלייט לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסרט קולנוע (2000) מועמדת פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר (2000) מועמדת פרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר (2000) מועמדת פרס גילדת שחקני המסך לשחקנית המשנה הטובה ביותר (2000)
	Julien Donkey-Boy	פרל
	הנאשמת	קרול מקאסי
2000	אמריקן פסיכו	ג'ין
2002	Demonlover	אליס ליפצקי
2003	פארטי מונסטר	גיצי
	Death of a Dynasty	אישה סקסית
	דוגוויל	ליז הנסון
	הארנב החום	דייזי
	חשיפה	קייטלין אייבי
2004	מלינדה ומלינדה	לורל
2005	מנדרליי	פילומנה
	פרחים שבורים	העוזרת של כרמן
	3 Needles	קלרה
2006	Lying	מייגן
2006	Sisters	כריס קוליאר
2007	זודיאק	מלאני
2009	The Killing Room	אמילי ריילי
2009	My Son, My Son, What Have Ye Done	אינגריד
2010	Beautiful Darling	קנדי דרלינג	דיבוב
	בארי מאנדיי	ג'ניפר פארלי
	Mr Nice	ג'ודי מרקס
2013	לאבלייס	רבקה
2013	The Wait	אמה
2014	תאונות קטנות	קנדרה בריגס
2014	שוד ושבר	שרלוט
2015	Black Dog, Red Dog	אלי
2015	#Horror	אלכס קוקס
2016	אהבה וידידות	אליסיה ג'ונסון
	Antibirth	סאדי
	Kitty		סרט קצר; תסריטאית ובמאית
2017	יציאות זהב	אליסיה
	Beatriz at Dinner	שאנון
	ארוחת הערב	ברברה לוהמן
	להישען על פיט	בוני
	איש השלג	סילביה אוטרסון / אן פדרסון
	Carmen		סרט קצר; תסריטאית ובמאית
2018	ליזי (אנ')	ליזי בורדן	גם מפיקה
2019	Love Is Blind	קרולין
	המתים אינם מתים	מינרווה מוריסון
	White Echo		סרט קצר; תסריטאית ובמאית מועמדת פרס דקל הזהב בפסטיבל הקולנוע בקאן לסרט הקצר הטוב ביותר
	The True Adventures of Wolfboy	ג'ן
	קווין אנד סלים	מיס שפרד
2020	Slow Machine	קלואי
2022	עצמות והכל (אנ')	ג'אנל אירלי

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]


שנה	סדרה	תפקיד	הערות
2000	אם הקירות האלה היו יכולים לדבר 2	איימי	סרט טלוויזיה של HBO
2004	ויל וגרייס	מונה	פרק: "East Side Story"
2005	גברת האריס	לין טריפורוס	סרט טלוויזיה של HBO
2006–2011	אהבה גדולה	ניקולט גרנט (אנ')	תפקיד ראשי (5 עונות); 53 פרקים זוכת פרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה (2010)
2012	חוק וסדר: מדור מיוחד	כריסטין הארטוול	פרק: "Valentine's Day"
	לפגוע ולהחטיא	מיה	מיני-סדרה מועמדת פרס סטלייט לשחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה (2012)
	לואי	ג'יני	פרק: "Looking for Liz/Lilly Changes"
	אימה אמריקאית: המוסד הסגור	שלי	6 פרקים
2013	פורטלנדיה	אלכסנדרה	9 פרקים
	Doll & Em	עצמה	2 פרקים
	מינדי	כריסטינה	6 פרקים
2014	מחשבות רצחניות	קתרין ג'נסן	תפקיד ראשי; 10 פרקים
2015–2017	קשר דם	צ'לסי אוב'אנון	24 פרקים
2015–2016	אימה אמריקאית: המלון	ד"ר אלכס לואו	תפקיד ראשי; 12 פרקים
2017	Comrade Detective	סוניה	דיבוב; 5 פרקים
2019–2022	בובה רוסית	לנורה וולבוקוב	8 פרקים
2019	הפשע: ג'יפסי רוז	מל	מיני-סדרה
2020	אנחנו מי שאנחנו	שרה וילסון	6 פרקים
2022	הנערה מפליינוויל	לין רוי	מיני-סדרה
2023	פוקר פייס	רובי	פרק: "Rest in Metal"
2024	אויבות: קפוטה נגד הנשים	סי.זי. גסט (אנ')	תפקיד ראשי; 8 פרקים
TBA	Monsters: The Lyle and Erik Menéndez Story	קיטי מננדז	סדרה עתידית של נטפליקס

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא קלואי סביני בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של קלואי סביני

קלואי סביני, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קלואי סביני, ברשת החברתית אינסטגרם
קלואי סביני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
קלואי סביני, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
קלואי סביני, באתר AllMovie (באנגלית)
קלואי סביני, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
קלואי סביני, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
קלואי סביני, באתר Metacritic (באנגלית)
קלואי סביני, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
קלואי סביני, באתר Last.fm (באנגלית)
קלואי סביני, באתר AllMusic (באנגלית)
קלואי סביני, באתר MusicBrainz (באנגלית)
קלואי סביני, באתר Discogs (באנגלית)
אמיר קמינר, קלואי סביני - הילדה הרעה התורנית, באתר ynet, 3 בדצמבר 2003
הדס שואף, קלואי סוויני: איט גירל לנצח, באתר Xnet‏, 21 ביולי 2011
רותה קופפר, "לפגוע ולהחטיא": קלואי סביני כבר לא ילדה רעה, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2012
איתי יעקב, מהנערה הכי קולית בעולם לכוכבת בת 44: קלואי סוויני עדיין איט גירל, באתר Xnet‏, 4 ביולי 2019

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ רוני אפרת‏, הוט רכשה לשידור את הדרמה הבריטית "Hit & Miss", באתר וואלה!‏, 17 ביולי 2012

[1] רוני אפרת‏, הוט רכשה לשידור את הדרמה הבריטית "Hit & Miss", באתר וואלה!‏, 17 ביולי 2012

[1]

פרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה, מיני-סדרה או סרט טלוויזיה
סדרת טלוויזיה 1970–1979	גייל פישר (1970) • סו אן לנגדון (1971) • רות באזי (1972) • אלן קורבי (1973) • בטי גארט (1974) • הרמיוני באדלי (1975) • ג'וזט באנזט (1976) • פולי הולידיי (1978) • פולי הולידיי (1979)
סדרה, מיני סדרה או סרט טלוויזיה 1980–2021	ואלרי ברטינלי/דיאן לאד (1980) • ואלרי ברטינלי (1981) • שלי לונג (1982) • ברברה סטנוויק (1983) • פיי דאנאוויי (1984) • סילביה סידני (1985) • אוליביה דה הבילנד (1986) • קלודט קולבר (1987) • קתרין הלמונד (1988) • איימי מאדיגן (1989) • פייפר לורי (1990) • אמנדה דונוהו (1991) • ג'ואן פלורייט (1992) • ג'וליה לואי-דרייפוס (1993) • מירנדה ריצ'רדסון (1994) • שירלי נייט (1995) • קתי בייטס (1996) • אנג'לינה ג'ולי (1997) • פיי דאנאוויי/קמרין מנהיים (1998) • ננסי מרצ'נד (1999) • ונסה רדגרייב (2000) • רייצ'ל גריפית'ס (2001) • קים קטרל (2002) • מרי-לואיז פרקר (2003) • אנג'ליקה יוסטון (2004) • סנדרה או (2005) אמילי בלאנט (2006) • סמנתה מורטון (2007) • לורה דרן (2008) • קלואי סביני (2009) • ג'יין לינץ' (2010) • ג'סיקה לאנג (2011) • מגי סמית' (2012) • ז'קלין ביסט (2013) • ג'ואן פרוגט (2014) • מאורה טיירני (2015) • אוליביה קולמן (2016) • לורה דרן (2017) • פטרישה קלארקסון (2018) • פטרישה ארקט (2019) • ג'יליאן אנדרסון (2020) • שרה סנוק (2021) • אליזבת דביקי (2023)
סדרה מוזיקלית, קומדיה או דרמה 2022–היום	ג'וליה גארנר (2022)
מיני סדרה או סדרת אנתולוגיה או סרט טלוויזיה 2022–היום	ג'ניפר קולידג' (2022)