קלימנטי שפטיצקי
 | |
| לידה |
17 בנובמבר 1869 Prylbychi, ממלכת גליציה ולודומריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
1 במאי 1951 (בגיל 81) הכלא המרכזי ולדימיר, רוסיה |
| מדינה |
ציסלייטניה (ארצות אוסטריה), הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה |
| מקצוע |
כומר קתולי, regular priest, פוליטיקאי |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
|
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | קלימנטי שפטיצקי |
  | |
קלימנטי שפטיצקי (באוקראינית: Климентій Шептицький) נולד בשם קזימיר (17 בנובמבר 1869 – 1 במאי 1951) היה אב מנזר בכנסייה האוקראינית היוונית, המשתייכת לנצרות המזרחית הקתולית, אחיו הצעיר של המטרופוליט אנדריי שפטיצקי, פעיל בהצלת יהודים בלבוב בתקופת מלחמת העולם השנייה וחסיד אומות העולם. קלימנטי נפטר בכלא בעיר ולדימיר והוכר כחסיד אומות העולם.
ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלימנטי שפטיצקי נולד ב-17 בנובמבר 1869 בפריבוצ'י (Prylbychi), כפר במחוז יבוריץ', ליד לבוב בגליציה למשפחת אצולה פולנית-רותנית ותיקה. הוא היה אחיו הצעיר של אנדריי שפטיצקי, הארכיבישוף המטרופוליטני של הכנסייה היוונית-קתולית האוקראינית בלבוב[1] וקיבל את השכלתו תחילה בביתו והחל מ-1882 בקרקוב. שפטיצקי למד מאוחר יותר גם במינכן ובפריז. בשנת 1892 הפך לדוקטור למשפטים באוניברסיטת יגיילוניאן. לאחר מכן חזר הביתה כדי לטפל בהוריו המבוגרים ולנהל את הנכסים של משפחתו. בשנת 1900 נבחר קז'ימייז' שפטיצקי לפרלמנט האוסטרי וחבר המועצה הלאומית, אך לאחר פיזורה ב-1907 החליט לפרוש מהפוליטיקה.
לאחר תקופה קצרה כמנהל הנכסים של משפחתו החליט ב-1911 להפוך לנזיר והוא נכנס למנזר הבנדיקטיני של באדן-וירטמברג בגרמניה. לאחר כשנה החליט ללכת בעקבות אחיו ולחזור לכנסיה היוונית-הקתולית האוקראינית והוא נכנס למנזר הסטודיטי בקמניקה, כשהוא משנה את שמו לקלימנטי על שם האפיפיור קלמנט (קלמנס) הראשון . בשנת 1913 הוא למד תאולוגיה באוניברסיטת אינסברוק. ב-28 באוגוסט 1915 הוסמך לכומר במהלך לימודיו. לאחר סיום לימודיו הוא חזר לאוקראינה למנזר הראשי באוניב, כיום במחוז לבוב[1].
בשנת 1926 מונה שפטיצקי להגמון (פריור) של המנזר הראשי באוניב ובשנת 1944 הפך לארכימנדריט (אב המנזר). בשנת 1939 נכבש האזור על ידי קומוניסטים, הסובייטים ביצעו מיד תוכנית לחסל את העילית האינטלקטואלית האוקראינית והכנסייה. באותה תקופה הם לא עצרו את המטרופוליט עצמו, מחשש מסמכותו הגדולה בקרב האומה, אלא הלכו אחרי משפחתו בניסיון ללכוד את שפטיצקי.
פעילותו בהצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם כיבוש לבוב על ידי גרמניה הנאצית ביוני 1941, הופסקה רדיפת הנוצרים. בתקופה זאת החל קלימנטי שפטיצקי לפעול להצלת יהודים. שפטיצקי סייע לאחיו אנדריי שפטיצקי להציל יהודים, הוא סיפק מקלט ליהודים, יחידים ומשפחות במנזרים של סטודיט, המנזרים שבראשותו, השיג עבורם תעודות זהות מזויפות ואירגן קבוצות שיסייעו להם להימלט למחוז סובקרפטיה שבשליטת הונגריה.
מ-1941 עד 1944, כששלטה באזור גרמניה הנאצית, הוחבאו נערים יהודים במנזר באוניב, ביתם של נזירים מהכנסייה היוונית-קתולית האוקראינית. היו שלושה גורמים שהיו מכריעים לשמירתם: המטרופוליט אנדריי שפטיצקי, שפטיצקי , ואומליאן קובץ' (Omelyan Kovch), כומר מהעיירה הסמוכה פרמישליאני. בנוסף, שפטיצקי סייע למאות ילדים יהודים להימלט מהעיר, והעביר אותם למנזרים ברחבי אוקראינה. הוא גם סיפק סיוע הומניטרי לניצולי השואה, כולל מזון, ביגוד ותרופות.
בין היהודים שהציל שפטיצקי היה קורט לוין, בן 16, שאביו היה רב בלבוב. ודוד כהן, לימים רב ראשי בחיל האוויר הישראלי, הם הוחבאו ע"י שפטיצקי בלבוב. לוין הגיע למנזר של שפטיצקי באוגוסט 1942 לאחר שאביו נרצח על ידי הנאצים. שפטיצקי השיג עבור לוין תעודת הטבלה מזויפת, והסתיר אותו במנזר עד לשחרור לבוב בידי הצבא האדום בקיץ 1944 במשך כל זמן הסתתרותו של לוין במנזר שמר שפטיצקי על קשר עמו ווידא שזהותו נשמרת בסוד.[2].
מעצרו ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביולי 1944 נכבשה לבוב שוב ע"י הסובייטים. באפריל 1945, החלה הממשלה הסובייטית בחיסולה של הכנסייה האוקראינית היוונית-קתולית. מוסדותיה נסגרו, נכסיה הוחרמו, ואנשיה נעצרו והועמדו לדין ביניהם גם יורשו של המטרופוליט אנדריי שפטיצקי שנידון למאסר של שמונה שנים. כתוצאה מכך קלימנטי שפטיצקי, שהיה אחד מאנשי הדת הבכירים ביותר שלא נעצרו, הפך למנהיג לא פורמלי של הכנסייה. הוא מחה נגד רדיפת הנצרות היוונית-קתולית וניסה להביא לשחרור אסירים פוליטיים, בעקבות כך בקיץ 1947, לאחר תום המלחמה, הוא נעצר על ידי השלטונות הסובייטים באשמת "פעילות אנטי-סובייטית" בעת תפילה בחדרו במנזר. תחילה נכלא בכלא של ה- נ.ק.וו.ד בלבוב, לאחר מכן בקייב, ולבסוף, לאחר סירובו לוותר על אמונתו ולשרת את הפטריארכיה במוסקבה, נידון לשמונה שנות מאסר. ונשלח לכלא המרכזי בולדימיר (הכלא הפוליטי המרכזי של בריה"מ), שם מת ב-1 במאי 1951.
הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1995 הכיר יד ושם בקלימנטי שפטיצקי כחסיד אומות העולם. ב-29 ביולי 2011 הוקמה אנדרטה לזכרם של אנדריי וקלימנטי שפטיצקי בכפר מולדתם פרילביצ'י[3].
- סיפור ההצלה של לוין, באתר "יד ושם" (באנגלית)
- הצלת ילדים במנזר שהשתייך למסדר בראשותו של שפטיצקי, באתר יד ושם.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Українська Греко-Католицька Церква: Beatification of the Servants of God on June 27, 2001, web.archive.org, 2014-11-29
- ^ Natalia A. Feduschak, Greek Catholic monastery recalls saving Jews in war - Nov. 10, 2011, Kyiv Post, 2011-11-10
- ^ Tanks and Toys | The Ukrainian Week (באנגלית אמריקאית)