קרקטואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרקטואה
פעילות געשית באנאק קרקטואה, 2008
פעילות געשית באנאק קרקטואה, 2008
מידע כללי
סוג הר הר געש שכבתי פעיל
גובה 813 מטר
מדינה אינדונזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מצר סונדה, אינדונזיה
מספר הר געש 262000[1]
התפרצות אחרונה אפריל 2020
קואורדינטות 6°06′07″S 105°25′23″E / 6.102°S 105.423°E / -6.102; 105.423

מפת אזור מצר סונדה
מפת אזור מצר סונדה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
איור של התפרצות הר הגעש בקרקטואה במאי 1883, התפרצות שהקדימה את ההתפרצות הגדולה באוגוסט אותה שנה

קרקטואה (Krakatoa; באינדונזית: Krakatau) הוא אתר געשי מסוג קלדרה הנמצא בארכיפלג קרקטואה השייך לאינדונזיה, במצר סונדה שבין ג'אווה לסומטרה.

בשנת 1883 התרחשה בארכיפלג התפרצות געשית בעוצמה VEI-6, אשר יצרה את הפיצוץ החזק ביותר שתועד בהיסטוריה האנושית. האזור ממשיך להיות פעיל געשית גם במאה ה-21.

ב-1991 נכלל קרקטואה באתר המורשת העולמית הפארק הלאומי אוג'ונג קולון.

התפרצות 1883[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 1883 כלל הארכיפלג את האיים לאנג (Lang, בהולנדית "ארוך"), וורלאטן (Verlaten, בהולנדית "נטוש"; כיום קרוי סרטונג Sertung), פולשה הוד (Poolsche Hoed, בהולנדית "כובע פולני") ורקאטה (Rakata) או "קרקטואה הגדול". האי רקאטה היה הגדול מביניהם, ובו היו הר הגעש הפעיל רקאטה, ושני הרי געש נוספים שהיו בלתי פעילים מעל 200 שנה: דנאן (Danan) במרכזו ופרבואטן (Perboewatan) בצפונו.

ב-27 באוגוסט 1883 אירעה באי רקאטה סדרה של ארבע התפרצויות געשיות אדירות. כתוצאה מהן נעלמו לחלוטין האי פולשה הוד ו-21 מתוך 31 קילומטר רבוע מהאי רקאטה. הר הגעש דנאן שהתנשא לגובה של 455 מטרים כמעט נעלם כליל, ונותר ממנו איון בשם בוטסמנסרוטס (Bootsmansrots), ואילו הר הגעש פרבואטן, שהתנשא לגובה של 122 מטרים, נעלם כליל. מהאי כולו נותר רק הר הגעש רקאטה שגובהו כיום הוא 813 מטרים. האיים לאנג וסרטונג נפגעו רק במידה מעטה.

כתוצאה מהפיצוץ הועפו רסיסי סלעים לגובה של כ-30 קילומטר. כעשרים קילומטרים מעוקבים של סלעים הפכו לאבק שהועף לאטמוספירה. הדבר הביא להחשכת אור היום בקרקטואה למשך כשבוע. רעש ההתפוצצות הגיע למרחק של כ-5,000 קילומטר ונשמע בפרת' שבאוסטרליה מדרום ובאי רודריג שבמאוריציוס ממערב. גל ההדף של הפיצוץ תועד ברישומי ברוגרף בכל רחבי העולם בחמשת הימים שלאחר האירוע, כאשר בחלק מהמקרים הופיעו שבעה שיאים, שמהם ניתן להסיק כי גל ההדף ביצע לפחות שלוש וחצי הקפות של כדור הארץ בכל כיוון לפני שדעך[2].

ההתפוצצות יצרה מכתש גדול אליו זרמו במהירות מי האוקיינוס. כתוצאה מזרימה זו נוצר גל צונאמי אדיר, וגלי מים שגובהם מוערך ב-30 מטרים נעו מן האי אל הים. מהצונאמי נהרסו כ-300 כפרים ונהרגו 36,380 נפש באיים הסמוכים שבארכיפלג המלאי. העשן והאבק באזור קרקטואה גרמו למותם של צמחים ובעלי חיים רבים באזור. האבק הרב שהתפרץ מהר הגעש נישא בזרמי האוויר והקיף את כל כדור הארץ.

בעקבות התפרצות זאת נחזו במשך שנים לאחר מכן בכל רחבי העולם דמדומים ושקיעות מרשימים. תופעה זו דווחה גם בעקבות התפרצויות געשיות אחרות, אך זו של קרקטואה הייתה חסרת תקדים בעוצמתה.

עוצמת הפיצוץ הכוללת באירוע מוערכת כשקולה ל-200 מגהטון TNT, פי ארבעה מזו של פצצת הצאר, פצצת המימן הגדולה ביותר שהופעלה אי פעם. עוצמת הקול של הפיצוץ השלישי בסדרה, במרחק 100 קילומטר, מוערכת ב-180 דציבל[3]. מעריכים כי העוצמה באזור הפיצוץ הייתה כ-310 דציבל, וזהו הרעש החזק ביותר שנשמע באירוע כלשהו שתועד בהיסטוריה האנושית.

אירועים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1927 צץ אי געשי חדש מן הים, בשטח שהיווה חלק מאי רקאטה טרם ההתפוצצות. האי החדש נקרא בשם אנאק קרקטואה (אינדונזית: "הילד של קרקטואה"). אנאק קרקטואה הוא הר געש פעיל והוא גדל בקצב של כ-6.8 מטרים בשנה.

ב-22 בדצמבר 2018 התפרץ אנאק קרקטואה. בהתפרצות התמוטט כל חלקו המערבי של ההר לתוך הים. גובהו של האי ירד מ-340 מטרים ל-110 מטרים. 150–170 מיליון טון סלעים גלשו בבת אחת למים וגרמו לגלים בגובה 5 מטרים. הצונאמי הוביל למותם של יותר מ-420 בני אדם במצר סונדה.[4]

ב-10 באפריל 2020 התפרץ אנאק קרקטואה פעם נוספת.[5]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סיימון וינצ'סטר, היום שבו התפוצץ העולם - התפרצותו ההרסנית של הר הגעש קרקטואה, דביר, תרגום: עמנואל לוטם, 2009
  • Symons, G.J. (ed) The Eruption of Krakatoa and Subsequent Phenomena (Report of the Krakatoa Committee of the Royal Society). London, 1888. Internet Archive. 1888.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרקטואה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Krakatau, GLOBAL VOLCANISM PROGRAM, SMITHSONIAN INSTITUTION
  2. ^ Symons, pages 104-153 (original page numbers 57-88)
  3. ^ Justin M. Oliveira, Sabrina Vedo, Michael D. Campbell, Joseph P. Atkinson. KSC VAB Aeroacoustic Hazard Assessment.{{cite conference}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link), page 43
  4. ^ Anak Krakatau: Indonesian volcano's dramatic collapse
  5. ^ Krakatoa (Krakatau) volcano news & eruption updates:, in "Volcano Discovery" website, April 10, 2020 (באנגלית)