רב אשי
 | |
| עבודה המציגה את רב אשי מלמד בישיבת סורא לצידו המתורגמן | |
| לידה |
352 אויריא, מדי  |
|---|---|
| פטירה |
427 (בגיל 75 בערך) ד'קפ"ז |
| מקום קבורה | הר שנאן |
| מדינה |
בבל |
| תקופת הפעילות | הדור השישי לאמוראי בבל |
| השתייכות | ישיבת סורא |
| רבותיו | רב כהנא מפום נהרא, אמימר, רב פפא, רבא |
| תלמידיו | רפרם |
| בני דורו | רבינא, רב אידי בר אבין, רפרם |
| צאצאים |
מר בר רב אשי |
  | |
רב אשי (352–427, ד'קפ"ז) היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, פעל עד תחילת המאה ה-5. רב אשי היה מעורכי התלמוד הבבלי.[1] עמד בראש ישיבת סורא במשך קרוב ל-60 שנה.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי האמור בתלמוד[2], רב אשי נולד בעיר אֲוִירְיָא שבמדי[3]. הוא הקים מחדש את ישיבת סורא, במתא מחסיא, פרבר של העיר הבבלית סורא, ועמד בראשה. הוא החל בעריכת התלמוד הבבלי יחד עם רבינא, עבודה שאותה השלימו ממשיכי דרכו. הוא הקפיד במיוחד על כבודם של בתי הכנסת בעירו. דוגמה לכך היא הקפדתו שלא ייבנו בתים יותר גבוהים מבית הכנסת[4]. פעם אחת, כאשר ראה סדקים בבית כנסת בעירו, סתר את בית הכנסת והכניס מיטתו לשם (כדי להכריח עצמו להתעסק בתיקון), ולא הוציא אותה משם עד שהתקין לו מרזבים[5].
ידוע שהיה עשיר ורב השפעה. עליו אומרת הגמרא: "תורה וגדולה במקום אחד" (תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ט, עמוד א'), וגם ראש הגולה, רב הונא בר נתן, שהיה מרבותיו, היה כפוף אליו.
לפני מותו נגלה אליו מלאך המוות בשוק. אמר לו: "המתן לי שלושים יום ואחזור על תלמודי, שאמרו: 'אשרי מי שבא לכאן (לעולם הבא) ותלמודו בידו'". ביום השלושים בא אליו מלאך המוות שוב. שאל אותו רב אשי: להיכן הינך ממהר? אמר לו מלאך המוות: כבר הגיע זמנו של בר נתן למלוך ולהתמנות לראשות ישיבת פומבדיתא, ואין מלכות נוגעת בחברתה כמלוא נימה.[6]
על פי מסורת יהודית, שמקורה בימי הביניים, נמצא קברו של רב אשי בהר שנאן אשר בגבול ישראל- לבנון. במקום קבורים גם האמוראים רב פפא ובניו.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רב אשי היה חתנו של רמי בר אבא.[7] בנו וממשיך דרכו היה מר בר רב אשי, שנהג לחתום בכינוי טביומי. בן נוסף היה לו ושמו רב סמא בריה דרב אשי.[8] לפי רש"י נפטר רב סמא בחיי אביו והשאיר יתומים. אך יש חולקים וסוברים שרב סמא נפטר לאחר פטירת אביו. לרב אשי הייתה גם בת (עליה מסופר שהיו לה כאבים במעיים, ורבין דמן נרש ריפא אותה באמצעות אחת מהרפואות התלמודיות המוזכרות במסכת גיטין).[9] בתו נישאה רק לאחר פטירת אביה ורבינא גבה לצורך הוצאות נישואיה חלק מכספי הירושה שירשו אחיה מר בר רב אשי והיתומים בני רב סמא.
הגיית שמו של רב אשי[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימות שתי שיטות בהגיית שמו של רב אשי (האות שי"ן בשם). יש שקוראים בחיריק (שִ), ויש הקוראים בצירה (שֵ), על פי דרך קריאה זו ייתכן ששמו הוא צורה מקוצרת של השם "אשר". בפירוש הרב יוסף קאפח לאיגרת תימן העיר על פי דברי הרמב"ם שכתב את איגרתו בחרוזים, ובאחד החרוזים סיים ב"משה" ובחרוז שלאחריו ב"רב אשי", כעדות קדומה למסורת הספרדית (וכמוה התימנית) ההוגה את שמו בצירה (שבהגייה הספרדית, שבה הגה הרמב"ם, מתחרז עם מֹשֶׁה) ולא בחיריק. וייתכן שכבר בתלמוד עצמו ניתן למצוא חריזה של שמו של רב אשי עם המילה "מִקְדְּשֵׁי" - "רב אשי ורבינא סוף הוראה וסימנך עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם".[10]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "רב אשי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- רב אשי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- אשי, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- רב אשי, מתוך סדרת פינות על חכמי ישראל עם הרב אורי שרקי, באתר ערוץ מאיר.
- רב אשי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אשי אמורא, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ו, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף כ"ד, עמוד ב'
- ^ אויריא (Q115555722) באנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית (Q115555740) כרך א' עמ. 47
- ^ תלמוד בבלי,שבת י,א.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ג', עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ח, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"א, עמוד א'.
- ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ט, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס"ט, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ו, עמוד א' ועל פי הניקוד שבתנ"ך (תהלים, ע"ג, י"ז).