רובוט חבלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רובוט חבלה עירוני של משטרת ישראל מדגם "במבי". הרובוט נשלט על ידי חבלן בשלט רחוק ומצויד במצלמת וידאו, צבת ורובה ציד (Shotgun) כבד.
רובוט חבלה כבד של משטרת ישראל מדגם "רמוטק אנדרוס וולברין"
רובוט חבלה אנדרוס וולברין של משטרת ישראל מטפל בחפץ חשוד

רובוט חבלה או רובוט סילוק פצצות[1] הוא רובוט הנשלט בשלט רחוק הכולל מצלמות וזרוע עם צבת שמטרתו לטפל בחפצים חשודים ומטעני חבלה, ומשמש לחבלה וסילוק פצצות (ס"פ). רובוטי חבלה נמצאים בעיקר בשימוש חבלני משטרה וסלקי פצצות של הצבא.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובוטי חבלה מגיעים במגוון גדלים ומבנים, אך באופן כללי כולם מכילים את החלקים והרכיבים הבאים:

  • מרכב הרובוט: כולל מנוע, בדרך כלל מנוע חשמלי ומצבר, ועליו נמצאים כל רכיבי הרובוט.
  • הנעה: רובוט חבלה הוא בעל יכולת תנועה, ונע או על גבי זחלים (טוב לשטח פתוח ותוואי קשה) או על גבי גלגלים צמיגיים (טוב לשטח עירוני). מערכת ההנעה של הרובוט מתוכננת בהתאם לדרישות העבירות במתארים שבהם יופעל.
  • אמצעי קשר ותקשוב לשליטה ברובוט בשלט רחוק והעברת מידע ונתונים לחבלן המפעיל.
  • מצלמות וידאו במספר מקומות המאפשרות לחבלן המפעיל לקבל תמונת מצב מלאה בזמן אמת של הזירה ושל החפץ החשוד.
  • זרוע עם צבת המאפשרת לטפל בחפץ החשוד.
  • רובה שוטגאן: בחלק מהרובוטים מותקן רובה שוטגאן (Shotgun) המשמש לפירוק החפץ החשוד או לפיצוצו.
  • קונסולת שליטה ובקרה: כוללת מחשב, כפתורי הפעלה, ג'ויסטיקים ומסך תצוגה, דרכה שולט החבלן על הרובוט. לעיתים מותקנת קונסולת השליטה בניידת החבלן ולעיתים היא קומפקטית וניתנת לנשיאה רגלית.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר שימושו של רובוט החבלה היא לפעילות של טיפול בחפצים חשודים, חבלה משטרתית וסילוק פצצות. הרובוט נשלח לטפל בחפץ החשוד או המסוכן כדי לא לסכן חיי אדם, שכן גם אם מטען הנפץ יתפוצץ, ייגרם נזק רק לרובוט ולא לחבלן המפעיל אותו. הרובוט מסוגל להזיז ולטלטל את החפץ החשוד, להרים אותו ולהעבירו ממקום למקום. בחלק מהרובוטים יש חיישנים וגלאים המספקים מידע על החפץ מעבר למראהו. רובוטי חבלה רבים כוללים גם רובה שוטגאן על הזרוע, ורובה זה יורה קליעים מיוחדים. מטרת הרובה היא לפרק את המטען באופן פיזי, ובמקרה הצורך גם ליזום ולפוצץ אותו.

מאחר שהרובוט כולל מצלמות ועבירותו טובה יחסית, הוא משמש לעיתים קרובות גם לסיור בשטח מסוכן, שבו יש חשש למלכודים (מטעני חבלה מוטמנים) או חמושים המטמינים מארב. הרובוט נשלח לסייר ובאמצעות מצלמת הווידאו שולח למפעיליו תמונה של הזירה, וזאת מבלי לסכן חיי אדם. שימוש זה נפוץ בעיקר ביישומים צבאיים, לוחמה בשטח בנוי ולוחמה בטרור. עם התגברות הלוחמה הא-סימטרית בתחילת המאה ה-21 נשלחו יותר ויותר רובוטי חבלה למשימות סיור, בעיקר בשטח בנוי ובתוך מבנים. כתוצאה מכך החלו לפתח רובוטים קטנים, ניידים ועבירים יותר שמטרתם העיקרית היא סיור ומודיעין, ולא חבלה או טיפול בפצצות.

בתקופת האינתיפאדה השנייה וגל פיגועי ההתאבדות בישראל שימשו רובוטי החבלה לא רק לטיפול במטעני תופת אלא גם במחבלים מתאבדים אחרי שנוטרלו חלקית או לחלוטין. הרובוט התקרב לגופת המחבל, בדק אם הוא נושא מטען חבלה או לא, והאם הוא אכן מנוטרל. היו מקרים שבהם המחבל נפצע קשות אך לא נהרג מירי השוטרים או מפיצוץ המטען שנשא, ואחרי שנוטרל לכאורה ניסה להפעיל מטען חבלה נוסף על אנשי כוחות הביטחון וההצלה (שוטרים, חבלנים, חובשים ופרמדיקים של מגן דוד אדום, אנשי זק"א) שהתקהלו בזירת הפיגוע. היה מקרה אחד שבו החבלן ירה למחבל מתאבד בראש עם הרובה של הרובוט כדי למנוע ממנו לבצע פיגוע התאבדות.[דרוש מקור]

ב-7 ביולי 2016 השתמשו כוחות ה-SWAT ברובוט חבלה מסדרת רמוטק אנדרוס כדי להרוג חמוש שביצע את רצח השוטרים בדאלאס. הרובוט נשא מטען חבלה של 300 גרם חומר נפץ, נסע אל החשוד ואז פוצץ עליו את המטען והרג אותו. מקרה זה נחשב לפעם הראשונה שבה רובוט צבאי הורג אדם.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רובוט חבלה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בעגה של החבלנים וסלקי הפצצות, רובוט החבלה נקרא פשוט "רובוט".