רוברט סמולס
 | |
| כחבר בבית הנבחרים של ארצות הברית | |
| לידה |
5 באפריל 1839 ביופורט, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
23 בפברואר 1915 (בגיל 75) ביופורט, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום מגורים |
ביופורט |
| מעסיק |
צי ארצות הברית, צבא ארצות הברית |
| תפקיד |
|
| מפלגה |
המפלגה הרפובליקנית |
  | |
רוברט סמולס (באנגלית: Robert Smalls 5 באפריל 1839 - 23 בפברואר 1915) היה עבד אפרו-אמריקאי שבמהלך ואחרי מלחמת האזרחים האמריקנית, הפך נווט של ספינה, קפטן ימי ופוליטיקאי. ב-13 במאי 1862 הוא שחרר מעבדות את עצמו, את בני משפחתו ועבדים נוספים, על ידי השתלטות על ספינת תובלה של הקונפדרציה שעגנה בנמל צ'ארלסטון, והפליג מהמים שנשלטו על ידי הקונפדרציה לשטח שבשליטת הינקים. מעשהו עזר לשכנע את הנשיא אברהם לינקולן לקבל חיילים אמריקאים-אפריקאים לצבא ארצות הברית וחיל הים של ארצות הברית.
סמולס נולד בבופור, דרום קרוליינה (אנ'). אחרי שחילץ עצמו מעבדות במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, הוא הפך לפוליטיקאי, שזכה בבחירות למועצה המחוקקת של מדינת דרום קרוליינה ולבית הנבחרים של ארצות הברית. כפוליטיקאי, סמולס עסק בחינוך ויזם חקיקה ממשלתית למערכת חינוך ציבורית חובה חינם הראשונה בארצות הברית, וייסד את המפלגה הרפובליקנית של דרום קרוליינה.
נעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדונו של סמולס, מק'קיי, שלח אותו בגיל 12 לעבוד בעיר צ'ארלסטון ושכר העבודה שולם לאדון. תחילה עבד בבית מלון, לאחר מכן היה מדליק הפנסים ברחובות צ'ארלסטון. אהבתו לים גרמה לו לעבור לעבוד על המזחים והרציפים של צ'ארלסטון, שם עבד כסוור(אנ'), תופר מפרשים, ולבסוף פילס דרכו להיות הגאי ותפקד באופן מעשי כנתב, למרות שלעבדים היה אסור לעסוק במקצוע זה. כך רכש ידע נרחב אודות נמל צ'ארלסון ודרכי השיט אליו.
בסוף 1856, בהיותו כבן 17, נישא לחנה ג'ונס, שפחה שעבדה כחדרנית בבית מלון. כעבור כשנתיים הפך לאב לבת, ואחר כך לבן שמת בילדותו.
הימלטותו מעבדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי פרישתה של דרום קרולינה בסתיו 1861 שובץ להיות נתב על האוניה פלנטר(אנ'). ספינה של כוחות הקונפדרציה ששימשה להעברת כוחות צבאיים ואספקה, סקירת נתיבי מים והנחת מוקשים. ההפלגות היו על נהרות באזור ולחופי דרום קרוליינה, חופי ג'ורג'יה ופלורידה. ספינות המצור של מדינות האיחוד עגנו כ-7 מייל מנמל צ'ארלסטון.
ב-12 במאי 1862 הפליגה הפלנטר לנהר סטונו(אנ'), אל עבר עמדה של כוחות הקונפדרציה שהייתה בתהליך פירוק ושם העלו על הסיפון 4 תותחים. בנמל צ'ארלסטון הועלו על הספינה תחמושת ועצי הסקה. בערב עגנה הספינה ליד המזח בנמל, הקברניט והקצינים ירדו לחוף לבילוי והשאירו את סמולס וצוות העבדים על הספינה.
סמולס, שידע על התוכנית, מימש תוכנית בריחה יחד עם שבעה מתוך שמונת העבדים ששירתו כצוות האוניה במטרה להפליג אל עבר ספינות האיחוד. הם דאגו שמשפחותיהם תגיענה לנמל, לרציף אחר מזה שהספינה שלהם עגנה בו, ושיסתתרו על ספינה אחרת. בערך ב-3 לפנות בוקר סמולס פרץ לתאו של קברניט הספינה, לבש את מדיו וחבש את כובע הקש של הקברניט. הוא ניווט את הספינה לרציף בו הסתתרו בני המשפחות והעלה אותם לסיפון. סמולס ניווט את הספינה מעבר לעמדות השמירה של הקונפדרציה בלי תקלות כי ידע מהם הסימנים המוסכמים למעבר. את נקודת המשמר האחרונה עבר ב-04:30 לערך לפנות בוקר, ובחסות החשיכה ראו השומרים דמות הנראית ולבושה כמו הקברניט ולא יכלו לשים לב לצבע עורו. משם הפליג לכיוון אוניות האיחוד והניף סדין כדגל לבן. בזכות דגל זה לא ירו כוחות האיחוד על הספינה. נשלח כוח לעלות על הספינה וסמולס מסר לקברניט האיחוד שעלה על הסיפון את הספינה ואת מטענה. בכך הושלמה תוכנית ההימלטות שלו. חוץ מהתותחים והתחמושת היה בתא הקברניט גם ספר צופנים של הקונפדרציה ומפת מיקוש ימי. בתחקיר בעל פה מסר סמולס מידע מפורט על ההגנות של צ'ארלסטון, את סדרי הגודל של הכוח הצבאי ואיזה מהמבצרים ננטש כאשר חיילים נשלחו לשדות קרב אחרים. מידע יקר ערך זה איפשר לכוחות האיחוד להשתלט ב-20 במאי, ללא קרב, על האי קולס שבנהר הסטונו ולהשתמש במבצר הנטוש שעליו כבסיס פעולה במהלך מלחמת האזרחים.
סמולס ואנשיו זכו בפרס כספי גבוה עבור הבאת הספינה והוא הוזמן לפגישה עם הנשיא לינקולן.
אחרי ההימלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעשהו של סמולס, כמו מעשים של עבדים אחרים, גרמו למהפך בדעת ההנהגה ופתחו פתח לגיוס אפרו-אמריקאים לצבא האיחוד. ב-1862 נסעו סמולס והגנרל דוד האנטר(אנ') לוושינגטון על מנת לשכנע את הנשיא לינקולן ואת מזכיר המלחמה, אדווין סטנטון לאפשר לשחורים להתגייס לצבא. משימתם הוכתרה בהצלחה וסטנטון חתם על צו המאפשר לגייס 5,000 אפרו-אמריקאים לצבא האיחוד. אפרו-אמריקאים אלו איישו את רגימנט המתנדבים הראשון של דרום קרוליינה(אנ').
סמולס עבד כאזרח עבור צי האיחוד עד מחצית 1863 ואז גויס לצבא האיחוד, היה הקברניט השחור הראשון בשורות צבא האיחוד, השתתף במספר קרבות חשובים והשתחרר במחצית 1865.
אחרי מלחמת האזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמולס חזר לביתו, הקדיש 9 חודשים ללימוד קרוא וכתוב ורכש מבנה על מנת שישמש כבית ספר לילדים אמריקאים-אפריקאים. ב-1868 העביר אנדרו ג'ונסון את התיקון ה-14, שקבע הרחבת אזרחות והצבעה לכל האמריקנים ללא הבדל גזע. סמולס הצטרף למפלגה הרפובליקנית. ב-1865 נבחר לבית הנבחרים של דרום קרולינה, שם שירת עד 1870 ואז נבחר לסנאט מדינת דרום קרוליינה. בנוסף, קיבל דרגת מייג'ור גנרל במיליציה. ב-1874, סמולס נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית, שם כיהן בשנים 1875 עד 1879 וחזר לפעילות פוליטית בדרום קרוליינה.
במקביל, השקיע בעסקים שונים.
ב-1863 נולדה בתו השנייה. אשתו, חנה, נפטרה ב-1883. ב-1890 נישא בשנית ונולד לו בן אחד.
לאחר פטירתו הונצח סמולס בדרכים רבות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רוברט סמולס באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- רוברט סמולס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- רוברט סמולס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי רוברט סמולס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "רוברט סמולס".