רוי ליכטנשטיין
 | |
| רוי ליכטנשטיין, 1967 | |
| לידה |
27 באוקטובר 1923 מנהטן, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
15 בספטמבר 1997 (בגיל 73) מנהטן, ארצות הברית |
| מקום לימודים |
|
| זרם באמנות |
פופ ארט |
| הושפע על ידי |
Hoyt L. Sherman, רג'ינלד מארש |
| יצירות ידועות |
Girl with Ball, Engagement Ring, Ten Dollar Bill, Electric Cord, I Can See the Whole Room...and There's Nobody in It!, Blam, Takka Takka, Look Mickey, Girl with Hair Ribbon, Times Square Mural |
| פרסים והוקרה |
פרס קיוטו באמנות ופילוסופיה (1995) פרס רומא המדליה הלאומית לאומנויות |
| בן או בת זוג |
Dorothy Lichtenstein (1968–?) Isabel Sarisky (1 ביוני 1949–1965) |
| צאצאים |
Mitchell Lichtenstein |
| מספר צאצאים |
2 |
  | |
רוי ליכטנשטיין (באנגלית: Roy Lichtenstein; 27 באוקטובר 1923 – 29 בספטמבר 1997) היה צייר ופסל יהודי-אמריקאי, מראשי זרם הפופ ארט. חלק ניכר מהאמנות שיצר הושפע מקומיקס ונועד "להיות מלאכותי ככל האפשר".
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליכטנשטיין נולד ב-1923, למשפחה יהודית מן המעמד הבינוני בעיר ניו יורק. עד גיל 12 הלך לבית-ספר ציבורי, ולאחר מכן לאקדמיה פרטית, שם החל להתעניין באמנות כתחביב. במקביל, החל להתעניין בג'אז וביקר לעיתים קרובות בקונצרטים בתיאטרון אפולו בהארלם; באותה תקופה צייר דיוקנאות של אמני ג'אז וכלי הנגינה שלהם.
אחרי שסיים את לימודיו ב-1940 עזב את ניו יורק על מנת ללמוד באוניברסיטת המדינה של אוהיו שהציעה בזמנו תואר משולב בעבודת סטודיו. ליכטנשטיין נאלץ להפסיק את לימודיו לטובת שלוש שנות שירות צבאי בזמן מלחמת העולם השנייה. בתום המלחמה שב לאוהיו והתקבל לבית הספר ללימודים גבוהים של האוניברסיטה. ב-1951 הציג את התערוכה הראשונה שלו בגלריה בניו יורק, שזכתה להצלחה מועטה בלבד.
ב-1951 הוא עבר לקליבלנד, שבה הוא גר כשש שנים, ועבד בעבודות שונות, כשרטט וכמעצב חלונות ראווה בין תקופות שבהן צייר. באותה תקופה סגנונו כלל פרשנות לציוריהם של אחרים. ב-1957 הוא עבר לצפון מדינת ניו יורק ושב ללמד. בתקופה זו הוא אימץ את סגנון האקספרסיוניזם מופשט, לאחר שהושפע יחסית מאוחר מסגנון זה; אך ציוריו שהוצגו ב-1959 קיבלו ביקורות פושרות.
תחילת ההצלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1960 ליכטנשטיין החל ללמד באוניברסיטת ראטגרס, שם הושפע מסגנונו של עמיתו לסגל המורים, אלן קארפו. עבודתו הראשונה שנשאה את סימן ההיכר של סגנונו הייחודי לאחר מכן, נקודות ה"בנדיי" (הצגת גוונים בהדפסה מסחרית באמצעות נקודות) הייתה "הבט מיקי" (Look Mickey), מ-1961 (מוצגת כיום בגלריה הלאומית בוושינגטון הבירה). באותה שנה הוא יצר גם שש עבודות אחרות עם דמויות מוכרות מסרטים מצוירים או עטיפות של מסטיקים. ב-1961, האספן וסוחר אמנות, לאו קסטלי החל להציג את עבודותיו של ליכטנשטיין בגלריה שלו, תערוכת יחיד ראשונה הוצגה ב-1962; היצירות שהוצגו בתערוכה זו נרכשו על ידי אספנים עוד לפני פתיחתה. בשנה זו, אחרי שליכטנשטיין הצליח לבסוף להשתכר ממכירת יצירותיו, הוא חדל ללמד. בשנת 1963 הוצגה במוזיאון לאמנות של לוס אנג'לס תערוכה של ליכטנשטיין לצד אנדי וורהול ומל ראמוס.
ליכטנשטיין כאמן מצליח[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודותיו הנודעות ביותר, כמו "נערה טובעת" (1963, המוזיאון לאמנות מודרנית, ניו יורק), כוללות קווים עבים, צבעים בוהקים ונקודות בנדיי, אלמנטים הנראים כאילו נוצרו בשכפול תצלומים. עבודותיו לא משכפלות את מושא העבודה, אלא מאתגרות את הדרך בה תקשורת ההמונים מציגה דמויות ציבוריות ודימויי תרבות פופולרית. רבים ממבקרי האמנות בתחילת דרכו ראו בו אמן מקורי; אך לאו דווקא התכוונו לכך כתכונה חיובית.
עבודתו המפורסמת "וואם!" (Whaam!, 1963, מוזיאון טייט מודרן, לונדון) היא אחת הדוגמאות המוקדמות והידועות ביותר לפופ ארט. העבודה מעבדת קטע מחוברת קומיקס: גיליון 1962 של חברת DC קומיקס. הציור מציג מטוס קרב יורה טיל על מטוס אויב, ופיצוץ בצבעי צהוב ואדום חזקים. השימוש באונומטופיה, צירוף האותיות "Whaam!", והתוספת הכתובה: "לחצתי על ההדק ... ולפני חרכו טילים את השמיים ..." ("I pressed the fire control... and ahead of me rockets blazed through the sky...") מחזקים אף יותר את סגנון הציור המדמה קומיקס או סרט מצויר. הדיפטיכון גדול ממדים (1.7 על 4 מטר).
עבודה מפורסמת נוספת היא Oh, Jeff...I Love You, Too...But... (1964), שנוצרה בהשראת חוברות קומיקס רומנטיות.
העבודות המפורסמות ביותר של ליכטנשטיין הן אכן עבודות הקומיקס שלו, אף על פי שהוא הפסיק למעשה לצייר בהשראת קומיקס עוד ב-1965 (אם כי מדי פעם שילב מרכיבים בעבודות מאוחרות יותר שלו). ליכטנשטיין השתמש בטכניקות מסורתיות, אך הדגיש מאפיינים של תקשורת ההמונים, תוך הצגת משטחי צבע נקיים ושטוחים או מילוי משטחים בנקודות (כבהגדלת צילומי עיתונות) ובבועות היוצאות מפי הדמויות. ליכטנשטיין הוקסם מתוכנם הרגשני של ציורי הקומיקס אך עיצבם באופן בלתי אישי. רצועות הקומיקס שבהן ליכטנשטיין השתמש לא היו מקוריות שלו, אלא עיבודים לרצועות שאיירו אמני קומיקס כג'ק קירבי ואמני DC קומיקס (כמו ראס הית', טוני אברוצו, אירב נוביק או ג'רי גרנדנטי). בדרך כלל, אמני הקומיקס לא קיבלו קרדיט על היצירה שעל בסיסה יצר ליכטנשטיין את הציורים שלו ומבקרים, כמו האמן והמאייר דייב גיבונס טענו כי "עבודותיו מהוות העתקות חיוורות, ללא הבנה, של יצירות מתוחכמות למדי". עם זאת, בהספד על ליכטנשטיין באקונומיסט נכתב כי אמני הקומיקס לא החשיבו את עבודתו, אבל "אין להתעלם מהישגיו. הרעיון היה שלו. כפי שאמר בראיון, "אמנות היא מה שקורה סביבנו". העבודות אינן בדיוק העתק, אלא שינוי במסר, בצבעים, בגודל, בהשלכות.
ב-1967 הציג את תערוכת הרטרוספקטיבה הראשונה שלו במוזיאון לאמנות של פסדינה (קליפורניה). באותה שנה הציג תערוכות יחיד במוזיאונים באמסטרדם, לונדון, ברן והנובר. ב-1968 נישא לאשתו השנייה, דורותי הרצקה. בשנות ה-70 וה-80 התבססה עבודתו במידה רבה על היסודות שהניח בעבודתו בשנות ה-60 והוא הפיק סדרה של עבודות שהתבססו על עבודות קודמות. בסוף שנות ה-70 העבודות שלו הפכו למופשטות וסוריאליסטיות, כמו Pow Wow מ-1979.
בשנת 1989 הגיע ליכטנשטיין לישראל יחד עם שני עוזריו והם ציירו במוזיאון תל אביב לאמנות ציור ענק המורכב משני בדי קנבס גדולים (דיפטיכון) האחד פיגורטיבי והשני מופשט וביניהם עמוד. היצירה הועמדה על אחד מקירות הכניסה של המוזיאון. יצירה זו נקראת "קיר מוזיאון תל אביב" והיא ניתנה כמתנה למוזיאון מהאמן. בציור הזה ניתן למצוא אלמנטים אדריכליים מתוך הקונסטרוקציה של המוזיאון וכן אזכורים ומוטיבים שונים מתוך אוסף המוזיאון - הכנר המרחף של מארק שאגאל, דמות אישה מהתקופה הקוביסטית של פבלו פיקאסו ועוד, כשלמעשה החלק הימני של הציור מהווה הפשטה של החלק השמאלי. הציור צויר בסגנון הפופ ארט האופייני שלו.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
-
-
ציור קיר עם כתמי מברשת כחולה" (Mural with Blue Brushstroke), במבואה של מרכז אקסא.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוי ליכטנשטיין, ברשת החברתית פייסבוק- קרן רוי ליכטנשטיין
- רוי ליכטנשטיין, באתר המוזיאון לאמנות מודרנית
- מצגת על רוי ליכטנשטיין, באתר הניו יורק טיימס
- רוי ליכטנשטיין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- רוי ליכטנשטיין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
רוי ליכטנשטיין (1923-1997), דף שער בספרייה הלאומית
