רוסקו ארבוקל

רוסקו ארבוקל
Roscoe Arbuckle

לידה	24 במרץ 1887 סמית סנטר, ארצות הברית
פטירה	29 ביוני 1933 (בגיל 46) ניו יורק, ארצות הברית
מקום קבורה	שריפת גווייה
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1904–1933 (כ־29 שנים)
בן או בת זוג	מינטה דרפי (1908–1925) אדי מקפייל (1931–1933) דוריס דין (16 במאי 1925–אוגוסט 1929)
פרסים והוקרה	כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד
פרופיל ב-IMDb

רוסקו ארבוקל בשנת 1919

רוסקו קונקלינג "פאטי" ארבוקל (באנגלית: Roscoe Conkling "Fatty" Arbuckle; ‏24 במרץ 1887 - 29 ביוני 1933) שחקן ראינוע קומי אמריקני, אשר כונה "פאטי" (שמנמן) בשל גזרתו העגלגלה. ארבוקל היה אחד מהקומיקאים הפופולרים בימי הסרט האילם, אך בשיא תהילתו הסתבך בפרשה שגרמה למותה של אישה צעירה, והביאה למשפט שערורייתי, אשר ניפץ את תדמיתו ולא איפשר לו להמשיך בעבודתו כשחקן. המשפט הסעיר את הרוחות בארצות הברית והציג את הוליווד כמעין סדום מודרנית.

ילדות ונעורים, קריירה מוקדמת

ארבוקל נולד בעיירה "סמית' סנטר" בקנזס, למולי וויליאם גודריץ' ארבוקל. בשנת 1908 נישא לארמינטה אסטל דורפי. בהיותו צעיר החל להופיע על במת הוודביל, ובשנת 1909 החל להופיע בסרטי הראינוע. בתחילה הופיע בסרטי "גלגל אחד" (One Reel) של חברת "סליג", קומדיות קצרות שאורכן כעשר דקות עד רבע שעה, ובשנת 1913 חתם על חוזה עם אולפני יוניברסל ולבסוף החל לעבוד עבור חברתו של מאק סנט "אולפני קיסטון", שהתמחתה בקומדיות סלפסטיק. באולפנים אלו עבדו כישרונות כצ'ארלי צ'פלין. בשנת 1917 הגיע ארבוקל למעמד שאיפשר לו להקים חברת הפקה משלו.

כישרונו ומידותיו של ארבוקל

על אף משקלו הרב היה ארבוקל גמיש וזריז בצורה מדהימה. הקומדיות שלו ידועות בקצבן המהיר, ובמרדפים הרבים המשובצים בהן. ארבוקל אהב מאוד את תעלול ה"עוגה בפנים", קלישאה שהפכה ברבות הימים לסמל של הקומדיה בראינוע. הפעם הראשונה בה הוטחה עוגה בפרצופו של שחקן ראינוע הייתה בסרטו הקצר של ארבוקל "רעש מהמעמקים" בו כיכבו ארבוקל לצד הכוכבת מייבל נורמנד.

באסטר קיטון

ארבוקל היה האדם שגילה את כישרונו של באסטר קיטון והפך אותו לכוכב. שני השחקנים הפכו לידידים קרובים על במת הצילומים. הידידות ביניהם החזיקה מעמד בכל הנסיבות הקשות שעתידות היו להתרחש, לרבות הטרגדיה שפקדה את ארבוקל בשיא הקריירה שלו, ותקופת הנפילה והשפל שלאחריה. באוטוביוגרפיה שלו תיאר קיטון את אופיו הנעים של ארבוקל, ואת אהבתו לבדיחות ומתיחות.

הסקנדל

רוסקו ארבוקל

בשיא הקריירה שלו, בעת שחתם על הסכם עם אולפני סרטי פרמאונט עבור מיליון דולר לשנה, כאשר הייתה זו הפעם הראשונה שאולפן גדול הסכים לשלם סכום מעין זה לשחקן כלשהו, היה ארבוקל מעורב באירוע טראגי, אשר הביא את הקריירה שלו לסיומה.

ב-3 בספטמבר 1921 נסע ארבוקל לסן פרנסיסקו בלווית שני ידידים, לואל שרמן ופרד פישבאך. השלושה שכרו חדר במלון, וקיימו בו מסיבה פרועה, אליה הוזמנו מספר נשים. במהלך המסיבה, אחת מהנשים, צעירה בת 26 בשם וירג'יניה ראפ, נתקפה בעוויתות. היא נבחנה בידי רופא המלון, אשר הגיע למסקנה כי המדובר בשכרות גרידא.

ראפ מתה שלושה ימים מאוחר יותר כתוצאה מדלקת שנגרמה מקרע בשלפוחית השתן. נטען כי בהיותה בסן פרנסיסקו ביקשה מארבוקל שיממן לה הפלה בלתי חוקית, וייתכן שזה היה הגורם למותה. אחרים סברו כי תקיפה מינית שביצע בה הקומיקאי כבד המשקל היא שגרמה לפגיעה. ידידתה של ראפ ששהתה עמה במסיבה, מוד דלמונט, ניסתה לסחוט את ארבוקל בשל מעורבותו בעניין. ארבוקל, שהיה בטוח שאין לו ממה לדאוג, סירב להיענות לדלמונט, אשר ניגשה אל תחנת המשטרה והגישה שם הצהרה שהביאה למעצרו של ארבוקל.

משפטו של ארבוקל באשמת הריגה היה לשיחת היום בארצות הברית כולה. עיתוניו של ויליאם רנדולף הרסט סיקרו את המשפט באופן סנסציוני, ונטו לרעתו של ארבוקל. לאחר שחבר המושבעים לא יכל להגיע לידי הכרעה פעמיים, הצליח ארבוקל להוכיח את חפותו בפעם השלישית, וזוכה על ידי חבר מושבעים, שגם מצא לנכון להתנצל בפניו על קיום ההליכים, התנצלות ללא תקדים בהיסטוריה המשפטית האמריקנית.

על אף זיכויו המשפטי של ארבוקל, אורח החיים ההוליוודי שנחשף הביא להרס הקריירה שלו, ולהרס חייו הפרטיים. במהלך המשפט הפגינו קבוצות דתיות וקראו להמית את ארבוקל. בעלי האולפנים הגדולים לא יכלו להרשות לעצמם להמשיך ולהעסיקו, ולא יכלו לצאת להגנתו. היחיד שנותר נאמן לארבוקל היה באסטר קיטון, אך לא היה בכך די. קיטון יצא בהצהרה פומבית בה טען כי ארבוקל הוא בעל אחת מהנשמות העדינות ביותר שפגש מעודו.

בשנים שחלפו מאז משפטו של ארבוקל נבחנו הראיות על ידי מומחים משפטיים והיסטוריונים, והדעה הרווחת כיום היא כי אכן לא הייתה לארבוקל כל נגיעה למותה של ראפ.

משפטו של ארבוקל היה אחד מארבעה סקנדלים גדולים שבהם היו מעורבים כוכבי סרטי פרמאונט בשנים אלו. השלושה האחרים היו התאבדותה של השחקנית אוליב תומאס, על רקע שימוש בסמים, בשנת 1920, רצח הבמאי ויליאם דזמונד טיילור בשנת 1922, רצח מסתורי ובלתי מפוענח אשר הביא להרס הקריירה של הכוכבות הגדולות מייבל נורמנד ומארי מיילס מינטר, ומותו הקשור בשימוש בסמים של הכוכב ואלאס ריד בשנת 1923. מקרים אלו זעזעו את הוליווד והובילו קריאה לרפורמה בתעשיית הסרטים, שהובילה בסופו של דבר לקבלת קוד ההפקה בתחילת שנות ה-30.

משרדו של ויל הייס, הממונה על הצנזורה הפנימית בהוליווד, אשר נוצר בתקופה זו כתגובת נגד לדעת הקהל השלילית שיצר ארבוקל, אסר על הצגת סרטיו של ארבוקל, על אף שהותר לו להמשיך ולעבוד בהוליווד כבמאי. כיום שרדו עותקים מעטים ופגומים מסרטיו.

שנות השפל

חתימתו של רוסקו ארבוקל

ארבוקל ניסה לשקם את חייו. בשנת 1925 התגרש והתחתן שנית עם דוריס דין. הוא ניסה להמשיך ולעבוד כבמאי, בעודו נלחם באלכוהוליזם, בו ניסה למצוא נחמה מצרותיו.

באסטר קיטון ניסה לסייע לו במציאת עבודה, ונטען כי אחדים מסרטיו של קיטון בוימו בחלקם על ידי ארבוקל, ביניהם הסרט "שרלוק הצעיר", אך אין לדעת כמה מן הסצינות שביים ארבוקל אכן מצאו דרכם לסרט המוגמר. ארבוקל ביים מספר סרטים קצרים, תחת השם "ויליאם ב. גודריץ'", אך בשלב זה כבר התדרדר למצב בו לא ניתן היה לעבוד עמו. בשנת 1929 תבעה מעמו אשתו גירושים בטענה של התאכזרות ונטישה.

לאחר שנישא בפעם השלישית, בשנת 1931, ולאחר מסע הופעות כושל באירופה בשנת 1932 הצליח ארבוקל לחתום על חוזה עם אולפני האחים וורנר ליצירת שישה סרטים תחת שמו האמיתי. הוא סיים את צילומי הסרט האחרון בסדרה זו בשנת 1933, ולאחר זמן קצר מת מהתקף לב.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוסקו ארבוקל בוויקישיתוף

• רוסקו ארבוקל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• רוסקו ארבוקל, באתר AllMovie (באנגלית)
• רוסקו ארבוקל, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• רוסקו ארבוקל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• רוסקו ארבוקל, באתר Discogs (באנגלית)
• רוסקו ארבוקל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• רוסקו ארבוקל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)