רחל עוזיאל פרחי
 | |
| רחל פרחי, מציגה תיבות שיר נחלת בנימין 1997 | |
| לידה |
31 ביולי 1937 תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
7 בינואר 2009 (בגיל 71) |
| מדינה |
ישראל |
| שפות היצירה |
עברית |
  | |
רחל עוזיאל פרחי (31 ביולי 1937 - 7 בינואר 2009) הייתה משוררת, מחזאית וסופרת ישראלית.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרחי נולדה בתל אביב לברוך עוזיאל, חוקר הספרות והפולקלור, חבר הכנסת החמישית והכנסת השישית מטעם מפלגת גח"ל. רחל עוזיאל פרחי התחילה לכתוב תסכיתים עבור תחנת הרדיו "קול ישראל" בשנות השישים של המאה ה-20. תסכיתים אלו, שהוגשו במסגרת התוכנית מסך עולה, הביאו אותה לעיסוקה המרכזי - כתיבת שירה.
בריאיון לעיתון הסבירה את בחירתה ברדיו כאמצעי תקשורת: ”לא הייתה אז טלוויזיה וחיי התיאטרון בתל אביב היו רחוקים ממני, אז הפכתי את המחזות שכתבתי לתסכיתים”.
אחד ממחזותיה - מקלט מתחת להר הבית - הוצג במסגרת פסטיבל עכו בשנת 1981.
בשנת 1974 פרסמה את ספר השירים הראשון כבשה ברחובות ירושלים בהוצאת עקד. השיר ביקור מתוך ספר זה נכלל בתוכנית הלימודים לספרות בפרק "שירים בצל השואה"[1].
לאחר הפסקה ארוכה יצא לאור בשנת 1986 ספרה אישה נתנה לאיש בועה בהוצאת אל"ף, ספר זה, המעיד על בשלות הכתיבה וביטחון בסגנונה הייחודי, קיבל ביקורות אוהדות על ידי המשורר שלמה שפירא - מבקר השירה של עיתון על המשמר[2].
ספר השירים השלישי כדורים פורחים בין מזרח למערב יצא לאור בשנת 1990 בהוצאת בית עלים, ובשנת 2001 יצא ספרה האחרון אהבת תל אביב בהוצאת "צור אות" ובתמיכת קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב. ספר זה, שיצא לאחר הפסקה ארוכה, מתעד את המעבר בחיי רחל עוזיאל פרחי מירושלים לתל אביב ומכתיבת ספרים למכירת שירים לקהל הרחב באופן בלתי אמצעי.
בכתבה "מוכרת הגפרורים הקטנה"[3] שפורסמה באתר המקוון של העיתון "מעריב" מספרת פרחי כי בשש השנים הקודמות לפרסום סיפרה האחרון ירדה פעמיים בשבוע למדרחוב נחלת בנימין בתל אביב, כדי למכור שם את שיריה, אותם היא מקפלת אל תוך קופסאות גפרורים. לקופסאות הקטנות והמאוירות, שבתוכן שירים וסיפורי ילדים, היא נתנה את השם תיבות שיר. בכתבה הסבירה פרחי את פעולתה: ”תיבה מופיעה בתנ"ך פעמיים ותמיד במשמעות של הצלה, אם זה משה בתיבה ואם זו תיבת נח. תיבה היא גם בית בשיר או ביצירה מוזיקלית. אני שולחת את התיבות שלי על גלי האנשים, כדי שהן תבאנה הצלה כלשהי, אופטימיות. אני מקווה שלמי שיקרא אותן, יקרה משהו טוב”
שירתה נסובה סביב שני צירים מרכזיים, המשקפים חלק מהותי מההויה הישראלית: ציר אחד הוא צל השואה- בשירים רבים מופיעים אזכורים לשואת יהודי אירופה ובשירים רבים מנציחה רחל פרחי את זכרה של קהילת יהודי סלוניקי, עליה נמנתה משפחתה. אחד השירים הללו "אישה מסלוניקי עם מספר כחול על היד לשה בורקס" פורסם בכתב העת "אפיריון"[4].
שחורים שמי הלילה בפולין/ על ערבות השלג/ אין ירח אין כוכבים/ כחולים שמי הלילה בארץ ישראל/ המון כוכבים וירח מלא/ בלילה לאור החשמל/ במטבח קטן עם דלת/ סגורה/ אישה לבושה שחורים/ מסלוניקי, בין תשרי/ לחשון מקפלת ושוטחת/ את בצק הבורקס/ ועל ידה הכובשת/ את הבצק מספר כחול/ עולה ויורד 157896...
מוטיב אחר בשירתה היה נושא הנשיות והאימהות על רקע חיי היום יום במדינת ישראל, עיסוקה בחיי היום יום ובהווה היה מלווה בביקורת ומחאה על הכאב, השכול והמוות, המהווים בני לוויה תמידיים. בריאיון לעיתון מעריב ציינה: ”לאמנים יש היום תפקיד, בעבר כתבתי בסגנון תיאטרון האבסורד; היום, כשהדמוקרטיה שלנו בסכנה, אני לא יכולה להרשות את זה לעצמי”
רחל עוזיאל פרחי נפטרה בירושלים בינואר 2009 ממחלה ממושכת. הותירה אחריה בן יחיד ושלושה נכדים.
דו-קרב עם פדואה טוקאן[עריכת קוד מקור | עריכה]
דו-קרב או דו-שיח של שירים ניהלה רחל עוזיאל פרחי עם פדואה טוקאן משוררת פלסטינית ילידת שכם. בעלה של רחל פרחי - אל"ם דוד פרחי - קצין בכיר בממשל הצבאי היה מוכר לטוקאן והיא כתבה שיר המופנה - כביכול לבנו בכורו איתן:
”...איתן ילדי
כמו נמל השוקע
אני רואה אותך טובע
דרך השקר
החלום הנפוח הוא מטען מטביע
אני חוששת לך, ילדי
מחויב לגדול ברשת זו של דברים
להיות מופשט בהדרגה
מלבך האנושי ומפניך
תוכל ליפול שוב ילדי
וליפול
וליפול
נמוג אל סוף ללא חקר.”
על שיר זה ענתה[5] רחל פרחי בספרה כבשה ברחובות ירושלים בשיר תשובה לפדואה טוקאן:
”... אני מציעה לך להצטרף אלי אחות
גם אם העולם יהיה כלו נגדנו לשמור את נשמת הילדים
החיים ואת המתים לא נוכל להחיות ואת העוול שנעשה
לא נוכל להשיב ואת האדמה שנלקחה לא נוכל להחזיר
ואל הבתים שעזבנו אי שם לא נוכל לחזור, עזרי לי
אחות ואעזור לך להציל מה שנשאר ולא במלחמה”
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אהבת תל אביב, דפוס צור-אות ירושלים 2001 ISBN 965-255-025-8
- בכדור פורח, דורגרף תל אביב מסת"ב 9657323134
- מקלט מתחת להר הבית, דפוס צור-אות ירושלים 2001
- כבשה ברחובות ירושלים, טרקלין תל אביב 1974
- כדורים פורחים בין מזרח למערב, הוצאת ירון גולן 1990
- אשה נתנה לאיש בועה, אלף תל אביב 1986
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אישה מסלוניקי עם מספר כחול על היד לשה בורקס טקסט מלא
- את לא תלבשי כותונת הלילה שיר של רחל פרחי באתר סנונית
- שיר של רחל פרחי בבלוג של שלמה שפירא
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תוכנית הלימודית בספרות - שירה, באתר דעת
- ^ שלמה שפירא (1938) - בלוג של משורר, באתר Israblog (ארכיון)
- ^ רותם צפרוני, ספר - הצצה רבת עוצמה, באתר nrg, 16 בינואר 2002
- ^ אפיריון כתב עת לספרות תרבות וחברה. גיליון 46
- ^ רחל עוזיאל פרחי. כבשה ברחובות ירושלים. הוצאת עקד 1974 עמוד 53