ריגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "רוגן" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו רוגן (פירושונים).
ריגן
Rügen
נתונים גאוגרפיים
מיקום הים הבלטי עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 54°27′N 13°24′E / 54.45°N 13.4°E / 54.45; 13.4
שטח 926 קילומטר רבוע
אורך 52 קילומטר
רוחב 41 קילומטר
גובה מרבי Piekberg
נתונים מדיניים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה 67,526 (31 בדצמבר 2010)
עיר ראשית ברגן אאוף ריגן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כף ארקונה
טירת רלסוויק

ריגןגרמנית: Rügen; לטינית: Rugia) הוא הגדול באיי גרמניה שבים הבלטי. שטחו הוא 926 קילומטרים מרובעים.[1] ב-2010 מנתה אוכלוסייתו כ-68 אלף נפש.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי שוכן לחוף מדינת מקלנבורג-מערב פומרניה שבצפון-מזרח המדינה, בקרבת גבולה של גרמניה עם פולין. אורכו המרבי הוא 51.4 קילומטרים מצפון לדרום ורוחבו המרבי 42.8 קילומטרים ממזרח למערב. הנקודה הגבוהה ביותר בו נמצאת 161 מטר מעל פני הים.

שטח האדמה המרכיב את מרבית שטח האי נקרא מוטלנד (Muttland). מספר חצאי איים מהווים את יתרת שטחו. הצפוניים שבהם - יסמונד (Jasmund) וויטו (Wittow) - מופרדים מן המוטלנד על ידי גופי מים הנקראים "בודן" (Bodden). חצאי האיים הדרומיים הם צודר (Zudar) ומנכגוט (Mönchgut).

לאי קו חוף באורך של 574 קילומטרים, מהם 56 קילומטרים של חופים חוליים הגובלים בים הבלטי.

האקלים באי ממוזג, והטמפרטורות הממוצעות בו הן אפס מעלות צלזיוס בינואר ו-16.3 מעלות צלזיוס באוגוסט. מדי שנה יורדים באי בממוצע 520–560 מילימטרים של גשם ויש בו כ-1,800 שעות אור שמש.

באי נמצאים שני פארקים לאומיים – פארק אזור הלגונות של מערב פומרניה והפארק הלאומי יסמונד, שבו צוקי גיר ידועים. כמו כן נמצאת באי שמורה ביוספרית – שמורת דרום-מזרח ריגן.

באי קיימות בסך הכל 45 רשויות מקומיות, מהן ארבע במעמד של ערים – ברגן (Bergen), גרץ (Garz), פוטבוס (Putbus) וזסניץ (Sassnitz), בתחומה עובר צינור הנפט של פרויקט נורד סטרים 2.[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי יושב בראשית האלף הראשון לספירה על ידי שבט הרוגיאנים הגרמאני, שנתן לו את שמו. במאה השביעית התיישב באי שבט הראני (Rani) הסלבי, והאי היה לממלכה סלבית. בשנת 1168 השתלטה דנמרק על האי. בשנת 1325 עבר האי לידי דוכסות פומרניה, ומ-1648 ועד 1815 היה חלק מפומרניה השוודית. אז הפך לשטח משטחה של פרובינציית פומרניה הפרוסית, לימים חלק מגרמניה.

ב-1936 החל התוכנית של כוח באמצעות שמחה של חזית העבודה הגרמנית (שפעלה תחת המפלגה הנאצית) להקים בחופו המזרחי של האי את אתר הענק פרורה, שנועד לשמש כאתר נופש עממי המוני. הוא מעולם לא הושלם. באותה שנה נבנה הגשר הראשון שחיבר את האי אל היבשה, והחליף את שירות המעבורות שפעל שם עד אז.

בתקופת מלחמת העולם השנייה נשלחו אליו ילדי הנוער ההיטלראי כדי לאסוף יבולים ולהגן עליהם מפני הפצצות, כפי שמתואר בספר "משלינג" מאת אילזה קהן.

בשנות קיומה של גרמניה המזרחית, שהאי השתייך לשטחה, הוא היווה אתר נופש מרכזי.

תיירות ותחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי הוא כיום מיעדי הנופש הפופולריים ביותר בגרמניה. אתר הרחצה הראשון נוסד באי כבר ב-1794. בין אתרי התיירות שבאי כלולים - מלבד אתרי הרחצה - כף ארקונה (Kap Arkona) - הנקודה הצפונית ביותר באי, גבעות שטובנקאמר (Stubbenkammer) המיוערות שביסמונד והיישובים ברגן, רלסוויק (Ralswiek) וגינגסט (Gingst). בין חלק מאתרי התיירות מקשרת מסילת הברזל הצרה ההיסטורית של האי (Rügensche Bäderbahn), שעליה פועל שירות של קטרי קיטור. האי הוא גם יעד לביקורי גולשי רוח וגולשי עפיפונים.

באי יש שירות מעבורות בין מוטלנד לחלקים אחרים של האי. מן האי יוצאים קווי מעבורות לשוודיה, דנמרק, ליטא, ולקלינינגרד ולסנקט פטרבורג שברוסיה.

האי מחובר ליבשת על ידי גשר ריגן, הנמתח לאורך 1.8 קילומטרים על פני מיצר שטרלזונד (Strelasund). גשר זה החליף ב-2007 את הגשר שעמד באותו אתר מאז 1936.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריגן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שטח האי כולל שטח האיים הקטנים שבקרבתו הוא 974 קילומטרים מרובעים.
  2. ^ ממשל טראמפ נלחם בצינור גז רוסי. הקורבן העיקרי עלול להיות תושבי עיירת דיג בגרמניה
צוקי הגיר של הפארק הלאומי יסמונד