ריי נטישין

ריי נטישין
Ray Hnatyshyn
	ריי נטישין
לידה	16 במרץ 1934; ססקטון, ססקצ'ואן
פטירה	18 בדצמבר 2002 (בגיל 68); אוטווה, אונטריו
שם מלא	רמון ג'ון נטישין
מדינה	קנדה
מקום קבורה	בית הקברות ביצ'ווד, אוטווה
השכלה	אוניברסיטת ססקצ'ואן; University of Saskatchewan College of Law; Nutana Collegiate ;
מפלגה	המפלגה הפרוגרסיבית-שמרנית של קנדה
דת	נצרות אורתודוקסית
בת זוג	גרדה אנדריסן (1960–2002)
	29 בינואר 1990 – 8 בפברואר 1995; (5 שנים)
מונרך בתקופה	אליזבת השנייה, מלכת קנדה
	→ ז'אן סווה רומאו לבלן ←
פרסים והוקרה
	שותף במסדר קנדה; מדליית יובל הזהב של המלכה אליזבת השנייה; מסדר ג'ון הקדוש; מסדר הכבוד הצבאי ;
חתימה

רמון ג'ון נטישין (באנגלית: Ramon John Hnatyshyn;‏ 16 במרץ 1934 - 18 בדצמבר 2002) הידוע בכינויו ריי נטישין, היה פוליטיקאי ומדינאי קנדי שכיהן כמושל הכללי של קנדה, ה-24 במניין מאז איחוד קנדה, בשנים 1990 - 1995.

נטישין נולד והתחנך בססקצ'ואן ושירת בחיל האוויר המלכותי הקנדי לצוערים לפני שנבחר לבית הנבחרים של קנדה בשנת 1974. לאחר מכן כיהן כשר הכתר של שתי ממשלות לא מוצלחות עד 1988. בשנת 1989 מונה למושל הכללי של קנדה על ידי אליזבת השנייה, מלכת קנדה בהמלצת ראש הממשלה בריאן מלרוני. הוא נבחר במטרה להחליף את המושלת המכהנת ז'אן סווה כמשנה למלכה, והוא כיהן בתפקיד זה עד למינויו של רומאו לבלן לתפקיד ב-1995. כנציג של המלוכה הקנדית, נשיטין הוכיח שהוא פופוליסטי, כאשר ביטל כמה ממדיניותה של קודמתו בתפקיד, כגון פתיחתה של אחוזת רידו לאזרחי קנדה ולתיירים כאחד, וזכה לשבחים על עליית מעמדם של הקנדים-האוקראינים.

ב-4 ביוני 1979 הושבע נטישין למועצת המלוכה של קנדה^[1], מה שנתן לו את הזכות לשאת התואר "הנכבד" (The Honourable) לכל ימי חייו; עם זאת, כמושל הכללי לשעבר של קנדה, נטישין היה זכאי לתואר "The Right Honourable" (תואר הזהה לתוארם של חברי בית הלורדים). לאחר מכן הוא התמחה במשפטים והיה נשיא אוניברסיטת קרלטון לפני מותו מדלקת לבלב ב-18 בדצמבר 2002.

ראשית חייו וקריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטישין, קנדי אוקראיני, נולד בססקטון שבססקצ'ואן להלן נטישין ובעלה ג'ון, שקשריו הפוליטיים וידידותו עם ג'ון דיפנבייקר, מי שעתיד לכהן כראש ממשלת קנדה, יספקו לבנו לעיתים תכופות חשיפה לדיונים פוליטיים ברמה גבוהה. נטישין למד בבית הספר הציבורי ויקטוריה ובנונטנה קולג', וכן נרשם כצוער בחיל האוויר המלכותי הקנדי, שם הוא היה חבר של בטייסת ספיטפייר 107 בססקטון. לאחר סיום לימודיו התיכוניים, נטישין המשיך ללמוד באוניברסיטת ססקצ'ואן, שם היה בשנת 1954 לבוגר אוניברסיטה באמנות. שנתיים לאחר מכן, היה בוגר במשפטים. ב-9 בינואר 1960, נישא נטישין לגרדה אנדריסן, שאיתה גידל שני בנים.

שנתיים לאחר שהוסמך כעורך דין בססקצ'ואן בשנת 1957, משפחתו של נטישין עברה לאוטווה כאשר אביו זומן לסנאט הקנדי. באוטווה נטישין עבד במשרד עורכי הדין של אביו, תוך שהוא מרצה גם במכללה למשפטים של אוניברסיטת ססקצ'ואן. עם זאת, בסופו של דבר הוא הנח את עבודות אלו בצד כדי להתמודד לבית הנבחרים הקנדי מטעם המפלגה הפרוגרסיבית-שמרנית של קנדה בבחירות הפדרליות ב-1974, וזכה במושב המייצג את ססקטון-ביגר בבית הנבחרים. כאשר אזור בחירה זה בוטל לקראת הבחירות ב-1979, התמודד נטישין לבית הנבחרים מטעם אזור הבחירה ססקטון-ווסט, מטעמו כיהן עד תבוסתו בבחירות 1988. בתקופה זו הוא מונה לראשונה ב-2 באפריל 1979 לקבינט של קנדה בראשותו של ג'ו קלרק כשר האנרגיה, הכרייה והמשאבים, ולאחר מכן הושבע לקבינט בראשותו של בריאן מלרוני כשר המשפטים ב-30 ביוני 1986. באותה שנה הוא הוסמך כעורך דין באונטריו.

המושל הכללי של קנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 בדצמבר 1989 מינתה אליזבת השנייה, מלכת קנדה את נטישין, שהיה בחירתו של ראש הממשלה בריאן מלרוני להחליף את המושלת ז'אן סווה כנציג של המלוכה הקנדית. הוא הושבע לאחר מכן בטקס שנערך במליאת הסנאט הקנדי ב-29 בינואר 1990.

נטישין פעל לאחר השבעתו לפתיחת אחוזת רידו (מעון המלוכה הקנדית והמושל הכללי של קנדה) לציבור הרחב (הן לאזרחי קנדה והן לתיירים) להקמת מרכז מבקרים וליזום סיורים מודרכים בארמון ובפארק המלכותי שבו הוא יושב. מהלכים אלה היוו היפוך מוחלט ממדיניותה של קודמתו של נטישין בנידון, שסגרה את אחוזת רידו לציבור הרחב. בשנת 1991, נטישין העלה לבמה את קונצרט הקיץ החד שנתי של המושל הכללי ושנה לאחר מכן, העלה שוב קונצרט באחוזתו. אירועים אלו השתלבו עם כמה מנדטי חובה של נטישין במהלך כהונתו שכללה רצון לעבוד עם הנוער הקנדי למקד את תשומת הלב על חינוך ולעודד אמנויות בקרב הנוער. בנימה זו, הוא ייסד בשנת 1992 את פרס המושל לאומנויות הבמה, את פרס רמון ג'ון הטישין לוולונטריזם באמנויות ועוד מספר פרסים נוספים.

במסגרת תפקידיו הרשמיים והטקסיים, נטישין ניהל כמושל הכללי את החגיגות לציון 125 שנה להקמת הקונפדרציה הקנדית וקיבל את פניו צ'ארלס הנסיך מוויילס ורעייתו, הנסיכה דיאנה, יחד עם שורה של נכבדים זרים ביניהם נשיא רוסיה בוריס ילצין, מלך ירדן חוסיין ורעייתו המלכה נור. יתר על כן, נטישין התחייב למספר ביקורים ממלכתיים, כולל אחד לאוקראינה, לפני שכהונתו הסתיימה בחסד הוד מעלתה ב-6 בפברואר 1995.

לאחר כהונתו ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שעזב את החיים הפוליטיים, חזר נטישין לעבוד בעריכת דין במשרד עורכי הדין גאוולינג, סטראטי והנדרסון, שם עבד בעבר בין 1989 ל-1990. בשנת 2002 הוא נתמנה לנשיא אוניברסיטת קרלטון באוטווה, אך חודשים ספורים לאחר מכן, זמן קצר לפני חג המולד, נטישין מת מדלקת לבלב. לפי המסורת, בהסכמת משפחתו, ארון קבורתו של נטישין הוצג לעיני הציבור במליאת הסנאט, ואף על פי שהיה אורתודוקסי אוקראיני, הוא זכה לטקס הלוויה ממלכתית ב-23 בדצמבר 2002 באוטווה. טקס אשכבתו כלל טקס הלוויה של הכנסייה האורתודוקסית האוקראינית.