ריינר בונהוף
 | ||||
| בונהוף, 1975 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
29 במרץ 1952 (בן 72) אמריך אם ריין שבגרמניה המערבית | |||
| גובה | 1.80 מטר | |||
| עמדה | קשר הגנתי | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
ריינר בונהוף (בגרמנית: Rainer Bonhof, נולד ב-29 במרץ 1952 באמריך אם ריין שבגרמניה המערבית) הוא כדורגלן עבר גרמני ששיחק בעמדת הקשר ההגנתי, ונחשב לאחד השחקנים המעוטרים ביותר בתולדות הכדורגל הגרמני. בונהוף מכהן כיום (2015) כסגן נשיא המועדון בורוסיה מנשנגלדבך.
קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בורוסיה מנשנגלדבך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בונהוף החל את קריירת הבוגרים שלו בבורוסיה מנשנגלדבך בשנת 1970, והפך במהרה לחלק מקבוצה שזכתה בתארים רבים בשנות ה-70 ונחשבה לאחת הקבוצות המובילות של הכדורגל הגרמני. בונהוף הצטיין בבעיטת כדורים חופשיים ובהוצאות חוץ ארוכות, ובשמונה עונותיו בבורוסיה מנשנגלדבך זכה עמה בארבע אליפויות הבונדסליגה ופעמיים סיים במקום השני. בונהוף זכה עם הקבוצה פעם אחת בגביע הגרמני, ופעם אחת בסופר קאפ הגרמני. גם בזירה האירופית נחל בונהוף הצלחות, כאשר זכה עם בורוסיה מנשנגלדבך בגביע אופ"א בשנת 1975 לאחר ניצחון במפגש כפול בגמר על טוונטה ההולנדית. בונהוף ידע גם אכזבות במדי המועדון, כאשר קבוצתו הפסידה בגמר גביע אופ"א בשנת 1973 במפגש כפול לליברפול, וכעבור ארבע שנים הפסידה שוב לליברפול, הפעם בתוצאה 3-1 בגמר גביע אירופה לאלופות, וגם לבוקה ג'וניורס בגמר הגביע הביניבשתי בתוצאה 5-2. בשנת 1978, לאחר שמונה עונות במנשנגלאדבך, עזב בונהוף את המועדון, לאחר שצבר 231 הופעות בבונדסליגה, בהן הבקיע 42 שערים.
ולנסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מונדיאל 1978 עבר בונהוף לוולנסיה, כאשר הוסרה מגבלה שמנעה משחקנים המשחקים בליגות שאינן הבונדסליגה לשחק בנבחרת גרמניה המערבית. בונהוף עבר לוולנסיה מעט אחרי שחברו לבורוסיה מנשנגלדבך אולי שטיליקה עבר לריאל מדריד. בונהוף שיחק שנתיים במועדון הספרדי, בהן כבש עשרה שערים ב-61 הופעות בליגה. עם ולנסיה זכה בונהוף בגביע המלך בשנת 1979 ובגביע אירופה למחזיקות גביע בשנת 1980, לאחר ניצחון בגמר מול ארסנל בבעיטות הכרעה, שבונהוף הבקיע אחת מהן.
פ.צ. קלן והרטה ברלין[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שנתיים בספרד, חזר בונהוף לבונדסליגה וחתם בפ.צ. קלן, שם שיחק שלוש עונות, וכבש 14 שערים ב-74 הופעות. עם קלן זכה בונהוף בגביע הגרמני בשנת 1983, ובשנת 1982 סיים עם הקבוצה במקום השני בבונדסליגה. בשנת 1983 עבר שטיליקה להרטה ברלין, אך נאלץ לפרוש באותה שנה בגין פציעה לאחר שש הופעות בלבד במדי הקבוצה, כאשר היה בן 31.
קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בונהוף שיחק בנבחרת גרמניה המערבית החל משנת 1972, וייצג את מדינתו בחמישה טורנירים גדולים. בונהוף זכה עם נבחרתו ביורו 1972 לאחר ניצחון במשחק הגמר על נבחרת ברית המועצות, ובמונדיאל 1974, לאחר ניצחון במשחק הגמר על נבחרת הולנד. בונהוף הפסיד עם נבחרתו בגמר יורו 1976 לנבחרת צ'כוסלובקיה למרות שהבקיע בבעיטות ההכרעה, ובמונדיאל 1978 הודח עם נבחרתו בשלב הבתים השני. בשנת 1980 זכה בונהוף בתואר הבינלאומי השלישי שלו עם הנבחרת, כאשר זכה ביורו 1980. למונדיאל 1982 בונהוף לא קיבל זימון, על אף הצלחתו באותה עונה בפ.צ. קלן, ולמעשה הופעתו האחרונה בנבחרת הייתה בשנת 1981. סך הכל בונהוף כבש תשעה שערים ב-53 הופעות במדי נבחרת גרמניה המערבית.
לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בונהוף קיבל רישיון לאמן בשנת 1988, ובשנת 1990 מונה לעוזרו של ברטי פוגטס באימון נבחרת גרמניה. בתפקיד זה החזיק בונהוף שמונה שנים, ולאחר מכן החל לאמן את נבחרת גרמניה הצעירה, ואחר כך את בורוסיה מנשנגלדבך. בהמשך אימן את נבחרת כווית, ואת נבחרת סקוטלנד הצעירה. לאחר מכן מונה לסקאוט בצ'לסי, אך ההתקשרות הופסקה לאחר זמן קצר.
החל משנת 2009 מכהן בונהוף כסגן נשיא בורוסיה מנשנגלדבך.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תארים עם בורוסיה מנשנגלדבך[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות הבונדסליגה (4): 1971, 1975, 1976, 1977
- הגביע הגרמני: 1973
- הסופר קאפ הגרמני: 1976
- גביע אופ"א: 1975
תארים עם ולנסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גביע המלך: 1979
- גביע אופ"א: 1980
תארים עם פ.צ. קלן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הגביע הגרמני: 1983
תארים עם נבחרת גרמניה המערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות אירופה לאומות (2): 1972, 1980
- גביע העולם בכדורגל: 1974
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
| נבחרת מערב גרמניה – יורו 1972 (תואר ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 מאייר • 2 קלף • 3 בקנבאואר • 4 בלה • 5 ברייטנר • 6 הוטגס • 7 שוורצנבק • 8 פוגטס • 9 בונהוף • 10 הנס • 11 קופל • 12 נצר • 13 גרבובסקי • 14 היינקס • 15 קרמרס • 16 להר • 17 מילר • 18 וימר • מאמן: שן |
| |
| נבחרת מערב גרמניה – מונדיאל 1974 (אלופת העולם) | ||
|---|---|---|
|
1 מאייר • 2 פוגטס • 3 ברייטנר • 4 שוורצנבק • 5 בקנבאואר • 6 הוטגס • 7 וימר • 8 קולמן • 9 גרבובסקי • 10 נצר • 11 היינקס • 12 אובראט • 13 מילר • 14 הנס • 15 פלוהה • 16 בונהוף • 17 הולצנביין • 18 הרצוג • 19 קאפלמן • 20 קרמרס • 21 ניגבור • 22 קלף • מאמן: שן |
| |
| נבחרת מערב גרמניה – יורו 1976 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 מאייר • 2 פוגטס • 3 דיץ • 4 שוורצנבק • 5 בקנבאואר • 6 וימר • 7 בונהוף • 8 הנס • 9 מילר • 10 ביר • 11 הולצנביין • 12 וורם • 13 דאנר • 14 בונגארץ • 15 פלוהה • 16 נוגלי • 17 קאלץ • 18 קארגוס • מאמן: שן |
| |
| נבחרת מערב גרמניה – מונדיאל 1978 | ||
|---|---|---|
|
1 מאייר • 2 פוגטס • 3 דיץ • 4 רוסמן • 5 קאלץ • 6 בונהוף • 7 אברמצ'יק • 8 צימרמן • 9 פישר • 10 פלוהה • 11 רומניגה • 12 שוורצנבק • 13 קונופקה • 14 ד.מילר • 15 ביר • 16 קולמן • 17 הולצנביין • 18 צווה • 19 וורם • 20 ה.מילר • 21 קארגוס • 22 בורדנסקי • מאמן: שן |
| |
| נבחרת מערב גרמניה – יורו 1980 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 שומאכר • 2 בריגל • 3 קולמן • 4 ק.פורסטר • 5 דיץ • 6 שוסטר • 7 ב.פורסטר • 8 רומניגה • 9 רובש • 10 מילר • 11 אלופס • 12 ממרינג • 13 בונהוף • 14 מגאת • 15 שטיליקה • 16 צימרמן • 17 דלהאי • 18 מתאוס • 19 ווטאבה • 20 קאלץ • 21 יונגהאנס • 22 אימל • מאמן: דרוואל |
| |
- קשרי כדורגל גרמנים
- כדורגלנים גרמנים
- כדורגלני בורוסיה מנשנגלדבך
- כדורגלני ולנסיה
- כדורגלני פ.צ. קלן
- כדורגלני הרטה ברלין
- מאמני כדורגל גרמנים
- מאמני בורוסיה מנשנגלדבך
- כדורגלני נבחרת גרמניה המערבית
- אמריך אם ריין: כדורגלנים
- כדורגלני יורו 1980
- כדורגלני מונדיאל 1974
- כדורגלני מונדיאל 1978
- כדורגלני יורו 1972
- כדורגלני יורו 1976
- גרמנים שנולדו ב-1952