ריקודי עם בישראל

ריקודי עם בטקסי "הבאת ביכורים", מארכיון חברת החדשות

ריקודי עם בישראל הם סוג של ריקוד, הנפוץ בישראל, אשר רווח עוד מימי העליות הראשונות, וקיבל תנופה עם קום המדינה כשהשיא היה בחג המחולות המסורתי בקיבוץ דליה. מכיוון שכמעט כל ריקודי העם בישראל, נכתבו על ידי כוריאוגרפים, והכוריאוגרפים שכתבו אותם מוכרים וידועים, ההתייחסות לריקודים אלו כאל ריקודים עממים בקרב הקהילה הבינלאומית לריקודי עם, היא לעיתים שנויה במחלוקת.

ריקודי העם בישראל נחלקים לשניים: מחול לבמה ומחול השתתפותי.^[1] במחול לבמה נרקדים ריקודים על ידי להקות מחול עם תלבושות^[2] על במה בפסטיבלים ובאירועים. במחול השתתפותי נרקדים ריקודים על ידי הקהל הרחב בהרקדות במאות חוגים ברחבי הארץ. בעבר שימשו ריקודי העם במחול ההשתתפותי ליצירת מורשת מאחדת לעם, אך בהמשך הפכו למרכיב בתרבות הפנאי בישראל.^[1] הריקודים הנרקדים בהופעות מחול, שונים מאלו שנרקדים על ידי הציבור.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריקודי העם התחילו בארץ ישראל עם הגעת החלוצים הראשונים של העלייה הראשונה ב-1882, החלוצים הביאו איתם את הריקודים מארצות מוצאם, כמו: הורה, פולקה, קרקוביאק, צ'רקסיה ורונדו.

ריקודי העם הישראלים נוצרו כדרך לעזור ליצור תרבות חדשה בארץ ישראל, המשלבת אלמנטים מתרבויות ריקוד אחרות עם המוזיקה והתרבות של ישראל המודרנית.

ב-1924 יצר ברוך אגדתי את הגרסה הישראלית של ההורה הרומנית, שנקראה על שמו "הורה אגדתי" והייתה הריקוד העממי הישראלי הראשון, החלוצים רקדו את הריקוד במעגל בקצב מסחרר כשזרועותיהן של הרקדניות היו כרוכות סביב כתפיהם של הרקדנים והמהירות הצנטריפוגלית גרמה לכך שרגליהן ריחפו מעל הקרקע.

ב-1937 יצרה הכוריאוגרפית אלזה דובלין את ריקוד העם שמפורסם עד היום "מים מים".

הכוריאוגרפית המשמעותית הראשונה הייתה רבקה שטורמן שעלתה לארץ בשנת 1929, היא הצטרפה לארגון שהוקם ומומן על ידי ההסתדרות, ארגון שהקדיש עצמו ליצירה של ריקודי עם. לשטורמן היה רקע לריקוד המודרני. בין 1942 ו-1983 היא יצרה כ-90 ריקודי עם שרבים מהם נחשבים לקלסיקה ישראלית כמו "הגורן", "אני רועה צאני" ו"דבקה גלבוע".

בשנים 1929–1931 ארגנה גורית קדמן שני פסטיבלי מחול בכפר הנוער בן שמן, המקום בו לימדה. לקראת הפסטיבל היא יצרה את הריקוד "ימינה ימינה". ב-1944 ארגנה גורית קדמן תחרות ריקודים בקיבוץ דליה במסגרת חגיגת הביכורים בשבועות ובאותה השנה היא ארגנה את כנס המחולות בקיבוץ.

בכנס מחולות העם בדליה בשנים 1944–1968, השתתפו מאות רקדנים שיצרו את ריקודי העם הישראליים. ביניהם ניתן למנות את גורית קדמן ויונתן כרמון.

עד שנת 1945 לא רקדו בארץ ריקודי-עם ישראליים אלא רק ריקודי טקס לחגים, הורה ופולקה. בערים רקדו גם ריקודים סלונים. בשנת 1945 התקיים בארץ הקורס הראשון למדריכים לריקודי עם. חמישה תלמידים סיימו את הקורס, הפכו למדריכי ריקודי העם הראשונים בארץ והדריכו רקדנים בערים ובקיבוצים.

בשנת 1951 עזבה תרצה הודס את קיבוץ חצור לתל אביב. הקימה והחלה לעבוד כמנהלת המדור לריקודי עם, ליד המרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות. מדור זה היה המוסד הציבורי היחיד שטיפח את פעילות ריקודי העם בישראל עד שהופסקה פעילותו בשנת 2000. הודס ניהלה במשך 35 שנים את המחלקות לריקודי עם וקיבלה את פרס ההסתדרות לאומנויות ולמפעל חייה. היא מכונה "האמא של ריקודי העם בישראל".

אט אט הפכו ריקודי העם להיות פעילות פנאי רווחת לצד השירה בציבור. בארץ פועלים מרקידים מקצועיים שהוראת ריקודי העם הוא עיסוקם, והם מפעילים חוגים במסגרות של בתי-ספר ומתנ"סים. מרקידים ישראלים פועלים גם בחו"ל ומדריכים בהרקדות של ריקודים ישראלים, המתקיימות בעיקר בערים בהן יש קהילות גדולות של יורדים. רובם של המרקידים חברים ב"ארגון המרקידים והכוריאוגרפים לריקודי עם בישראל ובתפוצות", המשמש כאיגוד המקצועי שלהם.

בשנת 1976 הוקם ארגון המדריכים והיוצרים לריקודי עם.

בסוף שנות השמונים חודשה מסורת מפגש המחולות, כאשר הכוריאוגרף יונתן כרמון והמרקידה תרצה הודס ייסדו את פסטיבל מחול כרמיאל. במהלך הפסטיבל מתקיימות הרקדות לקהל הרחב, לצד הופעות של להקות מחול בסגנונות שונים, מהארץ ומחו"ל, ותחרויות כוריאוגרפיה.

ב־30 בספטמבר 2002 הוצעה והוכרה המילה רִקּוּדַאי המגדירה מחבר ריקודי עם בנוסף ל"יוצר", "כוריאוגרף", "מחבר צעדים" ו"מחבר ריקודים". על ידי אליהו (אלי) רונן.

בשנת 2007 הוקם "ארגון הרוקדים" הפועל בהתנדבות במטרה להביא לשיפור בתחומים כגון שימור מורשת ריקודי העם והתנאים הסביבתיים בהרקדות ובפסטיבלים.

בשנת 2012 הושק האלבום הראשון של הפרויקט "צעד קדימה" שהוא פרויקט חידוש שירי ריקודי העם הקלאסיים בו לקחו חלק אמנים רבים, ביניהם יואב יצחק, שלומי שבת, אביהו מדינה, סגיב כהן, גלעד שגב ועוד. את הפרויקט יזם הכוריאוגרף גדי ביטון.

בינואר 2017 הוקם ביוזמתה של מירי רגב, מדור חדש לריקודי עם ופולקלור ישראלי במשרד התרבות. לראש המדור התמנה גדי ביטון.^[3]

הריקודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריקודים לקהל הרחב מתקיימים במספר מבנים: ריקודי מעגל, ריקודי זוגות וריקודי גוש (שורות)

חובבי ריקודי העם לקהל הרחב גם נוהגים להבחין בין כמה קבוצות ריקודים על פי מועד חיבורם: ריקודי נוסטלגיה - ריקודים שחוברו עד שנות השמונים, ריקודי אמצע הדרך - ריקודים משנות התשעים עד שנת 2010 לערך וריקודים חדשים - מהעשור האחרון המחוברים בקצב של מאות ריקודים בשנה בדרך כלל לשירים חדשים.

בין ריקודי העם הידועים בישראל (בקבוצת ריקודי הנוסטלגיה):

הורה מדורה
שבולת בשדה
הרועה הקטנה
הורה חדרה
גוונים
איך עף הזמן
צדיק כתמר יפרח
עוד לא אהבתי די
ושאבתם מים
אנה הלך דודך
ושוב אתכם
לאורך הטיילת
מוכר הפרחים
לפנות ערב
אל גינת אגוז
הורה נרקודה
ערב בא
ידיד נפש

חוג ריקודי עם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאות חוגי ריקודי עם פרושים בכל רחבי הארץ בהם רוקדים אלפי רקדנים מכל הגילאים.

חוג ריקודי עם מאורגן על ידי מרקיד בעל הכשרה וניסיון מתאים, המרקיד קובע את סגנון הריקודים המתאים לקהל הרוקדים בחוג.

כל חוג מאופיין במספר פרמטרים:

סוג הרקדנים – נשים בלבד, עיוורים,^[4] נכים על כיסאות גלגלים, גיל הזהב, תלמידים או פתוח לכלל ציבור הרקדנים.
סוג ההרקדה – ריקודי זוגות, ריקודי מעגלים, ריקודי שורות או מעורב.
סוג הריקודים – נוסטלגיה, ריקודי אמצע הדרך ריקודים חדשים או תערובת של כל הסוגים.
רמת הריקודים – מתחילים מהצעד הראשון, רמה בינונית, ריקודים למתקדמים או רמות מעורבות, כשבמקרה האחרון, בדרך כלל, מתחילים בריקודים ברמה הנמוכה וממשיכים לרמות מתקדמות יותר במהלך ההרקדה.

המרקיד נוהג ללמד מדי שבוע ריקוד חדש או ותיק, שחובר על ידי כוריאוגרף.

בחגים המרקידים נוהגים לקיים הרקדות מרתוניות, שמתקיימות, על פי רוב, במהלך הלילה. לעיתים מגיעים זמרים שהרפרטואר שלהם כולל שירי ריקודי עם.

בטיילות לאורך חופי הים מתקיימות הרקדות בשבתות, כגון: חוף גורדון בתל אביב, חוף ראשון לציון ועוד. ההרקדות ממומנות בדרך כלל על ידי העיריות, לפעמים מתקיימות בחופי הים הרקדות שנקראות "לילה לבן" שהם הרקדות מרתון שמתקיימות לאורך הלילה.

להקות ריקודי עם[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקות ריקודי העם הישראלים החלו בפעילותן בתקופת פסטיבל המחול בקיבוץ דליה, הלהקה הראשונה שהוקמה הייתה להקת הרעי"ם בחיפה ב-1950 ומיד לאחריה הוקמה להקת כרמון, מאז הוקמו עשרות להקות, רובן להקות של רקדנים חובבים שממומנות על ידי רשויות מקומיות ומופיעות בעיקר במועדונים של אותה הרשות, וחלקן להקות הכוללות רקדנים מקצוענים ושחלק מהרפרטואר שלהם הוא ריקודי עם.

ללהקות ריקודי עם של תלמידים קוראים לפעמים בשמות כמו פצפונים, אפרוחים, ניצנים, צברים, עלומים, נעורים ועוד.

בראש הלהקה עומד כוריאוגרף מקצועי ומספר הרקדנים בלהקה משתנה ויכול להגיע עד למאות רקדנים.

ריקודי עם ישראלים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריקודי עם ישראלים נפוצים ברחבי העולם, היכן שישנן קהילות של ישראלים, ריכוזי יהודים או בקרב אוהבי-ישראל, כמו קהילות של נוצרים אוונגליסטים או חברי תנועת המקויה ביפן.

קיימים מאות חוגי ריקודי עם ברוב היבשות בעולם ובהם רוקדים אלפי רקדנים. בחלק מהמדינות ישנם פסטיבלים של ריקודי עם ישראלים אחת לשנה, בדומה לאלה שקיימים בישראל.

המרקידים בחוגי ריקודי העם הם בחלקם ישראלים-לשעבר וחלקם מקומיים. בחוגים מבקרים מדי פעם מרקידים מישראל, המלמדים את המקומיים ריקודים חדשים. מרקידים מקומיים בחו"ל מגיעים להשתלמויות בישראל במקומות כמו פסטיבל הקמפ בתנועה באילת. כך, הפסטיבלים בישראל מהווים גם מקום מפגש למרקידים מרחבי העולם.

פסטיבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסטיבל המחול הישראלי הראשון התקיים בין השנים 1929 ל-1931 בכפר הנוער בן שמן, אותו ארגנה הכוריאוגרפית גורית קדמן, מאז מתקיימים מספר פסטיבלים בערים שונות ובקיבוצים, בפסטיבלים משתתפים להקות מהארץ ומחו"ל, והם מהווים מפגש ומקום בילוי למרקידים ולרקדנים.

כנס מחולות העם בדליה נערך משנת 1944 ועד לשנת 1968 בקיבוץ דליה, הופיעו בו להקות ומחוללים בעיקר מאנשי ההתיישבות העובדת.
פסטיבל מחול כרמיאל נערך משנת 1988, בכרמיאל מדי קיץ, אורך הפסטיבל שלושה ימים ומופיעים בו להקות מהארץ ומחו"ל, עשרות אלפי רקדנים וחובבי מחול מגיעים לפסטיבל מכל רחבי הארץ, צופים במופעים ורוקדים באולמות ובמגרש הטניס עד לאור הבוקר.
"ראש אחר" החל באפריל 93' ולאחריו נקרא "קמפ בתנועה"הם פסטיבלי ריקודי עם באילת. קמפ בתנועה נערך משנת 2008. בפסטיבל לוקחים חלק מרקידים, מדריכים וכוריאוגרפים מהארץ ומחו"ל וכן כ-2,500 מחוללים ולהקות מחול, בפסטיבל מתקיימים סדנאות בנושאי מחול ותנועה
פסטיבל מחול יזרעאלי מתקיים מדי שנה בחג השבועות כחלק מאירועי פסטיבל חלב ודבש בעמק יזרעאל. הפסטיבל נוסד על ידי "אלון יזרעאל", שהיא עמותה למחול בעמק, והכוריאוגרף זאב קרן, ומארח להקות מחול בגילאי 30 ומעלה מכל הארץ. הפסטיבל הראשון התקיים ב-2010 והוקדש לציון 100 שנות התיישבות עברית בעמק יזרעאל.
פסטיבל מחולות אשדודאנס החל בשנת 2017 בעיר אשדוד^[5]. מתקיים בחודשי הקיץ ונמשך ארבעה ימים. הוגה הרעיון היוצר והכוריאוגרף אבי לוי. הפסטיבל מתקיים בחסות עירית אשדוד.^[6] בפסטיבל לוקחים חלק טובי הכוריאוגרפים, מדריכים ורוקדים רבים מכל רחבי הארץ. מופיעות להקות מחול מרחבי הארץ וגם מחו"ל. מתקיימים גם מופעים באולמות סגורים, תיאטראות, מתנסים ואולמות ספורט.

ארגונים ועמותות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון המרקידים והכוריאוגרפים לריקודי עם בישראל ובתפוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון הוקם בשנת 1976 ומהווה איגוד מקצועי, המסייע למדריכים בכל הנוגע ליחסים עם מעסיקים, ליחסים בין מדריכים לבין עצמם, מטפל בטבלאות השכר, תעריפי ההרקדות ודירוג המדריכים, עריכת השתלמויות, סדנאות וימי עיון להעשרה, דואג לאתיקה והגינות בין המרקידים. הארגון כולל מאות מרקידים ומרקידות. בין פעילותיו, הפקת ההרקדות בפסטיבלי כרמיאל, בפסטיבלי מחול יזרעאלי ובפסטיבלי אשדודאנס. הפסטיבלים כוללים בתוכם הרקדות המוניות במגרשי הטניס ובאולמות ספורט עירוניים.

ארגון הרוקדים לריקודי עם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון הוקם כעמותה בשנת 2007. הארגון שם לו למטרה לשתף פעולה עם ארגוני המרקידים ולהביא בכך לפתרון סוגיות העומדות על הפרק להנאתם ולרווחתם של הרוקדים והמרקידים כאחד. בתוך ארגון הרוקדים פועלים צוותים במתכונת של ועדות משנה, הדנות בנושאים שונים, אשר בסופו של תהליך עולים לדיון ולהצבעה במליאת חברי העמותה. שם מתקבלות ההחלטות באורח דמוקרטי.

ריקודי עם פופולריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצעד של ארגון הרוקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציבור הרשומים לאתר הרוקדים בוחרים מזה כמה שנים את הריקודים האהובים עליהם ביותר, וכך נוצרה רשימה של 100 הריקודים החביבים ביותר.^[7] הכוראוגרפים החביבים ביותר, בעיני קהל הרוקדים, הם ישראל שיקר, שלמה ממן, ויקטור גבאי, חיים שריון, יואב אשריאל ורוני סימן טוב.^[7] נכון לספטמבר 2023, אלה עשרת הריקודים החביבים ביותר.

מקום	שם הריקוד	מחבר	צורה	שנה
1	יד קטנה	מאיר שם טוב	זוגות	1991
2	בבוסתנים	ויקטור גבאי	זוגות	1993
3	כיון שאין לדעת	אבי פרץ	זוגות	1991
4	ערב בא	יואב אשריאל	מעגלים	1960
5	אהבה אסורה	נפתלי קדוש	זוגות	1990
6	לגעת במים לגעת ברוח	ויקטור גבאי	זוגות	1994
7	כאן בדרום	מוטי אלפסי	זוגות	1976
8	גוונים	שלמה ממן	מעגלים	1978
9	חרותי	ויקטור גבאי	זוגות	1992
10	בואו נשיר לארץ יפה	חיים שריון	מעגל	1987

המצעד השנתי של גדי ביטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצעד מתקיים כל שנה החל משנת 2009 על ידי היוצר והמרקיד גדי ביטון. המצעד מתקיים במרכז ספורט המשמש כרחבת ריקודים, משתתפים בו למעלה מ-1,000 רוקדים מכל רחבי הארץ. את האירוע מנחים שדרני רדיו, במהלך האירוע בוחרים הרקדנים את עשרת הריקודים המובילים בכל קטגוריה.

להלן טבלת הריקודים שזכו במקום הראשון.
שנה	זוגות	מעגלים	שורות
1996	המיסטיקנים הסיניים	פני מלאך
2000	עץ הזית	יום חולין
2001		בנוף ילדות
2002	אודה אודה	בדם אהבתי
2003	עד סוף העולם	קסם החליל
2004	ההצגה נגמרת	אם תרצו לדעת	ציוואווה
2005	סרט שחור לבן	אישה על החוף	ולרו
2006	חי למענך	סלמתי	אישה יפה
2008	דמעות שחורות	אדמה ושמים	סרט הודי
2009	ארץ בראשית	לילה מכושף	ריקוד השבטים
2010	בדרך אליך	את לי הבית
2011	שובר שתיקה	מי הנהר	אחלה חמודה
2012	בוכה בסתר	שיר לאסף	לוקה
2013	יורקת אש	מאריפוסה	חנל'ה התבלבלה
2014	הפצע שגרם האושר	מתנות קטנות	הפי
2015		היא רק רוצה לרקוד [1]
2016	עינב	אמא אם הייתי יכול	אגו
2017