רם קולהאס

רם קולהאס
Rem Koolhaas
לידה	17 בנובמבר 1944 (בן 79); רוטרדם, הולנד
מקום לימודים	בית הספר לאדריכלות של איגוד האדריכלות בלונדון; הקולג' לאדריכלות, אמנות ותכנון של אוניברסיטת קורנל ;
תחום יצירה	אדריכלות
זרם באמנות	דה-קונסטרוקטיביזם
יצירות ידועות	Fondazione Prada Building, בית הנבחרים של הולנד, הספרייה המרכזית של סיאטל, Nederlands Dans Theater, Kunsthal, בית למואן בבורדו
פרסים והוקרה	פרס פריצקר (2000); פרס יאן ורמיר (2013); פרימיום אימפריאל (2003); Oeuvre Awards BKVB (2002); Prix de l'Équerre d'Argent (1998); Rotterdam-Maaskant Prize (1986); מדליית הזהב המלכותית (2004); Wolfert van Borselenpenning (2004); פרס האיחוד האירופי לאדריכלות עכשווית (2005); פרס רולף שוק לאמנות חזותית (2022); מפקד מסדר האמנויות והספרות; אביר בלגיון הכבוד
בן או בת זוג	Madelon Vriesendorp

רם קולהאס (בהולנדית: Rem Koolhaas; נולד ב-17 בנובמבר 1944) הוא אדריכל הולנדי, המזוהה עם זרם הדה-קונסטרוקטיביזם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולהאס סיים את לימודיו באיגוד הארכיטקטוני (AA School of Architecture) שבלונדון ולאחר מכן הקים יחד עם איליה זאנגליס את OMA, משרד אשר הוא עומד בראשו עד היום.

פרסומו הרב הגיע גם מהמאמרים והספרים שכתב: "הזיית ניו יורק - Delirious New York" משנת 1978 והספר S,M,L,XL מ-1995 אותו הוציא בשיתוף עם המעצב הגרפי ברוס מאו, ספר אשר קרא תיגר על הפורמט המקובל של ספרי אדריכלות, ואשר הציג דרך עיון במאמרים, פרויקטים וחומרים גרפיים רבים מספור את רעיונותיו של קולהאס, ואת מצבו של מקצוע האדריכלות כולו. הספר הוביל לחיקויים רבים והשפעתו הייתה רבה.

קולהאס החל בהדרגה לבנות יותר פרויקטים וככל שהשפעתו גברה על דור של אדריכלים צעירים בהולנד ומחוצה לה כך הפך הוא עצמו לאייקון תרבותי, מעמד אשר בו הוא עושה שימוש מודע (יש האומרים סרקסטי) לאורך השנים. תכנן בין היתר את מגדל הטלוויזיה המרכזי של סין.

בשנת 2000 הוא זכה בפרס פריצקר היוקרתי לאדריכלות ובשנת 2022 זכה בפרס רולף שוק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא רם קולהאס בוויקישיתוף

רם קולהאס, ברשת החברתית פייסבוק
רם קולהאס, ברשת החברתית אינסטגרם
רם קולהאס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אתר OMA (אורכב 07.08.2011 בארכיון Wayback Machine)
אתר מרכז האמנות ברוטרדם (kunsthal), פרויקט של OMA
פרופיל ומידע כללי באתר הפקולטה ללימודי המשך בארכיטקטורה בהרווארד
אסתר זנדברג, המשבר לובש פראדה, הארץ, 30.4.2009
אסתר זנדברג, כשחיי היומיום מתנגשים באדריכלות, באתר הארץ, 28 בינואר 2010
נועם דביר, מחליף חומרים: ראיון עם האדריכל רם קולהאס, באתר הארץ, 3 בפברואר 2012
אסתר זנדברג, הקתדרלה ההיסטורית של העתיד, באתר הארץ, 31 במאי 2012
אסתר זנדברג, גם רם קולהאס לא הציל את הביאנלה לאדריכלות, באתר הארץ, 2 ביולי 2014
מיכאל יעקובסון: סקירה מצולמת של מרכז האמנות של קרן פראדה במילנו בתכנון קולהאס, באתר 'חלון אחורי', 9 בינואר 2016
נעמה ריבה, המרכז לאמנויות הבמה בטאיפיי - ביטוי מושלם לתפישה של קולהאס, באתר הארץ, 17 במאי 2022

ערך זה הוא קצרמר בנושא אדריכלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

זוכי פרס פריצקר
1979–2000	פיליפ ג'ונסון (1979) • לואיס ברגאן (1980) • ג'יימס סטירלינג (1981) • קווין רוש (1982) • איי אם פיי (1983) • ריצ'רד מאייר (1984) • הנס הוליין (1985) • גוטפריד בוהם (1986) • קנזו טנגה (1987) • גורדון בנשפט ואוסקר נימאייר (1988) • פרנק גרי (1989) • אלדו רוסי (1990) • רוברט ונטורי (1991) • אלוורו סיזה (1992) • פוהימיקו מאקי (1993) • כריסטיאן דה פורצמפאר (1994) • טדאו אנדו (1995) • רפאל מונאו (1996) • סוורה פהן (1997) • רנצו פיאנו (1998) • נורמן פוסטר (1999) • רם קולהאס (2000)
2001–2020	ז'אק הרצוג ופייר דה מרון (2001) • גלן מורקוט (2002) • ירן אוטזון (2003) • זהא חדיד (2004) • תום מיין (2005) • פאולו מנדס דה רושה (2006) • ריצ'רד רוג'רס (2007) • ז'אן נובל (2008) • פטר צומטור (2009) • קזויו סג'ימה וריואה נשיזאווה (2010) • אדוארדו סוטו דה מורה (2011) • ואנג שו (2012) • טויו איטו (2013) • שיגרו באן (2014) • פריי אוטובאן (2015) • אלחנדרו ארוונה (2016) • קרמה פיג'ם, רמון וילאלטה ורפאל ארנדה (2017) • בלקרישנה דושי (2018) • אראטה איסוזקי (2019) • איבון פארל, שלי מקנמארה (2020)
2021 ואילך	אן לקטון, ז'אן-פיליפ וסל (2021) • דייבדו פרנסיס קרה (2022) • דייוויד צ'יפרפילד (2023) • ריקן יאמאמוטו (2024)

זוכי פרס רולף שוק
לוגיקה ופילוסופיה	וילארד ואן אורמאן קוויין (1993) • מייקל דאמט (1995) • דנה סקוט (1997) • ג'ון רולס (1999) • סול קריפקי (2001) • סולומון פפרמן (2003) • יאקו הינטיקה (2005) • תומאס נייגל (2008) • הילרי פטנאם (2011) • דרק פרפיט (2014) • רות מיליקן (2017) • שהרן שלח (2018) • דאג פרביץ, פר מרטין-לוף (2020) • דייוויד קפלן (2022)
מתמטיקה	אליאס מנחם סטיין (1993) • אנדרו ויילס (1995) • מיקיו סאטו (1997) • יורי מאנין (1999) • אליוט לייב (2001) • ריצ'רד סטנלי (2003) • לואיס קפארלי (2005) • אנדרה זמרדי (2008) • מייקל אשבכר (2011) • ייטאנג ז'אנג (2014) • ריצ'רד שואן (2017) • רונלד קויפמן (2018) • ניקולאי ג'ורג'ביץ' מקרוב (2020) • ג'ונתן פילה (2022)
אמנות חזותית	רפאל מונאו (1993) • קלאס אולדנבורג (1995) • טורסטן אנדרסון (1997) • הרצוג ודה מרון (1999) • ג'וזפה פנונה (2001) • סוזן רותנברג (2003) • סג'ימה ונישיזאווה (2005) • מונה חאטום (2008) • מרלן דומה (2011) • לאקאטון וואסאל (2014) • דוריס סלסדו (2017) • אנדרה ברזאני (2018) • פרנסיס אלס (2020) • רם קולהאס (2022)
מוזיקה	אינגוואר לינדהולם (1993) • ג'רג' ליגטי (1995) • יורמה פאנולה (1997) • רביעיית קרונוס (1999) • קאיה סאריאהו (2001) • אן סופי פון אוטר (2003) • מאוריציו קאגל (2005) • גדעון קרמר (2008) • אנדרו מנזה (2011) • הרברט בלומסטדט (2014) • ויין שורטר (2017) • ברברה הניגן (2018) • ג'רג' קורטג (2020) • ויקינגור אולפסון (2022)