רן מורין
 | |
| לידה |
1958 (בן 66 בערך) ירושלים  |
|---|---|
| מקום לימודים |
בית הספר לאמנויות חזותיות |
| תחום יצירה |
פיסול |
| יצירות ידועות |
עמודי הזית |
| האתר הרשמי | |
  | |
רן מורין (נולד ב-1958) הוא פסל יליד ירושלים, בוגר בית הספר לאמנות-חזותית בניו יורק, ופעל שם בפיסול סביבתי ובפיתוח פרויקטים בנושאי שימור סביבה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רן מורין החל את עבודתו היצירתית באמצע שנות ה-70 עם בניית מודל ממוחשב של אשליית תנועה בצורות אבסטרקטיות במכון ויצמן. בראשית שנות ה-80 החל מורין "להתכוונן" על הנושא בו תעסוק רוב יצירתו בהמשך - שילוב עצמֵי טבע (עצים בעיקר) בחומרי פיסול מודרניים. הייתה זו הפעם הראשונה שאמן ישראלי החל ללמוד ברצינות את האפשרות לשלב צמחים חיים כחומר פיסולי.
יצירתו הראשונה של מורין בתחום זה היא "עץ תאנה ופלדה" אותו יצר ב-1982. הפסל המציג סבך צינורות וביניהם ענפי עצי תאנה שוכן בבסיס קק"ל בגילת. בתחילה תוכנן עץ אחד, אולם פעולת העתקת העץ ושילובו בפסל נעשתה באופן לא מקצועי והעץ המקורי מת. בעקבות כך נשתלו במקום עצי תאנה חדשים, המשתלבים באופן טבעי בסבך הצינורות. באותה שנה עיצב מורין גם את פסל הכניסה לפקולטה לחקלאות ברחובות, תוך שילוב של שרכים בצינורות נחושת. גם כאן הסתבר שהנושא דרש למידה מעמיקה יותר, שכן השרכים חוררו את הצינורות והרסו את היצירה.
בעקבות כך החליט מורין להשתלם ולהעמיק את ידיעותיו, ובמהלך שנות ה-80 למד בבית הספר לאמנות-חזותית בניו יורק והציג מיצירותיו בגלריות שונות בעיר. בשנות ה-90 שהה מורין ברומא, שם עסק במחקר ובפיתוח של טכניקות ל"שימור יצירתי". במסגרת זו ביקש מורין לעצב גישה אמנותית לשמירת נכסי העבר, ואף עסק בפועל בשימור ופיתוח של האתר הארכאולוגי סביב קברו של סנט סבסטינו ברומא.
יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פארק עמודי הזית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עמודי הזית
יצירתו המונומנטלית ביותר של מורין עד כה שוכנת סמוך לקיבוץ רמת רחל בחלק הנושק לכפר הערבי צור באהר. זהו פארק נטוע שנחנך בשנת 1991 ובו 200 עצי זית. במרכז הפארק מתנשאים שלושה עמודים לגובה 15 מטרים, ובראש כל אחד מהם ניצב עץ זית. מערכת השקיית העצים מוסתרת בתוך העמודים, שבבסיסם שלוש מדרגות גדולות. שלושה שבילים רחבים מובילים אל שלישיית עצי הזית, ובראש השביל המרכזי ניצב "שער" בדמות שתי פירמידות עשויות אבן, שאף בתוכן צומחים עצי זית. על משמעות יצירתו זו אמר מורין: "החיבור של העיר לטבע הוא חיבור מורכב, מעין חיבור-ניתוק. לדעתי אין משהו שמשקף טוב יותר את המצב הזה מצמח בעציץ. שלושת עצי הזית שגדלים כאן על עמודים בגובה 15 מטר הם אנחנו - יצורים שגדלים במכלים". (עיתון כל העיר, 18.10.91)
עץ תפוז מרחף[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין סמטאות העיר יפו העתיקה חבוי פסלו של רן מורין "עץ תפוז מרחף", 1993. זהו עץ תפוז קטן, שאינו מחובר לקרקע, אלא תלוי בתוך כד חרס גדול הנאחז בשרשראות מתכת לקירות הבתים. העץ כמו "בוקע" מתוך הכד ומנסה לשבור אותו. גם כאן ביקש מורין להדגיש את הניתוק ההולך וגובר בין האדם לטבע, בבחינת "יצורים שגדלים במכלים".
מורין השתמש בהזדמנויות נוספות ברעיון העץ התלוי, כמו עץ השיטה המעטר את חלל מלון דן באילת (1995), או עץ האדר התלוי בפארק ריג'נט בלונדון (אוסף פרטי, 1994).
דרך היין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1994 הרחיב מורין את פעילותו ויצר אלמנטים פיסוליים עבור "דרך היין" בזכרון יעקב. בפסלים אלה, הפזורים לאורך הדרך, ישנו שילוב מעניין בין חומרים שונים ובין גפנים חיים.
העץ הנטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מורין יצר את הפסל לאחר הפיגוע באוניברסיטה העברית בהר הצופים בשנת 2002, בו נהרגו תשעה אנשים. הפסל השוכן בין בנייני האוניברסיטה מציג עץ הצומח בזווית של 45 מעלות. זווית בלתי טבעית זו מבקשת לסמל את חוסר הטבעיות הכרוך במוות בפיגוע, ומבקש לתת תחושה שהעץ "עף" ממקומו בעקבות הפיצוץ.
מצפור יאיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1997 הקים מורין מצפור לזכרו של יאיר אנגל, בן רמת רחל שנהרג במהלך שירותו הצבאי בשייטת. המצפור השוכן בקצהו המערבי של הקיבוץ משקיף על ירושלים מראש מגדל מעוצב באבן ועץ, המשלב אלמנטים טבעיים עם צורות אבנים הדומות לאבנים שנתגלו בחפירות ארכאולוגיות במקום. בראש המגדל צומח עץ סרק, המסמל את קטיעת חייו של יאיר, וממנו יורדות מדרגות בספירלה אל שביל טבע המקיף את המצפור.
פרויקטים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך שנות האלפיים היה מורין שותף בפרויקטים רבים, דוגמת עיצוב המבואה לבית רבין בהר הצופים; תכנון שער הנמל החדש באשדוד; תכנון ועיצוב הגן הארכאולוגי ברמת רחל; פסל "החרוב הקדוש של עיסאוויה" בהר הצופים; תוכנית לשימור ופיתוח הגן הבוטני בהר הצופים ועוד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של רן מורין (באנגלית)
