רפאל שמואלביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב רפאל שמואלביץ
לידה 20 בנובמבר 1937
ט"ז בכסלו ה'תרצ"ח
מיר, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בינואר 2016 (בגיל 78)
ט' בשבט ה'תשע"ו
ירושלים, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים, מודיעין עילית
תקופת הפעילות ? – 18 בינואר 2016 עריכת הנתון בוויקינתונים
אב חיים שמואלביץ עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים יעקב שמואלביץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב רפאל הלוי שמואלביץ (ט"ז בכסלו ה'תרצ"ח, 20 בנובמבר 1937 - ט' בשבט ה'תשע"ו, 18 בינואר 2016) היה מראשי ישיבת מיר ומראשי מערכת האנציקלופדיה התלמודית.

הרב רפאל שמואלביץ מוסר שיעור כללי בישיבת מיר ברכפלד

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה מיר לחנה מרים פינקל, בתו היחידה של ראש ישיבת מיר הרב אליעזר יהודה פינקל, ולרב חיים שמואלביץ, שנעשה אף הוא לימים ראש הישיבה. נקרא על שם סבו, הרב רפאל אלתר שמואלביץ, חתנו של הסבא מנובהרדוק וראש ישיבות סטוצ'ין וגרודנא. הסנדק בברית המילה שלו היה רבה של מיר, דוד אמו, הרב אברהם צבי קמאי.

בתקופת מלחמת העולם השנייה נמלט עם הוריו יחד עם רבים מתלמידי ישיבת מיר לווילנה ומשם עשו את דרכם ברכבת הטרנס-סיבירית, ובאמצעות אשרות כניסה ליפן שסיפק הקונסול היפני בליטא, צ'יאונה סוגיהארה, הגיעו לקובה שביפן, שם שהו כתשעה חדשים. היפנים הגלו אותם לשאנגחאי הסינית, שהייתה תחת כיבוש יפני, והם השתכנו ב"גטו שאנגחאי". בשנת 1946 הגיעו לארצות הברית ולאחר כחצי שנה עלו לארץ ישראל והשתקעו בירושלים.

למד בבית הספר "יבנה" ובישיבת תפארת צבי, ועוד לפני היותו בר מצווה עבר ללמוד בישיבת מיר בירושלים[1]. מאז, למד בקביעות בחברותא עם אביו עד לפטירת האב.

בחורף ה'תשכ"ב (1962) נשא את עדנה, בתו של הרב אברהם פרבשטין, ראש ישיבת כנסת ישראל, ושנתיים לאחר נישואיו (תשכ"ד) החל לכהן כר"מ בישיבת חברון כנסת ישראל[2], במקביל שימש בתקופה זו כר"מ בישיבת קול יעקב. בהמשך הצטרף למערכת האנציקלופדיה התלמודית והיה לאחד מראשיה. כתב ערכים מרכזיים כמו הערך "חשמל" שנדפס לראשונה בשנת ה'תשמ"ו בכרך י"ח, ואחר כך יצא במספר מהדורות כחיבור בפני עצמו. הוא כתב וערך בצוותא עם בן דודו הרב אריה פינקל את המהדורה הראשונה של הספר "שיחות מוסר" של אביו, שיצאה לאור בחיי האב.

לאחר פטירת אביו ב-1978 החל להעביר שיעורים בישיבת מיר לצד גיסו, ראש הישיבה, הרב נחום פרצוביץ. מאז פטירת הרב בייניש פינקל, שימש כאחד מראשי הישיבה לצד הרב נתן צבי פינקל והעביר שני שיעורים כלליים בשבוע: האחד ביידיש בהיכל בית המדרש המרכזי של הישיבה, והשני בעברית בבית המדרש על שם פרידמן.

לאחר הקמת ישיבת מיר מודיעין עילית, מסר בה שיעור כללי בעברית אחת לארבעה שבועות, וגם שם נשא בתואר "מראשי הישיבה".

מראשית העשור השני של המאה ה-21 התמודד עם טרשת אמיוטרופית צידית (ALS) והפסיק להעביר שיעורים.

חלק משיעוריו למסכתות קידושין, בבא בתרא וכתובות נדפסו בספרי "שיעורי רבי רפאל" (תשע"ה-ט) בהוצאת מכון "שיעורי רבי רפאל". הוא פרסם מאמרים בכתבי העת התורניים ובספרי זיכרון. בשנות ה-80 ייסד עם הרב שמעון משה דיסקין את המדור "באהלה של תורה" בכתב העת "מוריה", שנועד לפרסם חידושי תורה של בני ישיבות שיעברו ביקורת בידי מערכת המדור.

נפטר ממחלת שרירים (ALS) בליל ט' בשבט ה'תשע"ו - 18 בינואר 2016, בגיל 78.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב שמואלביץ חמישה בנים וארבע בנות:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רפאל שמואלביץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רפאל שמואלביץ, בגדרי הפרשת תרומה, בתוך: שערי תורה: קובץ תורני מרכזי לבני הישיבות, תמוז ה'תשי"ט, עמ' סז-עא.
  2. ^ בסבב המינויים שבו מונו הרבנים הלל זקס וברוך מרדכי אזרחי.