שאנדור ביהרי
 | |
| לידה |
19 במאי 1855 Băița, רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
28 במרץ 1906 (בגיל 50) בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| מקום קבורה |
בית הקברות קרפשי |
  | |
שאנדור ביהרי (בהונגרית: Bihari Sándor רזבאניה 19 במאי 1855 – בודפשט, 28 במרץ 1906) היה צייר יהודי-הונגרי. שנים מציוריו נרכשו על ידי הקיסר פרנץ יוזף.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
את ילדותו העביר ביהרי באוראדיה. הוא למד צבעות אצל אביו כצבע חדרים ודירות. בשנת 1874 עבר לגור בפשט, שם עבד בעבודת ריטוש במעבדת צילום. את שאיפתו להיות צייר יכול היה לבטא רק בדרכים עקיפות בשל חוסר יכולת כלכלית. בינתיים, למד בבית הספר לשרטוט וציור דגמים של הצייר ברטלן סקאי. בשנת 1876 עבר לווינה, שם ביקר באופן קבוע בהרצאות באקדמיה לאמנויות. בין 1878 לבין 1879 הפך לסטודנט רגיל באקדמיה. חזר לבודפשט והתפרנס מציורי דיוקנים. בשנת 1883 נסע לפריז, שוב תוך קשיי מימון ופרנסה. בפריז למד כשנה וחצי אצל ז'אן פול לורנס[1] וביצע גם מחקרים לימודיים. לפרנסתו העתיק את ציורי מוזיאון הלובר עבור סוחרי אמנות. בין 1890 לבין 1891 ניהל בפריז בית ספר לציור. שם בעיר האורות התוודע לאימפרסיוניזם ול-plein air (מבוטא "פלנר") שהיה סגנון ציור באוויר בחוץ, סגנון שנכנס לאופנה במחצית השנייה של המאה ה-19, והתאפיין בשימוש באור טבעי ומפוזר במקום תאורת סטודיו ממוקדת. סגנון זה הפך למרכיב מכונן ביצירתו המאוחרת של ביהרי. הוא הושפע גם מסגנונו של הצייר מיהאי מונקאצ'י ההונגרי שהתגורר בפריז. לאחר שחזר להונגריה עבד להתגורר לסירוגין בעיר בסולנוק במזרח המדינה. הוא זכה בפרסים רבים וגם במענקים כספיים שהתלוו לפרסים. שנים מציוריו נרכשו כאמור על ידי הקיסר פרנץ יוזף. גם מאוחר יותר לא עזב ממש את סולנוק והפך לחבר מייסד של מושבת האמנים של סולנוק.
יצירותיו העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Kereszttűzben, (1885)
- Bíró előtt, (1886)
- Zsigmond király és Ulászló találkozása Szent László sírjánál, (1898)
- באש צולבת, ( 1885 )
- לפני השופט, ( 1886 )
- מפגש זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ולדיסלב השלישי, מלך פולין והונגריה ליד קברו של לאסלו הראשון (מכונה הקדוש), מלך הונגריה ( 1898 )
תערוכותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- (1906), Képzőművészeti Társaság
- (1911), Szent György Céh
- (1919), הסלון הלאומי
- (1950), Fényes Adolf Terem (emlékkiállítás)
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שאנדור ביהרי באתר האמנויות היפות בהונגריה
- בלה פונדי: שאנדור ביהרי (אמנות, מס '6, 1906)
- שאנדור ביהרי: מול שופט
- ציוריו של שאנדור ביהרי - TerminArtors.com
- פיטר אוגווארי. בודפשט: לקסיקון יהודי הונגרי. 1929 130. שאנדור ביהרי
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שאנדור ביהרי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)