שארל פלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
שארל פלה
Charles Pellat
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 28 בספטמבר 1914
סוק אהראס, אלג'יריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 באוקטובר 1992 (בגיל 78)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק הפקולטה לאמנויות של פריז, בית הספר הלאומי לשפות מזרחיות עכשוויות, אוניברסיטת פריז-סורבון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שארל פלהצרפתית: Charles Pellat; ‏28 בספטמבר 1914 - 28 באוקטובר 1992) היה מזרחן צרפתי, יליד אלג'יריה, הידוע בעיקר בתחום חקר הציוויליזציה הערבית והאסלאמית. פלה היה פרופסור בסורבון וחבר המכון של צרפת (Institut de France).

רקע משפחתי ולימודיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שארל פלה נולד בשנת 1914 ביישוב סוק אהראס במחוז קונסטנטין למשפחה צרפתית מחבל דופינה שהתיישבה באלג'יריה בסוף המאה ה-19. בשנת 1924, עבר עם משפחתו למרוקו. פלה למד וסיים את מבחני הבגרות בתיכון הצרפתי ע"ש ליוטיי בעיר קזבלנקה.

פלה התחיל בחקר השפות הברבריות, אולם התמקד בשפה הערבית. בשנת 1935 סיים תואר ראשון בערבית באוניברסיטת בורדו, כשבאותה תקופה כבר לימד כמורה במכללה במרקש. באותה שנה, זכה לדיפלומה לערבית גם מטעם המכון "ללימודים גבוהים מרוקניים". בין השנים 1935 - 1946 שרת במסגרת הצבא הצרפתי (בלשכה ל"עניינים צבאיים מוסלמים"). בסוף שירותו מילא את תפקיד ראש שרות העיתונות של הנציב הגבוה הצרפתי בדמשק. בדומה לז'אק ברק, שארל פלה הגיע לקריירה מדעית טהורה ומזהירה לאחר תקופה של עבודה בשירות המִנהל הקולוניאלי הצרפתי.[1]

קריירה אוניברסיטאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיים לימודי agregation לערבית בשנת 1946, ולאחר תקופה קצרה של עבודה בשרות משרד החוץ, החל משנת 1946 לימד כמורה בתיכון היוקרתי "לואי לה גראן" (Lycée Louis-le-Grand) בפאריס. בין השנים 19511956 החליף את רז'י בלאשר ולימד בבית הספר הלאומי לשפות מזרחיות בנות זמננו. בשנת 1956 ירש את מקומו של אווריסט לוי פרובנסל והיה לפרופסור בסורבון וראש המחלקה לאסלאמולוגיה עד לפרישתו המוקדמת ב-1978, בגיל 64.

פעילותו המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלה היה חבר במערכת של כתבי עת בינלאומיים חשובים בתחום חקר האסלאם, כולל בדלהי ובקראצ'י. נודע ב-30 מאמריו על חייו ופעילותו של הסופר הערבי אל ג'אחיז מהמאה התשיעית ובתרגומיו מערבית לצרפתית של ספריו - "ספר הקמצנים", "ספר הפרדים" והספר המיוחס לג'אחיז - "ספר הכתר", כמו כן בעבודת הדוקטורט שלו Le Milieu bas̩rien et la formation d’al-Ǧah̩iz̩ (הסביבה הבצרית ועיצוב אישיותו של אל-ג'אחיז). בין השנים 19621979 עבד פלה על תרגום ספרו של ההיסטוריון והגאוגרף הערבי אל-מסעודי מהמאה העשירית, שדות המרעה של הזהב ומכרות האבנים היקרות, בעקבות התרגום הקודם מהמאה ה-19 של ברבייה דה מנאר ופאווייה דה קורטיי. הספר, בתרגומו ובעריכתו של פלה כלל 3500 דפים - מתוכם חמישה כרכים - הטקסט בערבית, שני כרכים מוקדשים למפתח מילים אנציקלופדי ושלשה כרכים כללו את התרגום לצרפתית.

שארל פלה לקח חלק פעיל בעריכת שבעת הכרכים הראשונים של המהדורה השנייה של "האנציקלופדיה של האסלאם" בחסות האיחוד האקדמי הבינלאומי. כתב בה את החלקים הקשורים לצרפת ומאות ערכים. פלה השתתף גם במפעל כתיבת המילון אנגלי-ערבי-צרפתי שניזום על ידי רז'י בלנשר.

פרט לעניין שגילה בספרות הערבית שנוצרה בשטח עיראק של היום במאות ה 9–10, כתב פלה גם מאמרים על תולדות מרוקו וספרד בימי שלטון המורים. כתב גם על נושאים אסטרונומים - על לוח השנה מקורדובה ,על לוחות שנה ממצרים ועל האסטרולאב של אר-רודאני, כמו כן על דקטילונומיה - הספירה בעזרת האצבעות.

כדובר השפה הערבית על בוריה, יצא לסיורי הרצאות בערבית בארצות ערביות ואסלאמיות רבות.

פלה נפטר ממחלה קשה ב-28 באוקטובר 1992.

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1953 - הפרס בורדן של האקדמיה לספרות יפה -בעד התרגום של "ספר הקמצנים" מאת אל ג'אחיז.
  • 1981 - פרס התקציב (prix du Budget) של האקדמיה למדעים - עבור תרגום "ערבות הזהב" מאת מסעודי.
  • 1984 - חבר באקדמיה לספרות יפה ולכתובות (ב"מכון של צרפת") לפי המלצת קלוד כאהן ואחרים.
  • חבר האקדמיה ההודית לשפה הערבית.[2]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי עיון וספרי לימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1952 - Langue et littératures arabes (השפה והספרויות הערביות)
  • 1952 - L'arabe vivant. Mots arabes groupes d'apres le sens et vocabulaire fondamental de l'arabe moderne.

(הערבית הנוכחית. מילים ערביות מסווגות לפי משמעות ומילון יסודי של הערבית המודרנית)

  • 1953 - Le Milieu bas̩rien et la formation d’al-Ǧah̩iz (הסביבה הבצרית ועיצוב אישיותו של אל ג'אחיז)
  • 1955 - Textes berbères dans le parler des Aït Seghrouchen de la Moulouya (טקסטים ברברים בניב של בני איט סגרושן ממולויה)
  • 1958 - Recueil de textes tirés de la presse arabe, précédés d'une introduction (קובץ טקסטים מתוך העיתונות הערבית, עם הקדמה)
  • 1961 - Introduction à'l arabe moderne (מבוא לערבית המודרנית)
  • 1968 - Curiosities of Glass Making (פרטים פחות ידועים על יצור הזכוכית)
  • 1973 - Risālah fi al-hilm 'inda al-ʻArab
  • 1973- L'astrolabe sphérique d'Ar-Rudani (האסטרולאב הספרי של אר-רודאני)
  • 1976 - Dictionnaire arabe-français-anglais / T. 3 / Ǧasaʿa - Ḥadā /. (מלון ערבי-צרפתי-אנגלי, כרך ג)
  • 1976 - Conseilleur du calife / Ibn al-Muqaffaʿ (יועץ הח'ליפה - אבן מוקאפה)
  • 1976 - Études sur l'histoire socio-culturelle de l'lslam (viie–xve s.) (מחקרים על ההיסטוריה חברתית-תרבותית של האסלאם)
  • 1977 - Textes arabes relatifs á la dactylonomie (טקסטים ערבים על דקטילונומיה)
  • 1979 - Mas'udi. Les praires d'or / Edition Barbier de Meynard et Pavet de Courteille revue et corrigee T. VI—VII. Index generaux. Beyrouth, 1979 (שדות המרעה של זהב Muruj adh-dhahab)
  • 1984 - Dictionnaire arabe-français-anglais / T. 4 / Ḥḏḥḏ - Ḥṣwy / Moustafa Chouémi. (מילון ערבי-צרפתי-אנגלי כרך 4)
  • 1986 - Cinq calendries égyptiens - חמישה לוחות שנה מצריים
  • 1989 - Quelques grafitti arabes du Moyen Age - קובץ שירה ערבית שנכתבה על חומות אספהאן במחצית הראשונה של המאה ה-10

תרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • La Littérature arabe des origines à l'époque de la dynastie umayyade : leçons professées en arabe / Carlo-Alfonso Nallino.

d'après la version ital. de Maria Nallino / Carlo-Alfonso Nallino, 1950 (הספרות הערבית מתחילתה ועד תקופת בית אומיה: הרצאות בערבית מאת קרלו אלפונזו נאלינו, תרגום לצרפתית לפי הגרסה האיטלקית של מריה נאלינו)

  • (Le livre des avares / ʿAmr Ibn-Baḥr al-Ǧāḥiẓ. -, 1951 - (Kitāb al-buhalā', (ספר הקמצנים - מאת 'עמר אבן-באחר אל גא'חיז) תרגום מערבית
  • Al-Muqaddasi, Description de l'Occident musulman au IVe=Xe Siècle . Alger, Carbonel, 1950.

Texte arabe et traduction française en regard avec une introduction, des notes et 4 index (אל מוקדסי - תיאור המערב המוסלמי במאות ה 4–10, טקסט ערבי, תרגום לצרפתית, עם מבוא, הערות שוליים ומפתח דברים)

  • 1954 - Kitāb at-Tāǧ (fī aḫlāq al-mulūk) - Le Livre de la couronne / al- Ǧāḥiẓ". (ספר הכתר - המיוחס לאל ג'אחיז) תרגום מערבית
  • 1955 - Le Kitāb at-tarbīʿ wa-t-tadwīr de Ğāḥiẓ / Jāḥiẓ.
  • 1955 - Livre des mulets / Abū-ʿUthmān ʿAmr Ibn-Baḥr al Jāḥiẓ. (ספר הפרדים)
  • Le calendrier de Cordoue / Abu-'l-Ḥasan ʿArīb Ibn-Saʿd al-Kātib al-Qurṭubī. - Nouv. éd. du premier impr. 1873, 1961 (עריכה של לוח השנה מקורדובה מאת אבו ל-חסן 'עריב אבן סעד אל- כתיב אל- כורתובי)

ספרים בעריכה קיבוצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Encyclopédie de l'Islam

seconde edition française, 1960-2005

  • , The World of Islam: Faith, People, Culture (Great Civilizations) by Bernard Lewis, Lewis Richard Ettinghausen, Oleg Grabar, Roger M. Savory, A. I. Sabra, Fritz Meier, Charles Pellat...A. Shiloah, Edmund Bosworth, Emilio Garcia Gomez (עולם האסלאם: אמונות, אנשים, תרבות (ציוויזיליזציות גדולות) מאת ברנרד לואיס, לואיס ריצ'רד אטינגהאון, אולג גרבאר, רוג'ר סייבורי, א. י. סברא, פריץ מייק, שארל פלה, אמנון שילוח, אדמונד בוסוורת, אמיליו גרסיה גומס)
  • Pellat, C./Schmitt, A.: Liwât by Charles Pellat. Anonymously published in The Encyclopaedia of Islam, annotated by Arno Schmitt, in: Schmitt, A./Sofer, Jehoeda (Hg.): Sexuality; Eroticism Among Males in Muslim Societies, 1995

(ליוואט - הומוסקסואליות - פורסם ללא שם המחבר - בפרק "מיניות: יחסים ארוטיים בין גברים בחברות המוסלמיות - באנציקלופדיית האסלאם בעריכת א. שמיט ויהודה סופר)

*Mas'udi et l'imamisme dans Robert Brunschvig et Toufic Fahd Le Shiisme Imamite, 1970

(מסעוד והאימאמיזם - בספר "השיעה האיממיסטי" מאת רובר ברונשוויג ותופיק פאהד)

ספרי זכרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2007 - Une Vie d'arabisant ("חייו של ערביסט")

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Monfrin (J.), (Allocution suite au décès de Charles Pellat, 1914-1992, CRAI, 1992, p. 647-649.

Samia Harrar La vie d'un arabisant. Ce ne fut pas une sinécure,.12.12.2007 -

Prose arabe à Bagdad

מאמר מאת שארל פלה :תעודה על היחסים בין בני שורפה והברברים גישה ב 1 ביולי 2011.

Un document sur les rapports entre les Chorfa et le Berbers, Revue de l'Occident musulman et de la Méditerranée, 1973, vol.15 nr.15-16, pp.253-256,

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ H.Laurens - L'orientalisme en France, mise en perspective, Actes du seminaire national Le centenaire de l agregation arabe,Paris, 17-19/11/2006 p.25 מאה שנה לבחינות הagrégation בשפה הערבית גישה ב-1 ביולי 2006
  2. ^ על החרב של חבר האקדמיה חרט את המילים הערביות " Kon Haliman, Tassûd " كن حـالـمـاً - "תהיה אציל נפש, אז תוכל לשלוט). ראו הכתבה של סמיה הראר ב-Le Temps,‏ 12 בדצמבר 2007