שבויה (סרט, 2014)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שבויה
The Captive
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי אטום אגויאן
הופק בידי אטום אגויאן
ג'ניפר וייס
סימון אורדל
סטיבן טריינור
תסריט אטום אגויאן
דייוויד פרייזר
עריכה אטום אגויאן
סוזן שיפטון
שחקנים ראשיים ראיין ריינולדס
סקוט ספידמן
רוזריו דוסון
מיריי אינוס
קווין דורנד
אלקסיה פאסט
ברוס גרינווד
מוזיקה מייקל דאנה
צילום פול סארוסי
מדינה קנדהקנדה קנדה
חברת הפקה Ego Film Arts
The Film Farm
חברה מפיצה Entertainment One
סרטי שובל (הפצה בישראל)
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 16 במאי 2014 (פסטיבל קאן)
משך הקרנה 112 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה מותחן; מותחן פסיכולוגי; דרמה
הכנסות באתר מוג'ו captive
פרסים פרס "ג'ואי" הקנדי לשחקנית צעירה (פייטון קנדי)
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שבויה (באנגלית: The Captive) הוא סרט דרמת מסתורין פסיכולוגי קנדי משנת 2014, שביים אטום אגויאן לפי תסריט שכתב אגויאן ביחד עם דייוויד פרייזר. בתפקידים הראשיים משחקים ראיין ריינולדס, סקוט ספידמן, רוזריו דוסון, מיריי אינוס, קווין דורנד ואלקסיה פאסט, וכן ברוס גרינווד בהופעת אורח. השם המקורי היה "מלכת הלילה"[1], כהרמז לדמות מלכת הלילה שבאופרה "חליל הקסם", המשמשת כלייטמוטיב בסרט, אך השם הוחלף מחשש שהצופים לא יבינו את ההקשר[2].

הסרט נבחר להשתתף בתחרות על פרס דקל הזהב בפסטיבל הקולנוע בקאן 2014 (אנ')[3], הוקרן במסגרת הפסטיבל ב-16 במאי באותה שנה, ויצא לבתי הקולנוע בקנדה ב-5 בספטמבר. בישראל יצא הסרט לקהל הרחב ב-4 בדצמבר 2014.

העלילה לא ליניארית, אלא הסרט מדלג בין נקודות זמן שונות בעבר ובהווה, והצופים יכולים להבחין בין ממדי הזמן השונים אך ורק לפי ההקשרים של הסצנות.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר ניאגרה פולז (אנ') שבאונטריו, קנדה, בלש המשטרה ג'פרי קורנוול ממחלק הרצח מתחיל תפקיד חדש בצוות מאבק בפדופיליה באינטרנט בפיקודה של הבלשית ניקול דנלופ. הצוות מתמחה בהתחזות בחדרי צ'אט במטרה לחשוף רשתות פדופילים. ניקול מציגה לג'פרי סרטון סנאף מזעזע של התעללות בילדים שהופץ ברשת האפלה. בהמשך הסרט עולה במעורפל מניע אישי של ג'פרי לעסוק בתפקיד.

במקום אחר בעיר, מאת'יו "מאט" ליין, גנן נוף מקומי, אוסף את בתו קסנדרה בת ה-9 אחרי אימון החלקה אמנותית על הקרח. לפני שהילדה עולה לטנדר של אביה, היא סוחטת הבטחה מהילד אלברט, בן-זוגה להחלקה, שלעולם לא יחליק עם ילדה אחרת מלבדה. במהלך נסיעתם, מאט תוהה לפשר התכסיס של נעל אחת שחורה ואחת לבנה. קסנדרה מסבירה שזה לא תכסיס, אלא גימיק שנועד לשם התבלטות בלבד. הם עוצרים ליד מזנון דרכים ומאט נכנס לקנות פאי וגלידה בעוד קסנדרה ממתינה בטנדר. כאשר הוא חוזר, קסנדרה נעלמה ולא נמצאת בסביבה. מאט פונה למשטרה, והמקרה מועבר לטיפולם של ניקול וג'פרי. משום שסיפורו מבולבל, שני הבלשים מפקפקים באמינות עדותו, חושדים שהוא מסתיר מידע ומעוררים את כעסו על שהם מבזבזים זמן יקר. אשתו טינה, העובדת כחדרנית בבית מלון, מגיעה לתחנה ומאשימה את מאט באובדן בתם. בעוד ניקול מסבירה לטינה בארבע עיניים שבסיפור של מאט יש סתירות, מחוץ למשרד ג'פרי מטיח במאט חשד שהוא סירסר בבתו תמורת כסף, ובין השניים מתפתחת תגרת ידיים. ניקול נוזפת בג'פרי על התנהלותו.

עלילת הסרט נפרשת על פני כשמונה שנים מיום היעלמותה של קסנדרה. בחלוף השנים, טינה נפרדה ממאט שאחראי בעיניה על היעלמות הילדה, אך היא עדיין אוהבת אותו ומתגעגעת אליו. בין ניקול וג'פרי התפתח קשר רומנטי. טינה נפגשת עם ניקול מדי שנה בתאריך הולדתה של קסנדרה לשם עדכון הדדי, אך מאט מסרב להשתתף בפגישות כי הוא לא סומך על המשטרה, אלא מחפש את קסנדרה באופן אובססיבי תוך שהוא נוסע בדרכים, מפזר כרזות עם תמונתה ובוחן נערות בנות גילה עם שיער בגוון בלונד כמוה, כי אולי אחת מהן היא הבת האבודה.

במשך כל השנים האלה כלואה קסנדרה בחדר נסתר בביתו המבודד של מיקה, גבר בגיל העמידה, פסיכופת הקשור לרשת פדופילים שפועלת ברשת האפלה, ועובד כמנהל אצל יזם הבנייה וינס גריי. יצירת האמנות החביבה על מיקה היא האַרִיָה של מלכת הלילה מהאופרה "חליל הקסם". בחדרי המלון שטינה עובדת בהם הותקנו מצלמות רשת שבאמצעותן צופים בה מיקה וקסנדרה. אחרי שקסנדרה בגרה ומיקה איבד עניין מיני בה, הוא מפעיל אותה לצורך פיתוי ילדים באינטרנט תוך שימוש בסיפורי ילדותה האישיים.

בחלוף כשש שנים, במהלך פעילות הבילוש באינטרנט, ג'פרי מצליח ללכוד צילומי מסך של קסנדרה כשהיא משוחחת שיחת פיתוי, אות ראשון לכך שהיא בחיים. ניקול מזעיקה את טינה ומאט לתחנת המשטרה. מאט מסרב לבוא, טינה מגיעה ומאשרת שזו אכן בתה. ג'פרי וניקול מסבירים לה שקסנדרה נחטפה על ידי פדופילים ומסייעת לשוביה לפתות ילדים להגיע לפגישות, הילדים נחטפים ועוברים התעללות מינית ועינויים לעיני צופים בתשלום באינטרנט. טינה מתקשרת למאט ומאשימה אותו שבגללו קסנדרה הפכה ל"אחת מהם". צוות הבלשים מפתה בצ'אט פדופיל בשם וילי להגיע לפגישה בבית קפה, האיש נעצר ובעקבותיו נעצרים פדופילים נוספים. ניקול נחשפת בראיון טלוויזיה שבו היא מספרת על מעצר רשת הפדופילים, והופכת לדמות ציבורית. מיקה מבקר את וילי העצור ודוחק בו לסרב לכל הצעה לשתף פעולה עם המשטרה, ולא להפליל את מי שלא נחשפו. בתמורה להסכמתו, וילי דורש לחטוף את ניקול, לאלץ אותה לספר את סיפורה, ואז לקבור אותה "כמו את האחרות". מיקה טוען שזה לא אפשרי משום שמדובר באשת משטרה.

כעבור שנתיים נוספות, טינה מתחילה למצוא בחדרי בית המלון סדרת חפצים הקשורים לילדותה של קסנדרה: מברשת שיער, גביע כמו זה שקסנדרה ואלברט זכו בו כזוג מחליקים, ספל, שיני חלב כפי שנהגו טינה ומאט לטמון את שיניה הנושרות של קסנדרה הקטנה מתחת לכרית עבור פיית השיניים, ושבשבת צבעונית. בחיפוש שעושים ניקול וג'פרי, נמצאות מצלמות רשת בכל החדרים שטינה עובדת בהם. מסקנת הבלשים היא שחוטפי קסנדרה לא רק מחזיקים בה, אלא צרכני הפדופיליה צופים גם בהורים הסובלים כחלק מהריגוש. ניקול תוהה מדוע הדברים מתרחשים רק כעבור שמונה שנים, אך ייתכן שהמעקב המצולם נמשך כבר זמן רב, אולי אף מתחילת הפרשה. לאור העובדה שהתקנת המצלמות ופיזור החפצים הצריכו מידע מדויק, מתחזק החשד שמאט מעורב בפשע, וגם טינה מתחילה לפקפק בחפותו. שוב ג'פרי מטיח בו אשמה בוטה, אך מאט מכחיש כל קשר ועוזב את הפגישה בזעם תוך שהוא לועג לחוסר האונים של המשטרה. מיקה נותן לקסנדרה ללמוד את מילות האריה של מלכת הלילה, אך לדעתה הסיפור לא מתאים לפיתוי ילדים, משום שזה לא סיפורה שלה, והיא זקוקה לריגושים משל עצמה. הוא נענה להפצרותיה לפגוש את אביה תחת פיקוח שלו, תוך איום שאם תנסה לברוח או לרמוז רמזים כלשהם, הוא יהרוג את מאט.

מאט מוביל שתילי אשוח בעוד מיקה עוקב אחריו. עקב סופת שלג, מאט נאלץ להעביר את הלילה במוטל. עם בוקר הוא רואה לתדהמתו שהשתילים נפרקו מהטנדר ופוזרו כסימני דרך. הוא נוסע בעקבות השתילים, ובקרחת יער מחכה לו קסנדרה. מאט מחבק אותה ומבכה את הרגע שבו נטש אותה לבדה. הנערה מסבירה שהיא הייתה נחטפת בכל מקרה, משום ש"הם" עקבו אחריה זמן רב קודם לחטיפה. קסנדרה שואלת אם נטישתו אותה הייתה תכסיס או גימיק ובכך משחזרת את שיחתם לפני חטיפתה (ורומזת שהוא נטש אותה בכוונה). היא מסרבת לבקשתו לבוא איתו חזרה הביתה, מסבירה שהוא לא יראה אותה שוב, ומדבריה משתמעת תסמונת סטוקהולם[4]: היא יקרה לשוביה הרוצים באושרה, ולכן איפשרו לה להיפגש איתו. מאט מסרב להיפרד מקסנדרה ואוחז בה נואשות, ואז מופיע מיקה, יורה בו חץ הרדמה, מבטיח לקסנדרה שמאט יתעורר כעבור עשר דקות ולוקח אותה משם. מאט אמנם לא הצליח להחזיר את קסנדרה, אך מגביר את חיפושיו.

ג'פרי, נואש למצוא קצה חוט שיוביל לקסנדרה, מושיב את אחייניתו ג'ניפר מול מחשב כדי ליצור איתה קשר אינטרנט. כאשר הוא שומע שקסנדרה מציעה לג'ניפר להיפגש, ולפני שהוא מספיק להתערב, נכנסת ניקול ונרעשת מכך שג'פרי הפר את הכלל האוסר שימוש בילדים לצורכי בילוש. הם מתווכחים מבלי להיות מודעים לכך שהמצלמה עדיין פועלת. ניקול מודיעה לג'פרי שהוא לא יצטרף כבן-זוגה בערב ההתרמה שהיא עתידה להיות אורחת כבוד בו, והיא תלך לבד. מיקה רואה ושומע את המריבה, ומחליט לממש את בקשתו של וילי לפגוע בניקול.

ניקול באה לבדה לאירוע ההתרמה שאותו מארגנים וינס גריי ואשתו דיאן המכהנת במועצת המנהלים של קרן צדקה התומכת במלחמה בפדופיליה. וינס משוחח חטופות עם ניקול על מהות תפקידה, ופולט הערה לגבי ילדים הנבגדים על ידי מי שהם בוטחים בהם. נראה שההערה הטרידה את ניקול. אחר כך היא יושבת לשולחן בחברתם של וינס, דיאן ומיקה הנוכח במקום מתוקף קשריו עם וינס. בעוד ניקול נושאת נאום, נכנסת לאולם אישה אלמונית המשתפת פעולה עם מיקה (לאחר מכן עולה ששמה הוא 'ויקי'), מכניסה סם הרדמה למשקה של ניקול וחוטפת אותה בעורמה. מיקה כולא את ניקול בואן נטוש בתוך מחסן, ומפעיל עליה לחץ פסיכולוגי לספר את סיפורה האישי[5]. ג'פרי חוקר את וינס ואת דיאן הטוענים שאין להם מושג מי האישה האלמונית, אך ברור שהיא ידעה מראש שג'פרי לא יתלווה לניקול לאירוע ההתרמה.

אחרי שהמצלמות שעקבו אחרי טינה נחשפו, קסנדרה מסבירה למיקה שמכיוון שהיא לא יכולה עוד לצפות באמה, היא זקוקה לריגושים חדשים כדי לספר סיפורי פיתוי באינטרנט, ומזכירה לו את סיפור הגביע שהיא ואלברט זכו בו. כאשר מאט בא לצפות באלברט בזירת ההחלקה, הוא רואה את ויקי מתחזה לעיתונאית, מנסה לראיין את אלברט לכתבה שהיא עושה על ילדים שנעלמו, ושואלת אותו על קסנדרה ועל הגביע, אך אלברט מתנער ממנה. ויקי יוצאת ומצטרפת אל מיקה שמחכה במכונית בחוץ. מאט עוקב אחריהם לדיינר שבו ויקי מראה למיקה את סרטון ה"ראיון". מאט מתקשר לג'פרי, מודיע לו שהוא מטמין במכוניתם של מיקה וויקי את הטלפון שלו, ומבקש לעקוב אחריהם בעזרת הנווטן שמותקן בטלפון. אחר כך הוא נכנס לדיינר, מביים פרובוקציה כדי לאלץ את בעל הדיינר להזמין משטרה, מתעמת עם ויקי ומיקה, אומר בקול שאלה האנשים שחטפו את בתו, ומסתלק. כאשר ויקי מגלה שמאט גנב את הטלפון שלה, היא ומיקה יוצאים אחריו, ומתנהל מרדף מלווה ביריות אקדח. כאשר ויקי מצליחה לפגוע במנוע הטנדר של מאט, הוא עושה פניית פרסה פתאומית ושב על עקבותיו. ליד הדיינר הטנדר הפגוע נתקע בשלג שנערם לצד הכביש. מיקה וויקי רואים ניידת משטרה במקום ונמלטים אל ביתו של מיקה שמוציא את קסנדרה מהחדר הנסתר כדי לברוח משם. לבית נכנסים ג'פרי ושוטרים חמושים, וקסנדרה פורצת בצרחות. ויקי יוצאת מאחת הפינות, פוצעת את ג'פרי בירייה ונהרגת מידי שוטר. מיקה נורה ומת מבלי שג'פרי מחלץ ממנו מידע על מקום הימצאה של ניקול. מאט, טינה וקסנדרה מתאחדים בתחנת המשטרה.

טינה וקסנדרה באות לבקר את ג'פרי בבית החולים. שוטרים מוצאים את מקום כליאתה של ניקול ומחלצים אותה. בסצנת הסיום, קסנדרה נכנסת לזירת ההחלקה כשחיוך על פניה.

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנים דמויות
ראיין ריינולדס מאת'יו "מאט" ליין
סקוט ספידמן ג'פרי קורנוול
רוזריו דוסון ניקול דנלופ
מיריי אינוס טינה ליין
קווין דורנד מיקה
אלקסיה פאסט (אנ') קסנדרה ליין
פייטון קנדי (אנ') קסנדרה בגיל 9
ברוס גרינווד וינס גריי
ארסיני ח'נג'יאן (אנ') דיאן גריי
איידן שיפלי[6] אלברט
מארק גורודניצקי אלברט הצעיר
קריסטין הורן (אנ') ויקי
אלה בלנטיין (אנ') ג'ניפר, אחייניתו של ג'פרי
איאן מאת'יוס[7] וילי
ויליאם מקדונלד[8] מארק, בלש בצוות החקירה
ג'ייסון בליקר (אנ') סאם, בלש בצוות החקירה
ארון פּוּל (אנ') מייק, בלש בצוות החקירה
ברנדן גול (אנ') טדי, בלש בצוות החקירה
פייג' באריל פייג', נערה בניאגרה פולז

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהשראה לכתיבת התסריט, שנמשכה שבע שנים במצטבר, השתמש אגויאן בשני סיפורים אמיתיים[9]. הסיפור האחד הוא פרשת חטיפת ילד בעת שהיה בטיול עם הוריו בפארק בעיר ויקטוריה שבה גדל אגויאן. הנער לא נמצא מעולם. לדברי אגויאן, במשך עשרים שנה, בכל פעם שביקר בעיר, ראה תמונות בלויות של הילד, וחשב על הוריו שהמשיכו לחכות שיופיע פתאום. הסיפור השני עסק בפרשת קיומה לכאורה של רשת פדופילים שנוהלה על ידי עורכי דין, כמרים, פוליטיקאים ומורים בעיר קורנוול שבאונטריו. 17 בני אדם טענו שהם היו קורבנות להתעללות. החקירה לא חשפה רשת כזו, אך גם אחרי פרסום דו"ח החקירה, בלש בשם פרי דנלופ המשיך להתעקש שרשת הפדופילים קיימת, ובשל כך נודה הבלש על ידי עמיתיו והקהילה[9]. אגויאן אימץ את שם העיר קורנוול ואת שם משפחתו של הבלש פרי דנלופ, כשמות משפחה של דמויות שני הבלשים שהובילו את החקירה בסרט[9].

הסרט צולם בין התאריכים 4 בפברואר – 1 במרץ 2013 באתרי צילום אותנטיים בערים ניאגרה פולז וסדברי, וכן באולפני "פיינווד" בטורונטו (Pinewood Toronto Studios)[10][11][12].

הסצנות שבהן מופיעה דמותו של וינס גריי (בגילומו של ברוס גרינווד) מציגות דמות חלקלקה ומעלות חשד לכאורה (שלא מבוסס או מופרך בסרט) שהוא קשור לרשת הפדופילים של מיקה, ובמיוחד מושכת תשומת לב סצנת אירוע ההתרמה שבה הוא יושב לשולחן אחד עם מיקה, ויקי, דיאן וניקול, תוך שהוא עד לדו-שיח בין מיקה לניקול המסבירה את מהות תפקידה. כאשר אגויאן נשאל על כך, הוא ענה "הגבולות מטושטשים במידת-מה"[9].

על אף שהעלילה נמשכת שמונה שנים, כל הסצנות מתרחשות בעיצומו של החורף, כאשר השמיים אפורים, העננים נמוכים ושלג וקרח מכסים את הנוף, מעין מטפורה לפשע הנורא[13]. אגויאן הסביר שלעונה בשנה יש חשיבות בסרט, משום שהעלילה סובבת סביב פגישותיה של טינה עם ניקול שהתקיימו פעם בשנה, בתאריך יום ההולדת של קסנדרה, והחורף נראה מתאים בגלל התחושה שהדברים תחת מעטה, כמו בד קנבס חלק או משהו שנמחק[9].

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרנת הבכורה של "שבויה" התקיימה ב-16 במאי 2014 במסגרת פסטיבל הקולנוע בקאן. קודם לכן, הזכויות על הסרט נרכשו על ידי חברת A24 בשיתוף חברת DirecTV[14]. לבתי הקולנוע בקנדה הופץ הסרט על ידי חברת Entertainment One, והבכורה הייתה ב-5 בספטמבר 2014, ובארצות הברית על ידי A24, והבכורה הייתה ב-12 בדצמבר באותה שנה. בישראל התקיימה בכורת הסרט ב-4 בדצמבר 2014 בהפצת "סרטי שובל"[15][16].

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט קיבל ביקורות שליליות בדרך כלל. במאגר הביקורות Rotten Tomatoes ממוצע הדעות החיוביות עומד על 30% בשקלול 54 ביקורות. סיכום הביקורות היה שמדובר בהחטאה נוספת מצד אטום אגויאן של סרט אווירה קודר ועגמומי המצולם יפה[17]. באתר Metacritic קיבל הסרט ציון 36% בשקלול 20 ביקורות שהוגדרו "שליליות בדרך כלל"[18].

על-פי דיווחים מפסטיבל קאן 2014, הסרט התקבל שם בקריאות בוז, עד שהשחקן הראשי ראיין ריינולדס נמנע מהשתתפות במסיבה שלאחר מכן, והעדיף ארוחת ערב עם אשתו השחקנית בלייק לייבלי[19][20]. בעקבות ההקרנה בקאן, ג'סטין צ'אנג כתב במגזין "וראייטי" שזהו מותחן חטיפה מגוחך שהכניס את אגויאן, קולנוען גדול בעברו, לתחום של פרודיה עצמית[21]. בביקורת ב"הגרדיאן" נתן פיטר בראדשו לסרט כוכב אחד מתוך חמישה, ותהה אם אדם מבוגר כתב את התסריט שאיננו משכנע עד כדי גיחוך[22]. דייוויד רוני כתב ב"הוליווד ריפורטר" שלא די בכך שמדובר בסיפור מזויף לגמרי, אלא אגויאן עוד מקנה לסרט כובד ראש יומרני, והכללת הסרט בחלק התחרותי של הפסטיבל מהווה חוסר נאמנות לוותיקי התחרות[4].

סטיבן זייצ'יק כתב ב"לוס אנג'לס טיימס" שבאמצעות קפיצות בזמן, אגויאן מספק לצופים מידע והשלכות שאינם ידועים לדמויות בסרט, וכך הוא יוצר אווירת מסתורין. אך בעוד הסרט מציג פה ושם רגשות ותעלומות באופן מעודן ומענג, כמה מהסכנות והקונספירציות המתממשות, מתאימות יותר ל פנטזיות ריגול[23].

אחרי שהסרט יצא בארצות הברית, ובניגוד לביקורות השליליות, סקאוט טאפויה נתן לסרט שלושה כוכבים וכתב שגם אם הסרט "נוגס יותר מכפי שהוא מסוגל ללעוס", זהו אחד מסרטי הבארוק המהנים ביותר לשנת 2014, והודות להופעתו השקולה של ריינולדס, הסרט אף שובר לבבות וכולל שפע הנאות, מהצילום היפה המזכיר כמה מיצירות המופת של אגויאן, עיצוב הצליל המשובח, ועד משחק מצוין של ריינולדס, ספידמן ואינוס, אותה מגדיר טאפויה "ג'סיקה צ'סטיין של הבי מובי"[24].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Captive (2014 film). Alchetron. Updated Jan 2, 2018
  2. ^ Humphreys, David. Atom Egoyan’s ‘Queen of the Night’ Will Now Be Called ‘The Captive’. ET Canada, october 9, 2013
  3. ^ Howell, Peter. We shoot, we score at Cannes: a record 3 Canadian films compete for Palme d’Or: Howell column. The Star, April 17, 2014
  4. ^ 1 2 Ronney, David. 'The Captive': Cannes Review. The Hollywood Reporter, May 16, 2014
  5. ^ ניקול סיפרה בנאום ההתרמה שהיא עצמה הייתה ילדת רחוב אשר בלתה את יום הולדתה ה-14 בתוך ואן נטוש.
  6. ^ Aidan Shipley. IMDb. Retrieved April 4, 2020
  7. ^ Ian Matthews. IMDb. Retrieved April 4, 2020
  8. ^ William MacDonald. IMDb. Retrieved April 4, 2020
  9. ^ 1 2 3 4 5 Roberts, Sheila. Writer/Director Atom Egoyan Talks THE CAPTIVE, His Writing Process, the Non-Linear Narrative, Dark Material, REMEMBER, and More. Collider, December 10, 2014
  10. ^ The Captive (2014) Filming & Production. IMDb. retrieved April 4, 2020
  11. ^ Falls Dairy Queen turning into movie set. Niagara Falls Review, March 4, 2013
  12. ^ Egoyan film gets $1 million from NOHFC. The Sudbury Star, march 1, 2013
  13. ^ Soghominian, Talia. Atom Egoyan’s THE CAPTIVE Fails to Captivate Cannes. Collider, May 18, 2014
  14. ^ McNary, Dave. CANNES: A24 Acquires Ryan Reynolds-Starrer ‘The Captive’. Variety, May 15, 2014
  15. ^ The Captie (2014) Release Info. IMDb, Retrieved April 4, 2020
  16. ^ [https://www.imdb.com/title/tt2326612/companycredits?ref_=tt_ql_dt_4 The Cative (2014)[. IMDb. Retrieved April 4, 2020
  17. ^ THE APTIVE. Rotten Tomatoes. Retrieved April 4, 2020
  18. ^ The Captive 2014. Metacritic. Retrieved April 4, 2020
  19. ^ Humphreys, David. Report: Ryan Reynolds Skips ‘The Captive’ Afterparty After Being Booed At Cannes Screening. ET Canada, May 19, 2014
  20. ^ [https://www.todayfm.com/best-bits/the-captive-booed-in-cannes-398657 'The Captive' booed in Cannes ]. Today FM, may 20, 2014
  21. ^ chang, Justin. Cannes Film Review: ‘The Captive’. Variety, May 16, 2014
  22. ^ Bradshaw, Peter. Cannes 2014: The Captive review - Ryan Reynolds stars in Atom Egoyan's worrying crass paedophile thriller. The Guardian, Mqy 16, 2014
  23. ^ Zeitchik, Steven. Cannes 2014: Atom Egoyan’s ‘The Captive’ performs a self-abduction. Los Angeles Times, May 16, 2014
  24. ^ Tafoya, Scout. THE CAPTIVE. RogerEbert.com, December 12, 2014
  25. ^ "Remembering", סרטון בערוץ "של ג'ניפר קאסל", באתר יוטיוב
  26. ^ Jennifer Castle – Castlemusic. Discogs. Retrieved May 10, 2020
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שבויה_(סרט,_2014)&oldid=36025959"