שי אזולאי (סופר)
 | |
| שי אזולאי בתל אביב, 2012 | |
| לידה |
24 בדצמבר 1979 (בן 44) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| לאום | ישראלי |
| עיסוק | סופר ומתרגם |
| מקום לימודים |
הסיטי קולג' של ניו יורק |
| תחום כתיבה | ספרות |
| יצירות בולטות | לזארטו |
| הושפע מ | חנוך לוין, סמואל בקט, אלבר קאמי |
| האתר הרשמי | |
  | |
שי אזולאי (24 בדצמבר 1979) הוא סופר ומתרגם ישראלי הכותב בעברית ובאנגלית. ב-2019 יצא לאור ספרו הראשון לזארטו בהוצאת פרדס.[1]
חייו וכתיבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזולאי נולד בתל אביב וגדל בישראל ובניו יורק. הוא למד בתיכון מקיף יהוד ושירת בצבא בגדוד שמשון. סיפורו הראשון שראה אור הופיע בעיתון 77 ב-2004, בעת שהיה סטודנט לספרות אנגלית ותקשורת באוניברסיטת תל אביב. לאחר מכן המשיך ללימודי תואר שני בכתיבה יוצרת בסיטי קולג' של ניו יורק, שם כתב את הרומן הראשון שלו, "סלאח האילם" (Salah the Mute) באנגלית, תרם יצירות למספר כתבי עת ספרותיים אמריקאיים, ותרגם את המחזה "יסורי איוב" מאת חנוך לוין, אשר הועלה ב-Theater for the New City בניו יורק ב-2006 וזכה לביקורת חיובית ב"ניו יורק טיימס"[2]. כששב לישראל, אזולאי תרגם את "סלאח האילם" לעברית. המחזה "המחלקה" שכתב הוצג בתיאטרון צוותא בשנים 2014–2015 ומחזה קצר פרי עטו, "זה לא אותו הצל", עלה במסגרת פסטיבל תיאטרון קצר 15 של צוותא בדצמבר 2012 בבימויו של ירון מוטולה.[3] ב-2016 סיפור מאת אזולאי זכה במקום השני בתחרות הכתיבה של המגזין הספרותי של פרנסיס פורד קופולה Zoetrope: All-Story.[4] בנוסף, אזולאי כותב ביקורות עבור הניו יורק טיימס.[5]
"לזארטו"[עריכת קוד מקור | עריכה]
לזארטו הוא רומן דיסטופי המתרחש בתל אביב. הסיפור מתחיל בליל חורף אחד, בזמן שנתיבי איילון מוצפים וכל הגשרים המובילים אל העיר מתמוטטים. ביום שלמחרת מוצבת חומת הפרדה לאורך רחוב סלמה ולב העיר - מנחל הירקון עד רחוב סלמה ומנתיבי איילון עד הים - הופך לאזור הסגר. תושבי העיר נאלצים להתמודד עם הניתוק, המחסורים, ועם חוסר הוודאות בנוגע לעתידם ולסיבות להסגר.
הרומן יצא לאור ב-2019 בהוצאת פרדס.[6] בביקורת שכתב בעיתון "הארץ" עמרי הרצוג תיאר את הספר כ-"רומן שאפתני המתנהל במתח גבוה ומעורר פרנויה...דיסטופיה תל אביבית מטרידה וסוחפת, שרדפה אותי בזמן הקריאה וגם אחריה..."[7]. בספטמבר 2020 הספר נבחר על ידי עיתון "לאשה" כאחת מהיצירות הישראליות שעשו את השנה תחת הכותרת "הספר שחזה את המגפה"[8].
"המחלקה"[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2011 כתב אזולאי את המחזה הסאטירי "המחלקה", אשר מציג תמונה קיצונית ואבסורדית של צה"ל. המחזה זכה במקום הראשון בפסטיבל צו קריאה 7 של צוותא במרץ 2012.[9] על פי נימוקי חבר השופטים "אזולאי הצליח ליצור עולם בימתי שנון וחריף, שמאפשר לקהל להסתכל במבט רענן על החוויה הצבאית."[10] לאחר קמפיין הדסטארט מוצלח ההצגה עלתה בצוותא בבימויה של אורנית קשת בספטמבר 2014 וזכתה לביקורות חיוביות[11], אך גם עוררה סערה בטענה שהיא "מבזה את חיילי צה"ל."[12]
ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המחלקה (2014) - מחזה (מסת"ב 9789655557701)
- לזארטו (2019) - רומן (הוצאת פרדס, מסת"ב 9781618384997)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שי אזולאי- ראיון עם שי אזולאי באתר "עברית"
- שי אזולאי, ב"אתר מחזאי ישראל"
- רשימת הפרסומים של שי אזולאי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- יעקב ולנשטיין, הערות לביוגרפיה עתידית (אורכב 07.04.2017 בארכיון Wayback Machine)- סיפור קצר מאת שי אזולאי, באתר מעבורת - פרויקט הסיפור הקצר.
- Strunklemiss - שיר מאת שי אזולאי, וריאציה על ג'ברווקי מאת לואיס קרול, במגזין האינטרנט Smyles & Fish (באנגלית).
"המחלקה"[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "המחלקה": לא עוד סאטירה לעוסה על התנהלות צה"ל - רותי זוארץ, מעריב, 14 בדצמבר 2014.
- המחלקה: חוסר רצינות עם תהומות של רצינות - איתי אילנאי, ידיעות תל אביב, 24 בדצמבר 2014.
- המחלקה: נסיכי הגיגית - מיכאל הנדלזלץ, הארץ, 19 בינואר 2015.
- ריאיון עם שי אזולאי על "המחלקה" וסאטירה באתר ילדי הקומדיה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לזארטו, באתר הוצאת פרדס
- ^ Job and Jesus Combine to Overcome - ביקורת בניו יורק טיימס, 14 בנובמבר 2006 (באנגלית)
- ^ פסטיבל תיאטרון קצר #15 באתר צוותא
- ^ Twentieth Annual Zoetrope: All-Story Short Fiction Contest
- ^ Chasing Down a Deadbeat Dad, With a Knife Strapped to Her Leg by Shay K. Azoulay 23 בפברואר 2021, ניו יורק טיימס
- ^ לזארטו, באתר הוצאת פרדס
- ^ "לזארטו": בספר הזה "מדינת תל אביב" נהפכת למציאות דיסטופית, באתר הארץ 20 בינואר 2020
- ^ "שאני גל", מאיה לוין, "לאשה", 14 בספטמבר 2020
- ^ מרב יודילוביץ', סאטירה על צה"ל זכתה בפסטיבל למחזאות צעירה, באתר ynet, 1 באפריל 2012
- ^ "המחלקה" זכה בפסטיבל צו קריאה - רוני אפרת, וואלה! 1 באפריל 2012
- ^ המחלקה: חוסר רצינות עם תהומות של רצינות - איתי אילנאי, ידיעות תל אביב, 24 בדצמבר 2014.
- ^ רן בוקר, בכיר בעיריית ת"א: צוותא מבזים את צה"ל, באתר ynet, 6 בינואר 2015