שיעור קומה (ספר)
שיעור קומה הוא חיבור השייך לספרות ההיכלות והמרכבה ועוסק בתיאור האלוהים במונחים של דמות אנושית, עד כדי מניין האיברים, שמותיהם ומידותיהם. זמן חיבורו המשוער הוא בין המאה השנייה למאה השלישית לספירה והוא נכתב ככל הנראה בארץ ישראל.[דרוש מקור] זהות המחבר אינה ידועה. היקפו של הספר קטן והוא משתרע על פני כחמישה עד שישה עמודים.
תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספר "שיעור קומה" עוסק בתיאור האלוהות תוך מתן צורת אדם לאל, כאשר מובנו הפשוט הוא כי לאל יש דמות גשמית (אנתרופומורפיזם). להגשמת האל מצאו חוקרים כדוגמת גרשם שלום ושאול ליברמן מקבילות במקרא, והאחרון אף הגדיל לעשות וכתב: "הוא שיעור קומה, הוא מעשה מרכבה, הוא מדרש שיר השירים",[1] כשהוא מתייחס לפסוקים כמו: "ראשו כתם פז", "שפתותיו שושנים", "ידיו גלילי זהב" וכולי. רבי עקיבא, שהיה חלק מחוג יורדי המרכבה, קבע בדיון שהתנהל סביב מקומו של שיר השירים בקאנון המקראי כי "כל הכתובים קודש, ושיר השירים קודש קודשים". בסופו של ספר שיעור קומה נמצאת הצהרה, המיוחסת לרבי ישמעאל, על חשיבותו של הספר:
”אני ורבי עקיבא ערבים בדבר זה, שכל מי שהוא יודע שיעור זה של יוצרנו ושבחו של הקב"ה מובטח לו שהוא בן העולם הבא”.[2]
גדולי היהדות אמרו[3] שאין להבין את החיבור כפשוטו וכי יש בו סודות עמוקים, או התנגדו אליו בחריפות, וערערו על יחוסו לתנא רבי ישמעאל.[4]
היחס בין הספר ובין הזרם הגנוסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
קווי דמיון שונים נמצאים בין חיבור זה לבין הזרם הגנוסטי, הן מצד זמן חיבורו של הספר ופריחת הגנוסטיקה באותה עת והן מצד המטבעות הלשוניים הדומים, כגון "יוצרנו" ו"יוצר בראשית" המקביל לאל דמיורגוס במיסטיקה הגנוסטית. בשל קרבה זו בין הספר לגנוסטיקה יש שטענו כי האחד הושפע מן השני, והיו שטענו כי שניהם שואבים את תורתם ממקור קדום זהה.[5]
מניעי כתיבת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
על אף היותו של הספר, כנראה, הביטוי החריף ביותר בכל ספרות חז"ל להגשמת האל, דעתו של החוקר יוסף דן (שיש המתנגדים לה) היא, כי מניעי כתיבתו היו הפוכים ונועדו להשגיב ולהרחיק את דמותו של האל מתפיסת האדם, שכן לעומת תיאור איברי האלוהות, שלכאורה נתפסים בשכל האדם, השמות והשיעורים המתוארים אינם הגיוניים. החיבור מכנה את איברי האל בצירופי אותיות שונים, ללא כל מובן הנראה לעין. דוגמה לכך הוא שמו של אישון עין ימינו של האל, שנקרא "אזדייה אטטיטוס", ואישון שמאלו שנקרא "מטטגרופמציא מטטרון גרופמציא". גם המידות המתוארות ביחס לאיברים הן מידות מופלגות שאינן נתפסות בשכל. הספר משתמש בקנה מידה של עשרות אלפי רבבות פרסאות. מחבר הספר מבהיר מה שיעורן של מידות אלה:
”אומר לך חשבון פרסאות כולן שעורין. כל פרסה ופרסה - ג' מילין, וכל מיל ומיל - עשרת אלפים אמה, וכל אמה ואמה - שלוש זרתות (...) וזרת שלו - מלוא כל העולם כולו”.[6]
עניין נוסף הוא השימוש בלשון רבבה (עשרת אלפים), שכן מידה זו היא הגדולה ביותר הנמצאת בשימוש בעברית ולכן טרח המחבר והרחיק את מידותיו של האל עד לקצה יכולתה של השפה בתיאור מניין ומידה.
הפולמוס סביב הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשל התפיסה כי ספר שיעור קומה הוא בעל אופי אנתרופומורפי השתמשו בו הקראים בוויכוחם עם רב סעדיה גאון, והתנגחו בו בעזרת שימוש בציטוטים מתוך החיבור בניסיונם להוכיח כי היהדות הרבנית סוטה מן הרציונליות, בתגובה רס"ג פקפק ביחוס הספר לרבי עקיבא ורבי ישמעאל, אך טען שגם אם יתברר שהספר נכתב על ידם ואינו זיוף, אפשר לפרש את דבריו כמוסבים על האור הנברא המתגלה לנביאים בחזיונות, ולא לה' עצמו, כך שלא יובילו להגשמה. הראב"ע מקבל את סמכותו של הספר אך טוען שאין להבינו כפשטו, אלא יש להבין את תיאורי הגוף שבו כביטוי סמלי של חלקי הקוסמוס.[7] הרמב"ם, שמזוהה עם השיטה הרציונלית, נטה בתחילה לקבל את הספר כמשל,[8] אך בהמשך דחה את הספר בתוקף, וב"תשובות הרמב"ם"[9] אף טען כי החיבור "אינו אלא חיבור אחד הדרשנים בערי אדום[10] [...] השמדת אותו הספר והכרתת זכר ענינו מצווה רבה".[11] היש"ר מקנדיאה בספר נובלות חוכמה[12] ייחס ספר זה לר' אלעזר מוורמייזא זיהוי שמתברר כשגוי מאחר שהחיבור מוזכר כבר אצל רב האי גאון.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסף דן, המיסטיקה העברית הקדומה, תל אביב : הוצאת משרד הביטחון.
- יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית: העת העתיקה, ירושלים : מרכז זלמן שזר, תשס"ט, פרק עשרים ושישה: החיבור הראשון בתורת האלהות - שיעור קומה.
- רחל אליאור, ספרות ההיכלות ומסורת המרכבה, הוצאת ידיעות אחרונות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרכבה שלמה - טקסט מלא של חיבור זה (שלמה מוסאיוב, תרפ"א)
- מידע על שיעור קומה (ספר) בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יוסף דן, המיסטיקה העברית הקדומה, עמ' 51
- ^ יוסף דן, המיסטיקה העברית הקדומה, עמ' 50
- ^ רב האי גאון באיגרת, מובא גם בשאלה לרמב"ם המובאת לקמן
- ^ רמב"ם, גם רס"ג מערער על יחוסו של הספר, אך במקביל הוא גם מוצא לו פירוש שיאפשר להוציא אותו מכלל הגשמה.
- ^ גרשום שלום, פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה, ירושלים: מוסד ביאליק, 2003, עמ' 156 - 172
- ^ ספר שיעור קומה
- ^ יסוד מורא וסוד תורה א',ט' וכן י"ב, ג' ובנוסף בפירושו לתורה בפירוש הארוך לשמות ל"ג, כ"א. לפרטים ניתן לעיין במהדורה המדעית של "יסוד מורא" שיצאה לאור בהוצאת בר-אילן בהערה בעמוד 87.
- ^ בהקדמה לפירוש המשנה על פרק חלק. בתחילה התייחס לספר זה כמשל לגיטימי של הבורא כמו דברי הנביאים, ואף תכנן להסבירו באחד מספריו העתידיים (הוא מציע שלוש אופציות לספר בו הוא יסביר זאת), אך במהדורה מאוחרת יותר מחק התייחסות זאת. ראה בהקדמת פרק חלק, העיקר השביעי (מהדורת שילת עמוד קמג, והערה 27 שם)
- ^ סימן קיז במהדורת בלאו, סימן שעג במהדורת פריימן, סימן לט באיגרות הרמב"ם מהדורת שילת.
- ^ זיהוי זה אינו תואם לזיהוי המקובל לכתיבת הספר
- ^ תרגום הרב יוסף קאפח, בספר כתבים א, שריד מחיבור תימני עתיק בענייני ספר שיעור קומה הע' 1, בעמ' 475 - 476.
- ^ נובלות חכמה, דף קצה ע"ב, באתר היברובוקס
