שכם בן חמור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חטיפת דינה. ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו
א וַתֵּצֵא דִינָה בַּת-לֵאָה, אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב, לִרְאוֹת, בִּבְנוֹת הָאָרֶץ. ב וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן-חֲמוֹר, הַחִוִּי--נְשִׂיא הָאָרֶץ; וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ, וַיְעַנֶּהָ.

שְׁכֶם בֶּן-חֲמוֹר, הוא דמות מקראית ממוצא חיווי אשר על אביו נאמר כי הוא "נְשִׂיא הָאָרֶץ".[1] כאשר יצאה דינה בת יעקב ולאה מהאוהל "לִרְאוֹת, בִּבְנוֹת הָאָרֶץ",[2] ראה אותה שכם ואנס אותה.

פרשת אונס דינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – מעשה שכם ודינה ; מעשה שמעון ולוי

מוצאו של שכם הוא מהחיווי, אחד משבעת עממי כנען. אין אזכור של עם זה במקורות חיצוניים. במקרא מופיע שמו של עם זה בפרשת הגבעונים, ספר יהושע, פרק ט' ובספר יהושע, פרק י"א[3]

שכם בן חמור החוי אשר נראה כי ראה בבנות הארץ - 'ראה' את דינה, 'חטף' נערה בתולה ממשפחה של זרים, משפחת יעקב, ואנס אותה. לשכם היכרות מוקדמת עם משפחת יעקב. כאשר המשפחה הגיעה מפדן התיישבו יעקב ומשפחתו בשכם. לאחר רכישת הנחלה, יעקב ביסס את עצמו וזאת כדי להפוך מתושב ארעי לתושב קבע. המשא ומתן לרכישת הנחלה התנהל מול משפחת חמור בן שכם. יש הסוברים כי שכם דאג נוכח התעצמות משפחת יעקב, והחליט להעביר מסר כוחני ומשפיל באמצעות אונס. במקרא ניתן למצוא סיפורים דומים בהם אנשי העיר מעבירים מסר מאיים ומשפיל לבאים העירה כדוגמת סיפור פילגש בגבעה.[4]

שכם בן חמור היה חיווי. באונסו את דינה הוא פגע במרקם העדין שבין החברות השבטיות היושבות בארץ. הוא עבר על החוק הברור שאינו מתיר חציית גבולות בין עמים, שבטים בארץ. אונס נערה משבט אחר פוגע במרקם הבין שבטי ומאיים על טוהר השבט.[5]

בספר בראשית, פרק ל"ד, פסוק ג' מסופר שלאחר ששכם אנס את דינה ועינה אותה, הוא התאהב בה. שכם ביקש מאביו חמור לקחת לו את דינה לאישה. בניו של יעקב אשר שמעו על האונס כעסו על כך.

שכם ואביו היו מוכנים לשלם מחיר כבר עבור דינה: "הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד, מֹהַר וּמַתָּן, וְאֶתְּנָה, כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלָי; וּתְנוּ-לִי אֶת-הַנַּעֲרָ, לְאִשָּׁה."[6] שכם ואביו הסכימו למול את עצמם ואת בני העיר וזאת לפי דרישת בני יעקב. שמעון ולוי בני יעקב ניצלו את כאבם של חמור, בנו ואנשי העיר וטבחו בהם.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שכם בן חמור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר בראשית, פרק ל"ד, פסוק ב'
  2. ^ ספר בראשית, פרק ל"ד, פסוק א'
  3. ^ חיים חיון, ותצא דינה: קריאה בסיפור המקראי ועיון בזיקותיו, ירושלים, מאגנס, 2011, עמ' 19.
  4. ^ אהובה אשמן, תולדות חוה: בנות, אמהות ונשים נוכריות במקרא, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2008, עמ' 178.
  5. ^ נחום אברהם, אנשי שוליים במקרא: ריקים ופוחזים, מצורעים הומואים, זונות וקדשות, ירושלים, מוסד ביאליק, 2011, עמ' 44
  6. ^ בראשית ל"ד, י"ב
  7. ^ ספר בראשית, פרק ל"ד, פסוק כ"ה