שלמה גרוניך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה גרוניך
Shlomo_Gronich_at_Jems_December_2010
לידה 20 בינואר 1949 (בן 75)
חדרה, ישראל
מוקד פעילות ישראל
תקופת הפעילות מ-1969
מקום לימודים בית ספר מאנס למוזיקה
עיסוק מוזיקאי, זמר, מלחין, פסנתרן
סוגה רוק מתקדםמוזיקת עולםמוזיקה מתקדמתרוק פסנתרמוזיקה יהודיתמוזיקה קלאסיתג'אז
סוג קול טנור
שפה מועדפת עברית
כלי נגינה זמרה, פסנתר, אקורדיון, מלודיקה
חברת תקליטים הליקון
שיתופי פעולה בולטים מתי כספי, שם-טוב לוי, קצת אחרת, שלישיית אדלר, דני רובס, מקהלת שבא
בת זוג נירית ירון (1979–1989)
מיכל אדלר (1996–2020)
פרסים והוקרה

פרס אופיר למוזיקה המקורית הטובה ביותר (1991)
פרס אופיר למוזיקה המקורית הטובה ביותר (1998)

פרס שר החינוך לתרבות יהודית בתחום מפעל חיים (2017)
האתר של שלמה גרוניך
פרופיל ב-IMDb

שלמה גרוניך (נולד ב-20 בינואר 1949) הוא מוזיקאי, זמר, מלחין ופסנתרן ישראלי, זוכה שני פרסי אופיר לפסקול הטוב ביותר, מחלוצי הרוק המתקדם בישראל. נודע בשיתופי הפעולה שלו עם מתי כספי, שם טוב לוי, יהונתן גפן, מקהלת שבא, שחקני "זהו זה!" ולהקת "קצת אחרת". בשנת 2017 זכה בפרס שר החינוך לתרבות יהודית בתחום מפעל חיים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה גרוניך נולד בעיר חדרה, בן לגאולה ואוטו (אהרון) גרוניך, כילד האמצעי במשפחה בת שלושה בנים. אביו היה מורה למוזיקה, נגן קלרינט, ומקים תזמורת מכבי האש של חדרה.

דרכו המוזיקלית של גרוניך החלה כשהיה בן 6, והחל ללמוד נגינה בפסנתר. בגיל 7 החל כבר להופיע. בגיל 14 החליט ללמוד בכפר הנוער הדסים. גרוניך המשיך להיות פסנתרן קלאסי ובשנות נעוריו למד אצל אריה ורדי בתל אביב. אך לאחר שנתיים החליט שעליו להתמקד במוזיקה קלה לאחר השפעות שלו מהביטלס בעיקר.

שנות השבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרוניך החל את שירותו הצבאי כטבח בבסיס ברצועת עזה, אך לאחר שעבר אצל קב"ן, שונה תפקידו לקלידן בלהקת גייסות השריון ומעבד מוזיקלי של מספר להקות צבאיות אחרות, למשל בתוכנית "חולטורה" של צוות הווי סיני. בזמן שירותו בצה"ל, הציע את שירו "רוזה מרציפן" ללהקה בה שירת, אך אלו חשבו שהשיר "מוזר מדי".

בתקופה זו הכיר לראשונה את מתי כספי, שלקח אותו כפסנתרן להפקות שניהל, ביניהן "לילי גם" ו"עיר הגברים", כאשר מתוך האחרון התפרסם בעיקר השיר "פנקס הקטן", בביצועם של ששי קשת ואבירמה גולן (וגם מתוך תקליטו הראשון), אשר בו גרוניך ניגן בפסנתר, באחת מהקלטותיו הראשונות.

בשנת 1971 לאחר שהופיע בתוכנית הרדיו תשואות ראשונות, פנה אליו המפיק צביקה כגן שעבד באותם ימים בחברת התקליטים "פונודור" (לימים "פונוקול") והיה אחראי על הפקות החברה וגילוי כישרונות. מפגש זה הוליד את תקליטו הראשון "למה לא סיפרתָ לי!?", שהפיק צביקה כגן. האלבום שהתקבל ברגשות מעורבים, נחשב כמקדים את זמנו ולא זכה להצלחה מסחרית, ככל הנראה מאחר שהיה אלבום המשקף זעקות שבר וכאב של גרוניך הצעיר. אך כיום הוא מסווג כאחד החשובים שהוקלטו באותה עת בישראל, ואף הודפס מחדש באריזה מהודרת על ידי חברת פונוקול ב-2003. מאלבום זה מוכר בעיקר השיר "אל נא תלך" אותו הלחין תוך שימוש בפרלוד מספר 1 של יוהאן סבסטיאן באך, עם התרגום למילות השיר "The Gardener XXXIV: Do Not Go, My Love" של רבינדרנת טאגור.[1]

לאחר הוצאת האלבום, החל שיתוף הפעולה בין שלמה גרוניך ומתי כספי שהוליד מאוחר יותר את המופע המשותף "מאחורי הצלילים". בתחילה הופק תקליטון בן שני שירים על ידי צביקה כגן ובו השירים: "מגיע לו", שהוקדש לדוד בן-גוריון במלאת לו 85, ו"ציור", אותו הלחינו כספי וגרוניך למילים של אחיו הבוגר של גרוניך, אילן. בשנת 1973, שיתף גרוניך פעולה לראשונה עם המוזיקאי מתי כספי באלבום וסדרת הופעות בשם "מאחורי הצלילים". בין השירים בולטים: "ציור", "אל נא תלך", "קוינטה" ו"ואותך" אותו כתב עם כספי.

בשנה זו הקליט מלחניו הראשונים לזמר מרדכי ("פופיק") ארנון, למה שהפך לאחד מאלבומי הפסיכדליה המהפכניים ביותר שיצאו בישראל. באלבום זה גם נמצא למעשה הביצוע המקורי ל"אל נא תלך", אשר מופיע גם ב"למה לא סיפרת לי!?", ולחנים נוספים למילותיו של ארנון, "שלא נדע מצרות" ו"היה לי לילה". בקרדיטים צוין שמו כ"שלמה גרויניך".

במלחמת יום הכיפורים, באותה שנה, שכל גרוניך את אחיו הצעיר ירון, גם הוא מוזיקאי מחונן. האח שירת בבסיס חיל האוויר רמת דוד ונהרג כאשר מטוס פגוע ניסה לחזור לנחיתה בבסיס אך התרסק על המבנה בו שהה.

בין השנים 1974–1975, היה חבר בהרכב המוזיקלי "קצת אחרת" לצידם של שלמה יידוב ושם טוב לוי. את יידוב ולוי הכיר גרוניך בתוכנית טלוויזיה של שירי לאה גולדברג, ושם גילו כי לכולם הייתה סקרנות אמנותית דומה. "קצת אחרת" הוציאו אלבום אחד יחיד, שכלל מספר מלחניו של גרוניך, ובהם: "שיר הנסיעה". על אף חשיבותו של האלבום, והפיכתם של כמה משיריו לקלאסיקות ישראליות, לא הצליח ההרכב מסחרית ופורק לאחר כשנה של פעילות.

בשנת 1975, בגלל רצון להיפתח למקומות אחרים, החליט גרוניך לעזוב את הארץ, בתחילה לאירופה ולאחר מכן לניו יורק שם למד קומפוזיציה ותזמור בבית ספר מאנס למוזיקה. בתקופת שהותו בארצות הברית הלחין את המחזמר "אמריקה" לטקסטים של יורם פורת שהוצג בארצות הברית, אך הדבר נחל כישלון קופתי. לפני שעזב, הספיק להקליט קולות לאלבומם של יוני רכטר ואבנר קנר, "ארבע-עשרה אוקטבות", בשירים "דמעות של מלאכים" ו"לא טוב היות האדם לבדו".

בגיחה לארץ, הוא הוזמן על ידי דורי בן-זאב לנגן בתקליטו "אפרוחים" - וגם נקרא להופעות רבות עם אמנים רבים. גילויי הערכה מאוחרים אלה הביאו את גרוניך להחלטה לחזור ארצה.

שנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1980 שב סופית לארץ והחל לפתח קריירת סולו בנוסף לשיתוף פעולה עם אמנים אחרים. באותה השנה, הוציא גרוניך את אלבומו השני כסולן, "קונצרט", שהכיל כמה משיריו כדוגמת "שיר אהבה טרי" (גרוניך), "אל נא תלך" (רבינדרנת טאגור/ יוהאן סבסטיאן באך), "אל מלא רחמים" (יהודה עמיחי/גרוניך) ו"רוזה מרציפן" (שולמית לפיד/גרוניך). עוד באותה שנה הלחין ועיבד לכלי מיתר את השיר "אחיזת עיניים" מתוך אלבומה של יהודית רביץ "גלוי ונעלם". עוד באותה תקופה החל להתארח בתוכנית הטלוויזיה "זהו זה!", בה הופיע בכל תוכנית עם שיר חדש שבדרך כלל הותאם לנושא התוכנית. שירים אלו תועדו על גבי אלבום בשם "אמא שלי תמיד רצתה שהבן שלה יהיה בטלוויזיה", אשר ראה אור בשנת 1986 על גבי תקליט בהוצאת חברת "סי.בי.אס.".

בשנת 1981 הוקלטו לחניו לפסקול הסרט "אלף נשיקות קטנות" של מירה רקנאטי. במרץ אותה השנה השתתף בקדם אירוויזיון כששר ביחד עם דפנה ארמוני את השיר "קליידוסקופ" שהלחין ועיבד למילים של אשתו - נירית ירון.

בשנת 1982 הוציא גרוניך את תקליטו השני, "צמר גפן מתוק", בהפקתו של מתי כספי. מתוך אלבום זה הצליחו[דרושה הבהרה] השירים "נואיבה" ו"שומקום".

באותה שנה הלחין גרוניך את המוזיקה לסרט "מתחת לאף" של יעקב גולדווסר ו"אלף נשיקות קטנות" של מירה רקנאטי.

בשנת 1983 הקליט אלבום עם שם-טוב לוי, בשם "אלבום משפחתי". האלבום נקרא בשם זה מכיוון שגרוניך ולוי היו גיסים בעת הוצאתו: נירית וצפנת ירון, נשותיהם של גרוניך ולוי, בהתאמה, הן אחיות. להיט האלבום היה השיר "שירים פשוטים". באלבום זה גם נכלל ביצוע מחודש ל"יש לי סימפטיה", שבוצע על ידי נורית גלרון, בפסטיבל שירי משוררים שלוש שנים קודם לכן.

בשנת 1984 תועד שיתוף פעולה בין גרוניך לבין יהונתן גפן, במופע "הווי ובידור" אשר עסק במלחמת לבנון.

בשנת 1987 הלחין את המוזיקה לסרטו של יהודה ברקן "אבא גנוב 1".

בשנת 1988 הוציא לאור את אלבומו, "נדודי שינה", ובעקבותיו יצא גם למסע הופעות גרנדיוזי ומושקע, אשר לא הצליח כמצופה וגרם לו אכזבה רבה. באותה שנה הקליט גרוניך אלבום שירי ילדים בשם "בגלל המנגו", אשר כלל לחנים שלו לטקסטים של אשתו באותה עת, נירית ירון-גרוניך.

שלמה גרוניך

שנות התשעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 19901994, הופיע כפסנתרן בתוכנית הילדים "מסיבת גן".

בשנת 1991 הקליט הופעה פרטית בפני קהל מעריצים מצומצם באולפן, שתועדה באלבום "NETO LIVE". באלבום נכלל השיר "חצוצרה ופסנתר" שכתב גרוניך לזכר אחיו הצעיר, ירון. באותה שנה הקים את מקהלת "שבא" המורכבת מנוער יוצא אתיופיה, והקליט איתם אלבום שיצא בשנת 1993 תחת השם "שלמה גרוניך ומקהלת שבא", וזכה להצלחה גדולה. בין להיטי האלבום היו "המסע לארץ ישראל" (שאת מילותיו כתב חיים אידיסיס) ו"שיר ישראלי".

בשנת 1992 הופיע גרוניך במשותף עם מרגלית צנעני במסגרת חגיגות הזמר העברי בערד.[2] יחד הם הקליטו את השיר "במעגל" (מילים: אהוד מנור, לחן: שלמה גרוניך), לכבוד תוכניתו של דן שילון "בשידור חי", ששודרה בערוץ 2 הנסיוני. עוד הקליטו יחד את השיר "בואו נתערבב" (מילים: אהוד מנור), שאותו הלחינו שניהם. שיר זה היה שיר השירותרום של אותה שנה.

העשור הראשון של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 בעקבות פנייתו של המפיק יליד כפר גלעדי-אמנון ברנזון, הקליט גרוניך אלבום של שירי נֹהר שניר, ילד אשר נפצע בתאונת דרכים קשה, ופגיעתו הקשה גרמה לו להתמקד בכתיבת שירים. בנוסף לגרוניך, יוני רכטר הלחין שיר נוסף לאלבום זה, ומתן מורג שניים. באותה השנה העלה גרוניך מופע מיוחד בפסנתר וארבעה קולות עם שלישיית 'מה קשור!?' - 'מה קשור שלמה גרוניך לזהו זה!?', מיטב השירים מתוך תוכנית הטלוויזיה 'זהו זה'.

בשנת 2005 כתב והלחין ביחד עם לובנה סלמה את המוזיקה לנוזהת אל פואד של הקולנוען יהודה ג'אד נאמן ולסרט התיעודי סרט של משוטטים סרטם של דוד דרזי ומעין רוגל.

גרוניך השתתף בקדם האירוויזיון 2006 יחד עם אשתו מיכל אדלר, המנגנת במפוחית פה והזמרת לובנה סלמה. השלושה שרו את שירו של גרוניך - "אמא אדמה" והשיר זכה במקום השישי.

בשנת 2007 יצא גרוניך למסע הופעות בשם "מסע אל המקורות", בהופעות אלו, שזכו להצלחה קופתית מרשימה, הופיע גרוניך עם רביעית כלי הקשת "מיתרי ירושלים" ועם נגן כלי ההקשה ארז מונק. בעקבות סיבוב ההופעות, הוציא בשנת 2008 תקליט תחת אותו השם, הנחשב בעיני גרוניך כפסגת היצירה שלו. הוא מארח בו אמנים רבים, ביניהם דויד ברוזה וגד אלבז.

בסוף שנת 2008 נערך מופע מחווה מיוחד לגרוניך במסגרת פסטיבל הפסנתר העשירי: '10 פסנתרנים וגרוניך אחד'. במופע השתתפו מיטב זמרים יוצרים - פסנתרנים שגדלו על המוזיקה של גרוניך, ביניהם אביתר בנאי, שלומי שבן, דניאל סלומון, מארינה מקסימיליאן בלומין ועוד.

בסוף שנת 2009 העלה גרוניך מופע משותף עם תזמורת כלי הנשיפה מארש דונדורמה לפסטיבל הפסנתר האחד-עשר. מעט לאחר מכן התארח במופע להקת Eatliz וביצע איתם במשותף את השיר 'לונה פארק'.

העשור השני של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 יצא אוסף משולש 'המיטב' המכיל למעלה משבעים שירים וקטעים אינסטרומנטליים שחיבר גרוניך במשך כארבעים שנות יצירה. ביחד עם האוסף העלה גרוניך מופע חדש - 'המיטב', בליווי הנגנים רון אלמוג, אייל מזיג ועומרי אגמון. במסגרת מופע זה ערך גרוניך סדרת אירוח בהשתתפות אהוד בנאי, מארינה מקסימיליאן בלומין, מתי כספי, שלומי שבן ואורית שחף.

בחודש מאי 2013 יצא הסינגל 'בנאליה לפני השקיעה', סינגל ראשון מתוך אלבומו החדש של גרוניך שהצליח יפה. בסוף השבוע האחרון של אותו חודש התקיים מרתון של שלושה מופעי מחווה לגרוניך במרכז שטיינברג בחולון, בהשתתפות גרוניך עצמו ואמנים אחרים, ביניהם שלומי שבן, אנסמבל ציפורלה, איתי טיראן, ערן צור, יהלי סובול, אפרת גוש וגיא מרוז.

בחודש יולי באותה שנה, יצא אלבומו 'אחרי הכול', הכולל 12 רצועות, מהן 2 קטעים אינסטרומנטליים. כל הלחנים באלבום זה הם של גרוניך מלבד הסינגל 'בנאליה לפני השקיעה', שיצא כסינגל קודם לכן, שהלחין אייל מזיג והשיר "במקום שהם בנו" שכתב גיא מזיג. בנוסף שיר הנושא שיצא כסינגל שני באותו חודש הצליח פחות.

בחנוכה של אותה שנה הלחין גרוניך את המוזיקה להצגת הילדים "בגדי המלך החדשים" בהפקת תיאטרון נדנדה.

שלמה גרוניך מלחין גם קטעים של מוזיקה קלאסית, רוב יצירותיו היו לתזמורת, לפסנתר, למקהלה, למפוחית וכו.

החל משנת 2015, גרוניך מופיע במופע "שלמה גרוניך והנגנים", ב"שירים פשוטים לילדים ולכל המשפחה", ב"מאחורי הצלילים" עם מתי כספי וב"7 פסנתרי כנף במה אחת - טירוף ב-70 אצבעות" בין היתר עם גיל שוחט, רמי קלינשטיין, לאוניד פטשקה, ויקטור סטניסלבסקי, ודניאלה לוגסי. באותה שנה שיחק את תפקיד הרופא במערכון "אף אוזן גרוניך" של סדרת האינטרנט "ניצה ולחם" יחד עם רועי כפרי וניב מג'ר.

בסוף שנת 2023 הופיע גרוניך יחד עם להקת "שירים פשוטים"[3] אשר קרויה על שמו של הפזמון שירים פשוטים שאותו כתב והלחין גרוניך.

תלונות על הטרדה מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 בספטמבר 2017, יום לפני שעמד לקבל את פרס שר החינוך לתרבות יהודית בתחום מפעל חיים, הוגשה נגדו תלונה במשטרה על הטרדה מינית של נערה. על התלונה חלה התיישנות.[4] לטקס קבלת הפרס הגיעה אשתו של גרוניך והוא נעדר ממנו.[5][6] בהמשך פורסמו עוד ארבע עדויות על הטרדה מינית נגד גרוניך.[7]

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיסקוגרפיה של שלמה גרוניך מכילה 9 אלבומי סולו, 5 אלבומים בשיתוף פעולה עם אמנים אחרים כמו מתי כספי, שם טוב לוי, יהונתן גפן, שלמה יידוב, להקת קצת אחרת, מקהלת שבא. שלמה גרוניך הוציא לאור גם 5 אלבומי הופעה חיה, בין אם אלו היו עם אמנים שיצר איתם מוזיקה כמו מתי כספי, או אמנים שהשניים הופיעו יחד כמו דני רובס, והפילהרמונית הישראלית. גרוניך יצר והלחין גם את פסקול שירי זהו זה! בשנת 1986, ואת הפסקול לסרט אלף נשיקות קטנות. הוציא לאור אלבום אוסף אחד ואלבום מיטב אחד, ואת האלבום "אוויר" משירי נהר שניר.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנגנים גרוניך, הספרייה למוזיקה על שם ניסנוב, מספר 372, מפעלי חינוך ותרבות, 1994.
  • שיח יחיד לפסנתר, המכון למוזיקה ישראלית
  • הגיגים, המכון למוזיקה ישראלית, 2016

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1969 התחתן עם אורנה, אחרי כשנתיים ב-1971 השניים התגרשו.

בשנת 1979 נישא גרוניך בשנית לנירית ירון, שחקנית, במאית, מלהקת ותסריטאית. בשנת 1989, לאחר 10 שנות נישואין, גרוניך ונירית התגרשו.

בשנת 1996 נישא גרוניך בשלישית למיכל אדלר, נצר ל"שלישיית אדלר" וכעבור זמן קצר נולדו להם תאומות. בשנת 2020 התגרש בשלישית.

לים גרוניך - בתו - ישנה גם כן קריירה מוסיקלית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שלמה גרוניך בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]