שלמה קור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה קור
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 21 בינואר 1921
ריגה, Interwar Latvia עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 ביוני 2008 (בגיל 87) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
צאצאים אבשלום קור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שלמה קור (21 בינואר 19216 ביוני 2008) היה ממנהיגי בית"ר בשארית הפליטה באירופה, איש הליכוד, מבכירי העיתון "מעריב" ומשנה פעיל ליו"ר רשות השידור בשנות ה-80.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קור נולד בריגה, בירת לטביה. הוא למד במוסדות חינוך של הפועל המזרחי, הושפע מתפיסת עולמה של התנועה הרוויזיוניסטית, והצטרף כילד לתנועת הנוער בית"ר. ביקורו של זאב ז'בוטינסקי בריגה, כשקור היה בן 11, הותיר בו רושם עמוק.

הוריו ואחיו של קור נרצחו בשואה. הוא עצמו הועסק בעבודות כפייה בנמל ריגה, הרג קצין נאצי וברח, אך נתפס. אחרי השחרור פעל בארגון שארית הפליטה על אדמת גרמניה, ועלה לארץ באוניית מעפילים.

עם קום המדינה שרת קור בצה"ל והגיע לדרגת סרן. בהמשך עבד 34 שנים בעיתון "מעריב", והיה מנהל מחלקת המודעות שלו[1] עד לפרישתו לגמלאות בשנת 1986.

היה חבר מרכז הליכוד. בשנות ה-80 מונה, כנציג הליכוד, כחבר בוועד המנהל של רשות השידור, ונבחר כמשנה ליושב ראש הרשות. בשנת 2005 סירב לקבל את אות "יקיר הליכוד" מידי ראש הממשלה אריאל שרון, כמחאה על מדיניותו.[2]

לקור ולאשתו שרה (נפטרה בה'תשפ"א, 2020) נולדו שלושה ילדים: ד"ר אבשלום קור, מירי תירוש וזורח (זורי) קור.

קור נפטר בגיל 87 תל אביב ונטמן בבית העלמין ירקון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]