שמואל בן יהודה אבן תיבון
| לידה |
1150 לוניל, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
1230? (בגיל 80 בערך) מרסיי |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי העתיק בטבריה |
| מדינה |
צרפת |
| מקום מגורים |
מרסיי |
| תקופת הפעילות |
?–1230 |
| אב |
יהודה אבן תיבון |
  | |
שמואל בן יהודה אבן תיבון (1150–1230) היה פילוסוף יהודי ומתרגם. נולד וגדל בדרום צרפת. בנו של המתרגם הידוע יהודה בן שאול אבן תיבון. כמו אביו, גם הוא עסק ברפואה, וגם הוא נודע כמתרגם מצוין של יצירות חכמי ישראל בימי הביניים.
אבן תיבון נולד בלוניל שבפרובאנס, בדרום צרפת. הוא העריץ מאוד את הרמב"ם, ותירגם את ספרו "מורה הנבוכים" מערבית לעברית עוד בחייו של הרמב"ם, שעודד אותו לכך. בנו היה משה אבן תיבון. חתנו היה רבי יעקב אנטולי.
ישנה דעה כי נפטר במרסיי בגיל 80. על פי עדות משנת 1450[1] ומשנת 1537[2] קברו שכן באזור בית הקברות היהודי העתיק בטבריה.
תרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתבי הרמב"ם: מורה נבוכים, שמונה פרקים לרמב"ם, פירוש למסכת אבות, איגרת תימן ומאמר תחיית המתים.
בחלק מכתבי היד יוחס לו גם התרגום לאיגרת לרבי יוסף בן יהודה אבן שמעון[3], אך חוקרים חשובים (ד"צ בנעט, אביעזר רביצקי) מטילים בכך ספק. בנוסף, רבי שלמה בן עכסאי מתרגם פירוש הרמב"ם לסדר נשים כותב בהקדמתו לתרגומו[4] כי רבי שמואל אבן תיבון תרגם גם את פירוש הרמב"ם לפרק חלק, אבל לפי הידוע אין תרגום של אבן תיבון לפרק חלק[5].
ספרי מדע ופילוסופיה: פירוש עלי אבן רצואן על ספר הרפואה ("Ars Parva") לגלנוס, שלושה מאמרים של אבן רושד, התרגום של יחיא אבן בטריק לאותות השמים או אותות עליונות ("מטאורולוגיקה") לאריסטו. עיסוקו בתרגום המטאורולוגיקה ('ספר אותות השמים') של אריסטו, קשור גם באופן הבנתו את סודו של מורה הנבוכים, כי שמואל אבן תיבון ייחס לרמב"ם הסכמה עם העמדה האריסטוטלית המוצגת שם.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמר יקוו המים - עוסק בחכמת הטבע ובפילוסופיה. חיבור זה יצא לאור ב-2002 במהדורה מדעית, על ידי רבקה קנלר.
- פירוש לקהלת.
בשני הספרים נזכרו שני חיבורים נוספים שלו שאינם מצויים בידינו: פירוש על שיר השירים, ו"נר החופש" שנועד לפרש פסוקים בתורה על דרך הרמז. ייתכן כי אבן תיבון לא השלים את כתיבתם.
הערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלבד היותו המתרגם של מורה הנבוכים, היה אבן תיבון במובנים רבים גם הפרשן הראשון שלו, במיוחד בכתביו המאוחרים. בנושאים מסוימים אף נקט עמדה יותר אריסטוטלית מהרמב"ם עצמו.
הרד"ק, בהקשר לספיקותיו במורה הנבוכים, כתב כי "מעת אשר נאסף אל אבותיו אחינו החכם הגדול רבי שמואל אבן תיבון ז"ל, לא מצאתי עם מי אדבר בזה". גם רבי אברהם בן הרמב"ם סיפר כי בסוף ימיו של אביו הגיעו אליו אגרותיו (המוקדמות) של ר' שמואל אבן תיבון, "והעיד עליו הצדיק אבא מארי זצ"ל כי הוא ירד עד עומק סודות ספר מורה הנבוכים ושאר חיבוריו והבין כוונתו".
מן העבר השני, ר' שלמה מן ההר יצא במסע נרחב של התכתבות ושכנוע נגד הספר מורה נבוכים ותרגום זה בפרט, על כך שלדבריו אבן תיבון גילה ברבים סודות שהסתיר הרמב"ם, וכן תקף את שמואל אבן תיבון עצמו על פירושיו האלגוריים למקרא. שנים מועטות לאחר מתקפה זו, חיבר ר' יעקב בן ששת גם הוא ספר ביקורת קשה נגד "מאמר יקוו המים", ובפרט נגד פרשנותו הרדיקלית של אבן תיבון למורה הנבוכים. המאבק הוביל לחרמות הדדיים בין מצדדי הרמב"ם ומתנגדיו, ובשנת 1233 שלוש שנים לאחר מות אבן תיבון, הובילו ככל הנראה מאבקים אלו לשריפת הספר או החרמתו בידי הנוצרים[6].
| תקופת חייו של הרב שמואל בן יהודה אבן תיבון על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קרלוס פרנקל, מן הרמב"ם לשמואל אבן תיבון, הוצאת מאגנס 2007.
- אביעזר רביצקי, ר' שמואל אבן תיבון וסודו של מורה נבוכים, דעת: כתב-עת לפילוסופיה יהודית וקבלה מס' 10 (חורף תשמ"ג), ע' 46-19.
- יהודה הלפר, בין דעת הרמב"ם לדעת שמואל אבן תיבון: תרגומי המונח 'דעת' ויחסם לשאלות המרכזיות של משנה תורה ומורה נבוכים, דעת מס' 83 (תשע"ז), ע' 68-47.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמואל בן יהודה אבן תיבון ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת
- "אבן תבון, שמואל בן יהודה", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמוד 67–68, באתר היברובוקס
- שמונה פרקים לרמב"ם מהדורה אינטרנטית המבוססת על תרגומו של שמואל אבן תיבון.
- מאמר תחית המתים של הרמב"ם בתרגום שמואל אבן תיבון.
- על מאמר יקוו המים(הקישור אינו פעיל) באתר שוונג
- מאמר יקוו המים באתר היברובוקס
- התכתבותו עם הרמב"ם בספר אגרות הרמב"ם באתר דעת
- שמואל בן יהודה אבן תיבון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אגרות רבי שמואל אבן תבון אל הרמב"ם, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
שמואל בן יהודה אבן תבון (1150-1230), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רשימת אילן ה', (אלה מסעי בני ישראל)
- ^ "איגרת יחוס האבות (והנביאים)"
- ^ איגרת ו' במהדורת בנעט; איגרת כ' במהדורת שילת
- ^ הקדמת המתרגם לסדר נשים
- ^ ראו ב'הקדמות הרמב"ם למשנה' מהדורת שילת, עמ' קכז, כי התרגום הנפוץ הוא של רבי שלמה ב"ר יוסף, ויש תרגום נוסף קדום המיוחס ברוב כתבי היד לרבי יהודה אלחריזי, ובאחד מכתבי היד לרבי שמואל אבן תיבון, ושילת שם מפקפק בשני הייחוסים הנ"ל
- ^ הניסיונות להטיל חרם על ספר מורה נבוכים לרמב"ם הרצאת החוקר פרופסור אברהם גרוסמן (קובץ קולי על רקע דף מספרו, ערוץ האקדמיה הישראלית למדעים, אתר יוטיוב)
| פרשני מורה הנבוכים | ||
|---|---|---|
| מתרגמים | שמואל בן יהודה אבן תיבון • יהודה אלחריזי • מנדל לפין • יוסף קאפח • מיכאל שורץ • הלל גרשוני | |
| פרשנים ראשונים | משה בן שלמה מסלרנו • שם טוב בן יוסף אבן פלקירה • אברהם אבולעפיה • יוסף אבן כספי • משה נרבוני • האפודי • אשר קרשקש • זכריה הרופא • מרדכי כומטינו • שם טוב בן יוסף אבן שם טוב • יצחק אברבנאל • דוד בן יהודה מסר לאון • מרדכי יפה • רבי דוד ברבי יהושע הנגיד | |
| פרשנים מהעת החדשה | שלמה מימון • יהודה אבן שמואל • ליאו שטראוס • שלמה אבינר • מפעל משנה תורה | |
| תרגומים לשפות אחרות | שלמה מונק (צרפתית) • שלמה פינס (אנגלית) • אלכסנדר אלטמן (גרמנית) • מיכאל שניידר (רוסית) | |