שקמה (מוסד חינוכי)

יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
שקמה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מוסד חינוכי
תקופת הפעילות 1954–הווה (כ־70 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°35′32″N 34°33′36″E / 31.592361111111°N 34.560027777778°E / 31.592361111111; 34.560027777778
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוסד חינוכי "שקמה" המוסד שוכן בקיבוץ יד מרדכי ומשמש את נערי הקיבוצים יד מרדכי, זיקים, כרמיה גברעם ויישובי הסביבה, והוא הקטן ביותר מבין כל המוסדות.

אורח חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם "מוסד חינוכי" (להבדיל מבית ספר) נבחר כדי לתת דגש קיום חברת נעורים פעילה המנהלת את חייה באוטונומיה גדולה יחסית ומכינה את בני הנוער לחיי יצירה, עמל ולימוד. הילדים למדו, אכלו, חיו וישנו במוסד, ותחזקו את אורחות חייהם בעצמם, כאשר על כל תחום בחיים מופקדת "ועדה". בשנים האחרונות, בעקבות המצב הביטחוני המורכב בעוטף עזה, נפסקה הלינה המשותפת במוסד. כיום, המוסד החינוכי שקמה מהווה חברת נעורים פעילה שמקיימת, עדיין, את המאפיינים של ״מוסד חינוכי״, אך בית הספר והלינה לא מהווים חלק ממנה יותר.

במוסד פועלות ועדות, שמורכבות מחניכים מכל השכבות וכל אחת מהן אחראית על אירועים, חגים, פעילויות ודברים נוספים שונים בתוך המוסד. כל הוועדות מתקיימות בהובלה של 2–3 רכזים משכבת י״א, שכבת הריכוז.

  • ועדת עלון - ועדת עלון אחראית על כתיבת עלונים לחניכי המוסד. הוועדה אחראית על יצירת העלון מתחילתו ועד סופו והיא עושה זאת בעיקר באירועים מיוחדים ובחגים. בנוסף, הוועדה אחראית על הפעילות שתתקיים ביום העצמאות. בשנים האחרונות הצטרף תפקיד חדש לחניכי הוועדה - והוא תפעול המדיות החברתיות השונות של המוסד החינוכי. הוועדה אחראית על תפעול המדיות השונות ועל החשיפה של הדברים שנעשים במוסד לאנשים ״מבחוץ״.
  • ועדת ספורט - ועדת ספורט מפעילה את האליפויות במוסד - בכל שנה מתקיימות 2–3 אליפויות בענפי ספורט שונים (לרוב כדורגל וכדורסל). בנוסף, העדה אחראית על הפעילות שתתקיים בחג שבועות.
  • ועדת צופית - ועדת צופית אחראית על טיולים ומפקדים. הוועדה יוזמת, כמה פעמים במהלך השנה, טיולים בנושאים שונים ובמקומות שונים ואחראית על הארגון וההובלה שלהם. בנוסף, חניכי הוועדה מארגנים מפקדים במהלך השנה ויוצרים בעצמם עשרות כתובות אש שמוצגות בהם. אירוע נוסף שעליו אחראית הוועדה הוא ״שבוע רציחות״. שבוע זה, שמתקיים בדרך כלל בשילוב עם אחת האליפויות שמארגנת ועדת ספורט - הוא משחק בין כל חברי המוסד שבסופו מוכרז המנצח ״שרצח״ את כל שאר המשתתפים.
  • ועדת תרבות - בעבר ועדת תרבות הייתה יוצרת ערב שישי כמעט בכל שבוע. בשנים האחרונות, כל הוועדות יוצרות ערבים משלהן והתפקיד הוא לא רק של ועדת תרבות. כיום, הוועדה אחראית על כמה ערבי תרבות במהלך השנה, על נשף או פסטיבל שמתקיים במהלך השנה ועל המופע.

ציוני דרך בתולדות המוסד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסד "שקמה" הוקם בשנת 1954 על ידי איש החינוך אשר (ארטק) ויינמן שהיה מייסדו ומנהלו הראשון, כאשר כבר מתחילת דרכו שימש המוסד כמקום החינוך המרכזי שבו נמצאים הנערים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע ובו הם מתחנכים, אוכלים ולנים.

בשנותיו הראשונות של המוסד, עקב מיעוט תלמידים, נפתחה "כיתה" כל שנתיים ובהמשך, עקב הגידול הדמוגרפי נפתחה כיתה כל שנה.

לקראת סוף שנות ה-80, עקב דרישת משרד החינוך, החלו במוסד לפעול לפי תוכנית הלימודים של משרד החינוך, ולגשת לבגרויות.

בשנת 1996, עקב מצוקה תקציבית ודרישות משרד החינוך, נפתח המוסד בפעם הראשונה לתלמידים מחוץ לקיבוצים. מכיוון שתלמידים אלו רק למדו במוסד ולא היו חלק משאר הפעילויות, נוצרה בפעם הראשונה הפרדה בין "בית ספר שקמה" ל"פנימיית שקמה".

החל משנת 2006 הופסקה הלינה במוסד, אך הפעילות החברתית והחינוכית נמשכה במלואה.

בשנת 2013 המוסד עמד על סף סגירה. המועצה האזורית הודיעה על פינוי המבנים ששימשו את נערי המוסד בפעילויות החברתית והחינוכית. הנערים והנערות, שהמוסד היה עבורם כמו בית, לא הסכימו לפירוק של חברת הנעורים שלהם ופעלו למען השארת המבנים והמשכת הפעילות החברתית והחינוכית. הם העלו מופע גדול שהציג את חייהם במוסד, הפגינו, שבתו, כתבו שירים ומחו למען המשך קיום המוסד. לבסוף, בעקבות ״המלחמה״ של הנערים ובעקבות מאמצים שעשו גורמים שונים למען הנערים - המבנים נשארו במקומם והפעילות של המוסד נמשכה ונמשכת עד היום.

טקסים ב"מוסד"[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלאה למוסד[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלאה למוסד הוא מעין "טקס חניכה" בו "מרוויחים" החניכים החדשים את הזכות להיכנס ל"מוסד". בעבר היה מדובר בטקס אלים ומשפיל שכלל השלכה של החניכים החדשים לצואת הפרות ברפת, הכאה פיזית של החניכים וטקס השפלה פומבית מול יתר ה"מוסד", אך עם השנים חלה ירידה בכמות האלימות, וטקס העלייה הפך לסמלי וטקסי הרבה יותר.

אליפויות ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל שנה היו מתחרות הכיתות ב"מוסד" בשלושה מקצועות עיקריים – כדורגל (התואר היוקרתי ביותר, בתחילת השנה), כדורסל (שני בחשיבותו, לקראת סוף השנה), וכדורעף (באמצע השנה). ערב הגמר של כל אחד מן התחרויות לווה בהפנינג כולל הופעות ומשחקי ראווה. עקב יתרונן הפיזי, לכיתות המבוגרות יותר היה סיכוי רב יותר לזכות בתחרויות.

ערב כיתה ח'[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר מגיל צעיר ניתן דגש במוסד ליכולת הארגון והעצמאות האישית ולכן כבר בכיתה ח' היו לוקחים על עצמם החניכים ליזום ולארגן "ערב תרבות" שבו הם מזמינים את כל המוסד להתארח ב"ערב" שבו הם יצרו.

פעילויות השומר הצעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנותיו הראשונות של המוסד פעילויות השומר הצעיר היו חצי-צבאיות, חצי-סודיות, ובעלת נוכחות חובה. בשנים האחרונות רוב הפעילויות הן בעיקר פעילויות שמחנכות לערכים והנאה, והנוכחות בהן היא לפי בחירת החניכים.

שבוע פורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבוע פורים היא הפעילות המרכזית בכל שנה. בכל שנה, כשבוע לפני חג הפורים, מתחלקים הנערים ל"חוליות" שמטרתן להרשים את צוות השופטים (שמורכב גם הוא מנערים). החוליות נבחנות במקוריות ואיכות בניית מבנים בהתאם לנושא ה"פורים" (חלל, תנ"ך, ימי הביניים וכו'), בשירה ועידוד, בהופעות וכו'. בסופו של השבוע נערכת מסיבת פורים שבה מוכרזת החוליה הזוכה. בעבר, עקב אינטנסיביות השבוע, לא היו נערכים לימודים בשבוע זה (או שהיו נערכים במתכונת מצומצמת). כיום, בעקבות הפיצול בין "בית הספר" ל"פנימיה", הפעילויות נערכות רק לאחר שעות הלימודים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]