שרלוטה קנובלוך

שרלוטה קנובלוך
Charlotte Knobloch
לידה	29 באוקטובר 1932 (בת 91); מינכן, רפובליקת ויימאר
שם לידה	Charlotte Neuland
מדינה	גרמניה
השקפה דתית	יהדות
פרסים והוקרה	Georg Meistermann Prize (2008); עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר (2010); Eugen Biser Award (2016); צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (2008); Annemarie-Renger-Preis (24 באוקטובר 2019); אזרח כבוד של מינכן (2005); Eugen Bolz Prize (2010); מסדר ההצטיינות הבווארי; דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב; מדליית הזהב הבווארית ;

שָׁרְלוֹטֶה קְנוֹבְּלוֹךְ (בגרמנית: Charlotte Knobloch; נולדה ב-29 באוקטובר 1932 כשָׂרְלוֹטֶה נוֹיִלַנְד) הייתה נשיאת המועצה המרכזית של יהודי גרמניה בין השנים 2010–2006; סגנית-נשיא הקונגרס היהודי האירופאי מאז 2003; וסגנית-נשיא הקונגרס היהודי העולמי מאז 2005. קנובלוך הייתה ממנהיגי הקהילה היהודית של מינכן במשך שנים רבות, וכן שימשה כנשיאת הקהילה היהודית של מינכן ובוואריה עילית משנת 1985.

מלבד זאת, חברה קנובלוך בארגון הנשים הציוני הבינלאומי (ויצו) ובהתאחדות הנשים היהודיות של גרמניה (Jüdischer Frauenbund).

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרלוטה קנובלוך נולדה ב-29 באוקטובר 1932 במינכן למשפחת עורכי דין יהודית אמידה. אביה, פֲרִיץ נוֹיִלַנְד, היה עורך דין ידוע במינכן וחבר בפרלמנט הבווארי, ואילו אמה, מרגרטה הייתה נוצרייה במקורה אך התגיירה בעקבות נישואיה לנוילנד. הוריה התגרשו בשנת 1936, בהיותה בת ארבע. לאחר הגירושים, גדלה קנובלוך אצל סבתה אלברטינה נוילנד.

קנובלוך היא ניצולת שואה: לאחר עליית הנאצים לשלטון, גורשה סבתה, אלברטינה, ביולי 1942 למחנה הריכוז טרזיינשטט. היא מתה שם בינואר 1944. בקיץ 1942, לקחה עוזרת הבית של הדוד של קנובלוך, קרסנטיה הומל, את קנובלוך לבית הוריה בחווה בפרנקוניה והצהירה עליה כבתה מחוץ לנישואים. על פועלה זכתה הומל להכרה כחסידת אומות העולם ב-2017.

בתום המלחמה, באביב 1945, חזרה עם אביה ששרד את השואה למינכן, ובשנת 1951 התחתנה עם שמואל קנובלוך, ניצול שואה מגטו קרקוב. בתחילה חשבו השניים על הגירה לארצות הברית, אך לידת ילדיהם הביאה לירידת התוכנית מהפרק. לזוג נולדו בן ושתי בנות. בשנת 1985 מונתה לנשיאת הקהילה היהודית של מינכן ובוואריה עילית. אחד מהישגיה הגדולים קודם למינויה לנשיאת מועצת יהודי גרמניה הוא חנוכת המרכז היהודי (Jüdisches Zentrum) במינכן, שהתלוותה לפתיחת בית כנסת ומוזיאון המוקדש ליהדות. קנובלוך קיבלה אזרחות כבוד במינכן בשנת 2005. היא נתמנתה לנשיאת המועצה המרכזית של יהודי גרמניה עם פטירתו של קודמה בתפקיד, פאול שפיגל. בתפקידה זה פעלה בין השאר נגד האנטישמיות שהתחזקה במזרח אירופה^[1]. בקונגרס היהודי העולמי היא פועלת למען קידום קהילות היהודים דוברות הגרמנית וחיבור ביניהן לבין קהילות יהודיות בארצות אחרות.