שרת (מחשבים)
למונח שרת (באנגלית: Server) שתי משמעויות הקשורות קשר הדוק ביניהן:
- שרת הוא מחשב המריץ תוכנת שרת (אחת או יותר), ומספק שירותים למחשבים אחרים. לרוב, דרישות החומרה ממחשב זה גבוהות יותר מדרישות החומרה עבור מחשב שולחני רגיל שאיננו מתפקד כשרת. בנוסף, עשויות להיות דרישות מיוחדות בתחומי הזמינות, השרידות, הגיבוי ועוד.
- שרת הוא גם תוכנת מחשב המספקת שירותים לתוכנות אחרות, המכונות תוכנות לקוח (Client) – בין אם תוכנת הלקוח נמצאת באותו מחשב עם תוכנת השרת ובין אם היא ממוקמת במחשב אחר.
ספריות דינמיות וטכנולוגיות רכיבים למיניהן הן דוגמאות לתוכנות שרת שפועלות בדרך-כלל באותו מחשב שבו פועלת תוכנת הלקוח, בעוד ששרתי אינטרנט לסוגיהם מיועדים למצבים שבהם תוכנת הלקוח ותוכנת השרת פועלות במחשבים שונים. מערכות שרתי מסדי-נתונים מתוכננות גם הן עבור שרתים מרוחקים (Remote computer, כינוי למצב שבו תוכנת השרת נמצאת על מחשב אחר מאשר המחשב המקומי, Local computer).
תוכנת שרת מתאפיינת בכך שהיא פועלת על בסיס של האזנה לבקשה (request), והחזרת תגובה (response) לבקשה, שניהם בפרוטוקול שנקבע מראש. כיוון שבקשה עשויה להגיע בכל עת, על תוכנת שרת לפעול תמיד, בהמתנה לבקשה – להבדיל מתוכנת לקוח, שהמשתמש מביא לסיום פעולתה עם גמר השימוש בה.
השרתים הם ביסודם תוכנה המבצעת את השירות הנדרש. ככל תוכנה, גם תוכנת השרת זקוקה למחשב פיזי שעליו היא מתבצעת. ייתכן לפיכך מצב שבו שרתים אחדים מתארחים על מחשב אחד, או לחלופין שרת אחד שמשתרע על מחשבים אחדים עקב העומס הרב המוטל עליו. חוות שרתים עשויה להכיל שרתים ומחשבים רבים מאוד, וניתן גם לכווץ אותה למחשב חזק המסוגל להכיל שרתים רבים. עם זאת, ישנם מקרים בהם תוכנת השרת אינה מותקנת על מחשב סטנדרטי אלא על התקן (appliance) שזהו ייעודה היחידי.
מערכות הפעלה מקובלות לשרתים הן Windows NT Server לדורותיה, יוניקס ולינוקס.
ארכיטקטורת שרת–לקוח עוסקת בחלוקת העבודה בין השרתים ובין תוכנות הלקוח (client) הפונות אליה.
סוגי שרתים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שרת הדפסה, שתפקידו לקבל הדפסות מהמחשבים שברשת ולנתב אותן למדפסות המחוברות לרשת.
- שרת קבצים, שתפקידו לאחסן קבצים עבור משתמשי הרשת. אחסון הקבצים בשרת מאפשר שיתוף קבצים בין משתמשים שונים.
- שרת יישומים, המקל על פיתוח תוכנה מבוזרת.
- שרת מסד נתונים, שמאחסן את תוכנת מסד הנתונים ואת מסד הנתונים.
- שרת דואר אלקטרוני, שתפקידו לקבל ולשלוח דואר אלקטרוני. בולטים בתחום זה השרתים MS-Exchange ו-Lotus Domino.
- שרת פקס, מאפשר שליחה וקבלה של פקסים ממספר משתמשים בו זמנית באמצעות מחשב מרכזי.
- שרת HTTP, מספק דפי HTML וקבצים נלווים לאתרי אינטרנט. בולטים בתחום זה Apache ו-IIS.
- שרת פרוקסי, שימוש בשרת זה מאפשר שיפור מהירות תעבורת נתונים מהשרת למחשב הקצה.
- שרת DNS, שרת הממיר שם תחום לכתובת אינטרנט (כתובת IP).
- שרת Active Directory, שרת המאפשר לאמת משתמשים ומחשבי Windows ברשת פנימית, וכן לקבוע את הרשאותיהם.
- שרת תוכנה - שרת שמאפשר למשתמשים להשתמש בתוכנה מסוימת שאיננה ברשימה הנ"ל.
חוות שרתים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חוות שרתים
לחוות שרתים (נקראת גם "אולם שרתים") יש מספר מאפיינים עקרוניים על מנת להבטיח את תפקודם הרציף של השרתים. השרתים מונחים על "רצפה צפה". דהיינו, הם מונחים על משטח מוגבה, תחתיו עוברים כבלים ואוויר ממוזג. הטמפרטורה בחווה קבועה, וניהולה מרוכז. הכבלים מסודרים בעזרת מסדים, מסילות וזרועות. נעשה שימוש בסיבים אופטיים כדי לתמוך בתקשורת בין השרתים. מותקן אל פסק כדי לשמור על זמינות השרתים. בין החוות השונות יש גיבוי. מאפיין חשוב נוסף הוא ניטור החווה.
זמינות שרתים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרת מחשבים מתאפיין בהפעלת מספר רב של תוכניות ותהליכי מחשב במקביל, כל תוכנית או תהליך משרתים בדרך כלל מספר משתמשי קצה במחשבים המחוברים לשרת וניגשים אליו באמצעות רשת מחשבים על מנת לבקש מידע המאוכסן על גבי השרת. לעיתים קורה ששירות מסוים או תהליך שרץ על גבי השרת חדל לפעול ומשתמשים המחוברים לשרת לא יכולים לקבל את המידע הדרוש להם ובכך נפגמת זמינות השרת ויכולתו לספק שירותים כנדרש למשתמשי הקצה.
זמינות שרת חשובה במערכות הנותנות שירותים למספר רב של משתמשים ובמערכות הנותנות שירותים קריטיים. דוגמאות למערכות שהזמינות חשובה בהן:
- שרתי מחשוב ענן
- שרתים לניהול תנועות עסקיות, למשל: במערכת בנקאית
- שרתים בבתי חולים המחוברים למכשירים המודדים מצב חולים ותפקידם להתריע על שינויים במצב החולה
- שרתי World Wide Web: כל נפילה או תקלה בתהליך או יישום על גבי השרת פירושה השבתת השרת, וזו עלולה לגרום לניתוק ואי הצגה של אתרי האינטרנט המאוחסנים על השרת.
שרת מול מחשב אישי[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מדד | מחשב אישי (PC) | שרת |
|---|---|---|
| מיקום | לרוב, מתחת או על השולחן | בתוך אולם ייעודי |
| רעש | שקט - למשל, לא אמור להפריע לשינה | רועש |
| גודל | כשל מגירה | כשל מקרר מיני עד מקרר גדול |
| שימושים | אישיים, הרצת אפליקציות קטנות יחסית דואר אלקטרוני, גלישה באיטרנט, עבודה עם מסמכים |
תוכנות Client, אפליקציות ריכוזיות, כבדות יותר אחסון קבצים, Terminal, DB |
| ארכיטקטורה | ריבוי מעבדים 4 חריצי זיכרון |
ריבוי מעבדים, חריצי זיכרון רבים מאווררים רבים, כוננים קשיחים רבים |
| שרידות | ספק כוח אחד אין\יש בקר RAID (משתנה מלוח אם, ללוח אם אחר). אין ECC |
2 ספקי כוח ומעלה |
| אפשרויות הרחבה | עד 5 חריצי הרחבה (בדרך כלל PCI-E) מוגבלות במקום פנימי |
אפשרות לכרטיסי הרחבה רבים בעלי אפיקים שונים |
| החלפה חמה של רכיבים | נדרש לכבות את המחשב לפני החלפת רכיבים | ניתן להחליף רכיבים תוך כדי פעולה של השרת מבלי להפריע לפעולתו |
כיום יש שרתים קטנים דמויי מחשבים אישיים, וההשוואה בטבלה מתייחסת לשרתים תעשייתיים וגדולים בעיקר.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחשוב לקוח/שרת, דף שער בספרייה הלאומית
- Reliability and availability basics, EventHelix.com
