תל רכש
 | |
| צילום של תל רכש מכוון מזרח | |
| שמות נוספים | תל אל-מוּחַ'רחַ'שׁ |
|---|---|
| מידות | |
| שטח | כ-45 דונם |
| גובה מעל פני הים | 34 מטר |
| היסטוריה | |
| תקופות |
תקופת הברונזה הקדומה תקופת הברונזה המאוחרת תקופת הברזל התקופה הפרסית התקופה הרומית התקופה הביזנטית |
| סוג | תל |
| אתר ארכאולוגי | |
| חפירות |
2006–2010, 2013–2017 רשות העתיקות אוניברסיטת טנרי יפן אוניברסיטת ריקיו יפן |
| ארכאולוגים |
היסאו קוואבארה שואיצ'י הסגאווה יצחק פז |
| מצב | במקום נערכות לסירוגין חפירות ארכאולוגיות |
| גישה לציבור | נגישות מוגבלת. האתר נמצא בתחומי שמורת הטבע נחל תבור |
| הערות | האתר מזוהה עם העיר המקראית אֲנָחֲרָת |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| קואורדינטות | 32°39′12″N 35°27′58″E / 32.653446°N 35.4661398°E |
|
(למפת עמק בית שאן רגילה)   תֵּל רכש | |
  | |
תל רֶכֶש (בערבית: תל אל-מוּחַ'רחַ'שׁ) הוא תל קדום בגליל התחתון, בסמוך לקיבוץ גזית, מדרום-מזרח להר תבור, והוא מזוהה על ידי החוקרים עם העיר המקראית אֲנָחֲרָת.
תיאור התל[עריכת קוד מקור | עריכה]
שטחו של תל רכש הוא כ-45 דונם והוא מתנשא לגובה של 55 מטרים מעל אפיק נחל תבור, המקיף אותו מרוב עבריו, ו-34 מטרים מעל גובה פני הים. לתל צורה סגלגלה, כשחלקו הצפוני רחב בצורה משמעותית מחלקו הדרומי. פסגתו של התל שטוחה בעלת שטח של 600 מטר רבוע[1].
תל רכש נבדל מרוב התלים הפזורים ברחבי ארץ ישראל מהבחינה הטופוגרפית. התל ממוקם במפגש של נחל תבור (המקיף אותו מכיוון דרום) ונחל רכש (המקיף אותו מכיוון צפון ומערב) ועקב כך נמצא בנחיתות טופוגרפית ביחס לרמה הסובבת אותו. בנוסף לכך התל מרוחק מתוואי דרך הים (ויאה מאריס) החוצה את מרכז הגליל. אך על אף החסרונות הרבים יש לאתר מספר מעלות המפצות עליהם, כגון: הקרבה למקורות המים, זמינות הקרקעות לעיבוד חקלאי והיותו מוקף משלושת צדדיו על ידי ערוצים המקנים הגנה טבעית לעיר.
בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום התגלו שרידים של יישוב המצביעים על כך שהמקום היה מיושב מהתקופה הכלכוליתית ועד התקופה הביזנטית[1].
האזכור היחיד של אנחרת בתנ"ך מופיע בספר יהושע בהקשר של התנחלות השבטים, שם היא נכללת בתחומו של שבט יששכר, כפי שכתוב:
לְיִשָׂשכָר יָצָא הַגוֹרָל...וַחֲפָרַיִם וְשִׂיאׁן וַאֲנָחֲרַת
אזכורים היסטוריים אודות העיר מחוץ למקרא מופיעים בכתבי הפרעונים תחותמס השלישי ואמנחותפ השני, בהקשר למסע הכיבושים שהם ערכו במאה ה-15 לפנה"ס.
למרגלות תל רכש עובר תוואי שביל ישראל בקטע שבין הר יבנאל להר תבור.
החפירות בתל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתל רכש נערכו בין השנים 2006–2010, ובין השנים 2013–2017 11 עונות חפירה, על ידי דוקטור יצחק פז מהמכון לארכאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן ופרופסורים אקיאו צוקימוטו, היסאו קוואברה ושואיצ'י הסגאווה מיפן[1].
בין הממצאים השונים שנחשפו באתר ניתן למנות: שבר של אסטלה מצרית, עגיל זהב מתקופת הברונזה המאוחרת[2], דגם עשוי חרס של מקדש מהתקופה הישראלית, מטבעות מהתקופה הרומית, וכלי חרס רבים מתקופות שונות. נחשפו בו גם מערכת ביצורים מתקופת הברונזה המאוחרת[2], מכלול בנייה מתקופת הברזל ומבנה ציבורי מן התקופה הרומית המתוארך למאה ה-2 לספירה[3][4], וכן בית כנסת מתקופת בית שני[5] .
שלל הממצאים הארכאולוגיים מהתל שוכנים במוזיאון לארכאולוגיה בקיבוץ עין דור הסמוך.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צבי גל, "תל רכש ותל קרני חיטין", ארץ-ישראל טו, (1981), עמ' 213–221
- אקיאו צוקימוטו, היסאו קוואברה, יצחק פז ושואיצ'י הסגאווה, תל רכש 2009 - דו"ח ראשוני, חדשות ארכאולוגיות 123, 1/5/2011
- רוני רייך, דובי טל ומוני הרמתי, אבנים גדולות מן השמים, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1994, עמ' 30
- Joffe, A.H., Hansen, J. Nordt, L., and Goldberg, P. Tel Rekhesh, Israel Exploration Journal 48, 1998
- Paz, Y. and Kuwabara, H., The First Season of Excavations at Tel Rekhesh: The Preliminary Stage (15-27 March, 2006) – Excavation Results, Orient Express: Notes et Nouvelles d’Archéologie Orientale, 2007-1/2, 2007, pp. 17-25
- Paz, Y. Okita, M., Tsukimoto, A., Hasegawa, S., Lim, S.-G., Sugimoto, D.T., Onozuka, T., Tatsumi, Y., and Yamafuji, M. Excavations at Tel Rekhesh, Israel Exploration Journal 60, 2010-1, pp. 22-40
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Tel Rekhesh project website - About the site.
- ^ 1 2 תל רכש - חדשות ארכיאולוגיות (גיליון 131 לשנת 2019).
- ^ תל רכש - חדשות ארכיאולוגיות (גיליון 127 לשנת 2015).
- ^ מתוך דבריו של ד"ר מרדכי אביעם אודות עונת החפירות 2010 בתל רכש.
- ^ יצחק טסלר, גילוי נדיר: נחשף בית כנסת מימי בית המקדש השני, באתר ynet, 14 באוגוסט 2016
