תנשמת לבנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןתנשמת לבנה
הקלטה של תנשמת לבנה נושפת.
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: דורסי לילה
משפחה: תנשמתיים
סוג: תנשמת
מין: תנשמת לבנה
שם מדעי
Tyto alba
סקופולי, 1769
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תנשמת לבנה (שם מדעי: Tyto alba) היא מין של עוף דורס לילי שכיח ביותר.

מראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרצוף-השמע של התנשמת לבן, ומוקף נוצות קטנות וכהות המבליטות אותו משוות לו צורת לב. ראשה גדול וצווארה קצר. נוצות הגוף הן ארוכות ורכות. גבה של התנשמת הוא חום-זהוב, ועליו דוגמה של קווים, כתמים ונקודות בחום כהה-שחור ולבן. צבע הגחון משתנה בין תת-המינים ונע מלבן ועד בז', על פי רוב יהיה בהיר יותר מצבע הגב ולעיתים יהיה מנוקד או מנומר. כנפי התנשמת ארוכות ומעוגלות. הרגל ארוכה ועוטה נוצות צרות בצבע הגחון, האצבעות חשופות והטפרים מחודדים ומעוקלים. העיניים שחורות, וקטנות יחסית לדורסי-לילה אחרים. המקור מאונקל בקצהו, קצר ועדין יחסית, בעל צבע לבן-צהבהב.

אורך גוף: 36-31.5 ס"מ
אורך כנף: 30-28 ס"מ
משקל: 310-250 גרם

אזורי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתנשמת תפוצה כלל עולמית; מערב ומרכז אירופה, רוב יבשת אפריקה, המזרח התיכון, דרום מזרח אסיה, ארצות הברית, מקסיקו, דרום אמריקה ואוסטרליה.

כיום התנשמת חיה לרוב בקרבת האדם, ונפוצה באזורים חקלאיים אך לעיתים תימצא גם בערים. במשך היום היא שוהה במקומות חשוכים כנקרות עץ, כוכי סלע ומערות, ולעיתים גם במקומות המחיה של האדם כעליות גג, אסמים, מחצבות או בורות מים יבשים ותיבות קינון שהוכנו במיוחד עבורה על ידי האדם. לרוב מקום המנוחה יהיה קבוע או יתחלף בין מספר מקומות קבועים. התנשמת חיה לבד או בזוגות.

אורח החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעות היום, התנשמת מנמנמת באזור המנוחה כשגופה מכונס ועיניה עצומות למחצה, היא רגישה מאוד לרעשים בסביבתה, ואם תחוש באיום המתקרב אליה תסמר את נוצותיה, תקיש במקורה ותשמיע קולות נשימה ונשיפה. לעת ערב התנשמת תצא לציד. לעיתים תשמיע קול צווחה ממושך, הנחשב כסימון טריטוריאלי. בעת הציד התנשמת עפה נמוך, במעוף חרישי, אשר נועד למנוע מהטרף לשמעה מתקרבת. השמיעה היא אמצעי חשוב לתנשמת לאתר את טרפה, אף יותר מהראייה. מיקום פתחי האזניים של התנשמת, כרבים מדורסי הלילה, הוא אסימטרי, פתח האזן השמאלית גבוה מעט מפתח האזן הימנית, מה שמאפשר לה לאתר את מיקומו של הטרף במרחב בעזרת השמיעה בלבד. בנוסף, וככל דורסי הלילה, פרצוף-השמע ממקד גלי הקול אל עבר פתחי האזניים, גם זר נוצות זה אינו סימטרי. בעקבות האי-סימטריה במבני קליטת הקול נוצרים הבדלי זמן במעבר גלי הקול ומתאפשרת שמיעה תלת־ממדית המסייעת לתנשמת לאתר את מיקום הטרף במרחב. מעופה החרישי נועד גם למנוע הפרעות לשמיעה של התנשמת עצמה. התנשמת ניזונה בעיקר ממכרסמים ולכן מוצאת בקלות את מזונה בשדות חקלאיים. היא ידועה כצרכנית בלתי נלאית של יונקים קטנים וצריכת מזון של זוג תנשמות בעונת הקינון יכולה להגיע לאלפי פרטים. התנשמת לוכדת את הטרף ברגליה ובולעת אותו מבלי ללעוס. בתקופות רעב עשויה התנשמת להסתפק בציפורים ובעלי חוליות כגון לטאות.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנשמת לבנה בתעופה מעל הרי הפירנאים, צרפת.

תקופת החיזור והקינון של התנשמת היא באביב, על פי רוב בחודשים מרץ-אפריל. בשנים בהן המזון מצוי בשפע עשויה תקופת הקינון להתחיל בפברואר ולהימשך עד ספטמבר, בתקופה זו יכולות התנשמות להשלים עד שלושה מחזורי רבייה. גודל התטולה נע בין 3 ל-7 ביצים, אך תועדו גם מקרים של עד 12 ביצים. הביצים הן לבנות ומשקלה של אחת הוא כ-20 גרם. הביצים מוטלות בהפרש של יום או יומיים אחת מהשנייה והדגירה, המתבצעת על ידי הנקבה, מתחילה מיד לאחר הטלת הביצה הראשונה. הגוזלים בוקעים לאחר כשלושה שבועות של דגירה, הגוזל הראשון הוא לרוב הגדול ביותר. גוזל שמת בקן במהלך עונת הקינון משמש לעיתים כמזון לאחיו. ההורים מטפלים בגוזלים ודואגים למזונם במשך כ-55 יום, ולאחר שירכשו כישורי ציד והישרדות הגוזלים יעזבו את אזור הקינון של הוריהם ויוצאו לחפש שטחי מחיה משלהם. התנשמת מגיעה לבגרות מינית בדרך כלל מעט לפני גיל שנה.

הדברה ביולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנשמת משמשת כמדביר ביולוגי במשקים רבים כאשר הגורם המגביל את תפוצתה הוא מקום קינון בלבד. התקנת תיבות קינון רבות בקרבת השדות יכולה לשמש את התנשמות ולהוות פתרון לבעיית מכרסמים במקום שימוש ברעלים.

הסיכון הגדול ביותר לאוכלוסיית התנשמות היא הרעלה משנית כתוצאה מהרעלת המכרסמים מהם ניזונות התנשמות. הבעיה חמורה שבעתיים משום שכיחותן של התנשמות במשקים העושים שימוש בחומרי הדברה.

אזכורים בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תנשמת לבנה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תנשמת לבנה באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ מספר פסוקים מאוחר יותר מוזכר בעל חיים נוסף תחת קטגוריית ה"שרצים" בשם תִּנְשָׁמֶתקמץ). לכל הדעות לא מדובר באותו העוף, אלא בשרץ אחר שזיהויו שנוי במחלוקת עד היום. ראו כאן