השבועה האולימפית
השבועה האולימפית היא הבטחה שנישאת במהלך טקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים. השבועה נאמרת על ידי ספורטאי מייצג אחד מהנבחרת המארחת של המשחקים בשם כל הספורטאים המשתתפים, וכן על ידי נציג מהשופטים בתחרויות ונציג המאמנים. במהלך השבועה אוחזים הנשבעים בקצה הדגל האולימפי.
היסטוריה ונוסח השבועה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לראשונה נישאה השבועה באולימפיאדת אנטוורפן (1920) על ידי הבלגי ויקטור בוין, כשהוא אוחז בידו השמאלית בדגל בלגיה. באולימפיאדת מינכן (1972) נוספה שבועת השופטים והחל מאולימפיאדת הנוער סינגפור (2010) נוספה לטקס גם שבועת המאמנים. האישה הראשונה לשאת את השבועה הייתה הגולשת האלפינית האיטלקייה ג'וליאנה מינוצו (אנ'), באולימפיאדת החורף קורטינה ד'אמפצו שנערכה בשנת 1956. באולימפיאדת מינכן, שנערכה בשנת 1972, האתלטית הגרמניה, היידי שילר (אנ') הייתה האישה הראשונה לשאת את השבועה באולימפיאדת קיץ[1].
נוסח השבועה המקורית חובר על ידי פייר דה קוברטן ומאז שונה מספר פעמים על מנת להתאימה לרוח התקופה. נוסח השבועה הראשונה שנישאה ב-1920 היה: "אנו נשבעים לקחת חלק במשחקים האולימפיים ברוח האבירות, למען כבוד למדינתנו ולתהילת הספורט". ב-1961 שונתה השבועה כך שתסיר אלמנטים דתיים ולאומניים: "אנו מבטיחים לקחת חלק במשחקים האולימפיים ברוח האבירות, למען כבוד לנבחרתנו ולתהילת הספורט".
כיום נוסח שבועת הספורטאים הוא: "בשם כל המתחרים, אני מבטיח/ה שניקח חלק במשחקים אולימפיים אלו כשאנו מכבדים ומצייתים לחוקים שנקבעו, מתחייבים לספורט נקי מאמרוץ וללא סמים, ברוח ספורטיבית, למען תהילת הספורט וכבוד נבחרתנו".
נוסח שבועת השופטים: "בשם כל השופטים ובעלי התפקידים, אני מבטיח שנשפוט במשחקים אולימפיים אלו ללא משוא פנים, כשאנו מכבדים ומצייתים לחוקים שנקבעו ברוח הספורטיבית האמיתית."
נוסח שבועת המאמנים: "בשם על המאמנים ושאר חברי הנלווים למשלחות הספורטאים, אני מבטיח שנקדיש עצמנו לכך שהרוח הספורטיבית והמשחק ההוגן ישמרו על בסיס עקרונות היסוד האולימפיים"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Grasso, John, Bill Mallon, and Jeroen Heijmans. Historical dictionary of the Olympic movement. Rowman & Littlefield, 2015. Page 377