רוברטו זוקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רוברטו זוקואיטלקית: Roberto Succo; ‏ 3 באפריל 1962 ונציה23 במאי 1988 ויצ'נצה) היה רוצח סדרתי איטלקי שרצח מספר אנשים וביצע פשעים אכזריים אחרים באיטליה ובצרפת במהלך שנות השמונים.

הרציחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוקו ביצע את מעשה הרצח הראשון שלו ב-9 באפריל 1981, כשדקר למוות את אימו ואביו, שהיה קצין משטרה, לאחר שהם סירבו להשאיל לו את מכוניתם. לאחר מכן נמלט, החביא את גופותיהם של הוריו באמבטיה, אותה מילא במים ולימון על מנת להשהות את גילוי הרציחות ולקח את אקדח הברטה 92 המשטרתי של אביו. לאחר שזוקו נתפש, הוא נשפט, נמצא כבעל הפרעה נפשית ונידון לעשר שנות מאסר בבית חולים פסיכיאטרי ברג'ו אמיליה. בעת שהותו שם, הוא השלים את חוק לימודיו ורכש תואר ראשון במדע המדינה.

ב-15 במאי 1986, לאחר שריצה חמש שנות מאסר, זוקו נמלט מבית החולים הפסיכיאטרי. הוא חמק מהמשטרה, עזב את איטליה ונסע לצרפת ברכבת. בשנים הספורות שלאחר מכן זוקו ביצע מספר פשעים, שנעו מפריצה לאונס וכלה ברצח. בצרפת, הוא אנס ורצח שתי נערות, רצח רופא, ושני קציני משטרה שרדפו אחריו.

הוא חטף, גנב מכונית ואיים על אנשים בארבע מדינות אירופאיות לפחות. צרפת, איטליה ושווייץ החשיבו אותו לאויב הציבור מספר אחד.

ב-28 בפברואר 1988, הוא נלכד בעיר הולדתו מסטרה. ב-1 במרץ 1988, במהלך ניסיון בריחתו, הוא נפל מגג הכלא בו היה מוחזק, לאחר שניסה להימלט, לעיני קהל אקראי שנאסף ליד הכלא. הוא התאבד ב-23 במרץ 1988.

ביוגרפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1988 ברנאר-מארי קולטס כתב את המחזה "רוברטו צוקו" (Roberto Zucco), בהשראת חייו ופשעיו של זוקו. העיתונאית הצרפתיה פסקל פרומן כתב את הספר הביוגרפי "אני הורג אותך. סיפורו האמיתי של רוברטו זוקו, רוצח בלי סיבה." (Je te tue. Histoire vraie de Roberto Succo assassin sans raison) על חייו של זוקו. הספר היווה את הבסיס לסרט הקולנוע "רוברטו זוקו" (Roberto Succo), בבימויו של סדריק קאהן. בעקבות הסרט, יצא ספרה של Froment במהדורה מחודשת תחת הכותר "רוברטו זוקו". (Roberto Succo). סרטו של קאהן מספר את סיפורו של זוקו בלי לשפוט את מעשיו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]