Pure Heroine

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Pure Heroine
אלבום אולפן מאת לורד
יצא לאור 27 בספטמבר 2013
הוקלט 13–2012
סוגה דרים פופ, טריפ הופ, מוזיקה אלקטרונית, היפ האוס, סינת'-פופ, אינדי פופ, אלקטרופופ עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה אנגלית
אורך 37:08
חברת תקליטים לוהיוניברסלריפבליק
הפקה ג'ואל ליטל עריכת הנתון בוויקינתונים
כרונולוגיית אלבומים של לורד
The Love Club EP
(2013)
Pure Heroine
(2013)
Melodrama
(2017)
סינגלים מ-Pure Heroine
  1. "Royals"
    תאריך יציאה: 8 במרץ 2013
  2. "Tennis Court"
    תאריך יציאה: 7 ביוני 2013
  3. "Team"
    תאריך יציאה: 13 בספטמבר 2013
  4. "No Better"
    תאריך יציאה: 13 בדצמבר 2013
  5. "Glory and Gore"
    תאריך יציאה: 11 במרץ 2014
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Pure Heroine (בתרגום חופשי: גיבורה טהורה) הוא אלבום הבכורה של הזמרת הניו זילנדית לורד, שיצא ב-27 בספטמבר 2013. ההקלטות לאלבום החלו ב-2012 עם המפיק ג'ואל ליטל אחרי שהוחתמה בחברת התקליטים יוניברסל מיוזיק גרופ בגיל 12. לאחר יציאת המיני אלבום (EP) שלה ב-2013 והסינגל הבכורה מתוכו "Royals", לורד חזרה לאולפן הקלטות על מנת לכתוב ולהפיק חומרים נוספים. מבחינה מוזיקלית, הז'אנר של האלבום הוא פופ, עם מילים שמבקרות את הנושא הידוע של נוער, מכיוון שהאלבום היה בהשראת שנות הנעורים שלה והביקורת של תרבות המיינסטרים.

הסינגל הראשון מהאלבום, "Royals" זכה להצלחה מסחרית גדולה, והגיע למקום הראשון במצעדים בקנדהאירלנדבריטניה וארצות הברית, מה שהפך את לורד לאמנית הניו זילנדית הראשונה שהצליחה להכניס שיר למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100 ולאמן הצעיר ביותר שעשה זאת מאז השיר "I Think We're Alone Now" משנת 1987 של הזמרת טיפאני. "Tennis Court" יצא כסינגל השני מהאלבום וכיכב במצעדים רבים. "Team" יצא כסינגל השלישי מהאלבום ונכנס לטופ 10 בניו זילנד, קנדה וארצות הברית.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגיל 14, לורד עובדת עם חברת התקליטים יוניברסל מיוזיק גרופ כדי לפתח את הסאונד והחזון האמנותי שלה. לפני כן, באוגוסט 2009 כשלורד הייתה בת 12, החבר המוזיקאי שלה, איאן, שלח למפיק סקוט מקלהאן מיוניברסל שתי הקלטות ביתיות; אודיו של לורד וחברה מבצעים את הלהיט של הזמרת דאפי "Warwick Avenue", וסרטון נוסף של לורד מבצעת את השיר "Mama Do" של פיקסי לוט. ההקלטות הגיעו למקלהאן ולבסוף הוא החתים את לורד ליוניברסל בהיותה בת 13. בהתחלה צירפו אותה לרצף של כותבי שירים שונים, בניסיון לפתח את סגנון המוזיקה שלה, אך ללא הצלחה. מקלהאן אמר: "אני חושב שהיא הבינה שהיא הולכת לכתוב מוזיקה משלה, אבל זקוקה למישהו שיעזור לה עם ההפקה". לורד החלה לכתוב שירים בעזרת גיטרה בגיל 13 או 14.[1] בסופו של דבר, לורד החלה לעבוד עם הכותב והמפיק ג'ואל ליטל והצלחת הקשר ביניהם הייתה כמעט מיידית – תוך שבוע של עבודה משותפת, יצר הצמד שלושה שירים, כולל "Royals". לאחר שהשלימה את ההקלטות בנובמבר 2012, יצא "The Love Club EP" למכירה דיגיטלית במרץ 2013, ולמכירה פיזית במאי 2013, עם חמישה שירים כולל הלהיט "Royals".

The Love Club EP זכה להצלחה ביקורתית, כשקיבל שבחים ממבקרי מוזיקה, אשר השוו את ה-EP (מיני אלבום) לעבודה של סקיי פררהפלורנס אנד דה מאשיןלנה דל ריי וגריימס. ה-EP גם הפך להצלחה מסחרית, כשדורג במקום הראשון בניו זילנד ובמקום השני באוסטרליה, שם ה-EP הגיע למעמד פלטינה מחומשת עם 350.000 עותקים שנמכרו. המיני אלבום גם דורג במקום השלישי במצעד האלבומים של ארצות הברית ומכר עד כה 800,000 עותקים. ב-27 במאי 2013, להקת הבנות Gap 5 ביצעה את השיר "Royals" באקס פקטור ניו זילנד והוזכר על ידי הזמרת מלאני בלט. לפני תחילת עבודה על אלבומה הבכורה "Pure Heroine", הודיעה לורד על כוונתה ליצור את האלבום בעבודה "מלוכדת". כמו ש-The Love Club EP הוקלט עם המפיק ג'ואל ליטל, כך נועד להיות גם Pure Heroine.

מוזיקה ומילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך ההקלטות של האלבום, לורד אמרה כי לא באמת היה לה סאונד ספציפי בראש כשהתחילה להקליט, והוסיפה שהקשיבה לכמות גדולה של היפ הופ ומוזיקה אלקטרונית. לורד גם האזינה לזמרת לנה דל ריי, ולקחה השראה משירי ההיפ הופ שלה. מאוחר יותר, היא הראתה את מילות השירים לבן זוגה, ג'יימס לוב. לורד סיפרה ששיתוף הדברים עם בן זוגה השפיע על כתיבת האלבום.

הקול של לורד ב-"Pure Heroine" תואר כ"ייחודי ומסקרן מאוד" על ידי אתר המוזיקה PopMatters והוגדר כ"הרבה מעבר לגילה". לורד הצהירה כי הפוקוס העיקרי שלה באלבום הוא קולה מפני שהיא לא מנגנת על שום כלי נגינה, ולכן צריך שלקול שלה יהיה את כל הפוקוס. מבקרים שיבחו את המוזיקה שבאלבום ואת הסאונד, ושיבחו במיוחד את השותפות של לורד עם ג'ואל ליטל. "Clash Music" שיבחה את האלבום: "נוצץ, גאוני, חשיבה קדימה". השירים שבאלבום גרמו להתעניינות עולמית בשל תוכנם ומשמעותם, בעיקר בגלל העובדה שהזמרת ששרה אותם היא בסך הכל בת 16.

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2013, The Love Club EP שוחרר למכירה דיגיטלית, ולמכירה פיזית במאי 2013.[2] ה-EP כלל בתוכו חמישה שירים כולל "Royals. "Royals דורג במקום ה-1 במצעד הסינגלים של ניו זילנד ב-15 במרץ 2013 ונשאר שם במשך שלושה שבועות. באותו היום, The Love Club EP דורג במקום ה-2 במצעד האלבומים של ניו זילנד. באוגוסט 2013, לורד הפכה לבחורה הראשונה שהגיעה לראש של מצעד ה"שירים אלטרנטיביים" של בילבורד מאז הזמרת טרייסי בונהאם ב-1996. השיר הפך לשיר הראשון של לורד שהגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים האמריקאי בילבורד הוט 100. היא הפכה לאמן הצעיר ביותר (16) שדירג שיר במקום הראשון בארצות הברית מאז השיר "I Think We're Alone Now" של הזמרת טיפאני ב-14 בנובמבר 1987. בנוסף, לורד היא האמן הניו זילנדי הראשון שהצליח לדרג שיר במקום הראשון בבילבורד הוט 100 כאמן סולו.

הסינגל השני מהאלבום הוא "Tennis Court" שיצא לאור בניו זילנד ב-7 ביוני 2013.[3] השיר מותח ביקורת על סגנון החיים המפואר, ומתייחס לתהילה החדשה של לורד. השיר התנגן במהלך אליפות וימבלדון של שנת 2013. ב-14 ביוני 2013, הסינגל דורג במקום ה-1 בניו זילנד. באותו שבוע, הפכה לורד לאמן הניו זילנדי הראשון בעל ארבעה שירים עד המקום ה-20 במצעד הטופ 40 של ניו זילנד. אף על פי כן, במצעד הבילבורד הוט 100, לא זכה השיר להצלחה דומה להצלחת השיר Royals, והגיע אל המקום ה-71.

"Team" הוא הסינגל השלישי מהאלבום.[4] על פי מילות השיר, הוא מהווה מחווה לחברים ולמדינה של לורד. השיר הודלף על ידי תחנת הרדיו האוסטרלית Triple J ב-12 בספטמבר וכתוצאה מכך, הסינגל שוחרר למכירה דיגיטלית באוסטרליה ובניו זילנד ב-13 בספטמבר. הסינגל הפך לזמין בארצות הברית ב-13 בספטמבר כחלק מההזמנה מראש ל-Pure Heroine. השיר דורג במקום השלישי במצעד הסינגלים של ניו זילנד, והפך לסינגל השלישי של לורד שנכנס לטופ 10 במצעד. במצעד הבילבורד הוט 100, דורג השיר במקום ה-8, והיה לשיר השני של לורד שדורג בעשרת המקומות הראשונים במצעד. הסינגל אף הגיע למקום ה-9 במצעד הסינגלים של קנדה. הווידאו קליפ לשיר, הביא לקריסת ערוץ ה-VEVO של לורד בשל כמות הצפיות הגדולה בו.

ב-13 בדצמבר 2013, "No Better", שיר מתוך הגרסה המורחבת של האלבום, יצא למכירה דיגיטלית ב-iTunes כסינגל הרביעי מהאלבום במדינות מחוץ לארצות הברית.

"Glory and Gore" הוא הסינגל החמישי מהאלבום ונשלח לתחנות הרדיו ב-11 במרץ 2014.

הצלחה מסחרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Pure Heroine דורג במקום הראשון במצעד האלבומים של ניו זילנד והגיע למעמד פלטינה בשבוע הראשון לצאתו. האלבום נשאר בראש המצעד במשך שבועיים. לאחר 11 שבועות במצעד האלבום עשה קפיצה חזרה למקום השני והגיע למעמד פלטינה משולשת. האלבום גם דורג במקום הראשון במצעד האלבומים של אוסטרליה בשבוע הראשון לצאתו. בשבוע השני שלו במצעד האוסטרלי, האלבום נפל למקום השני והגיע למעמד זהב. האלבום מכר באוסטרליה בסביבות ה-100.000 עותקים. Pure Heroine נכנס למצעד האלבומים הקנדי ודורג במקום השני, עם מכירות של 15.000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו והגיע לאחר מכן למעמד לפטינה על מכירות של 80.000 עותקים. בבריטניה, האלבום מכר 18.294 עותקים בשבוע הראשון שלו ודורג במקום הרביעי במצעד האלבומים הבריטי, שם הוא הגיע למעמד כסף על 60.000 עותקים.[5]

האלבום דורג במקום השלישי במצעד האלבומים האמריקאי, עם מכירות של 129.000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו. בשבוע השני שלו במצעד, האלבום נפל שלושה מקומות למקום השישי עם 51 אחוז של ירידה במכירות ל-63.000 עותקים. בשבוע השלישי שלו, האלבום נפל מקום נוסף למקום השביעי עם מכירות של 48.000 עותקים, אולם בשבוע הרביעי שלו, האלבום עלה מהמקום השביעי למקום החמישי כשמכר 40.000 עותקים. נכון ל-3 בדצמבר 2013, האלבום מכר 413,000 עותקים וב-19 בדצמבר 2013 הוא הגיע למעמד זהב בארצות הברית עם 541,000 עותקים. במהלך תקופת חג המולד האחוזים של מכירות האלבום גדלו ב-14 אחוז בארצות הברית כשהוא מכר 78,000 עותקים והעלה את עצמו מהמקום ה-11 למקום ה-7 במצעד האלבומים. ב-9 בינואר 2014, "Pure Heroine" קפץ מהמקום השביעי למקום החמישי, עם 46,000 עותקים נוספים. נכון ל-26 בינואר 2014, מכר האלבום 800.000 עותקים בארצות הברית. נכון לדצמבר 2013, האלבום מכר מיליון וחצי עותקים ברחבי העולם.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום זכה לשבחים ממבקרי המוזיקה אשר שיבחו את התוכן המילולי וההפקה המינימליסטית. אתר Metacritic שנותן ציון ממוצע לאלבומים על סמך ביקורות של מבקרי מוזיקה, הקצה ציון ממוצע של 79/100 בהתבסס על 28 ביקורות המצביע על "ביקורות חיוביות באופן כללי.[6] ג'ייסון ליפשז מהבילבורד נתן לאלבום ציון של 94, ותיאר את האלבום כ"חסר רבב" וקבע שלורד "הווקלאיסטית הבולטת ביותר והליריקה שלה מעוררת מחשבה".

האלבום נכלל במספר רשימות שפרסמו גופי תקשורת שונים לסיכום האלבומים הטובים ביותר לשנת 2019, וסיכום האלבומים של העשור השני. כתב העת בילבורד דירג את האלבום במקום ה-23 ברשימתם "100 האלבומים הטובים ביותר של העשור השני".[7] מגזין התרבות רולינג סטון דירג את האלבום הבכורה זה ברשימתם "100 האלבומי הבכורה הטובים ביותר בכל הזמנים" במקום ה-100.[8]

רשימת רצועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Pure Heroine
מס' שם משך
1. Tennis Court 3:18
2. 400 Lux 3:54
3. Royals 3:10
4. Ribs 4:18
5. Buzzcut Season 4:06
6. Team 3:13
7. Glory and Gore 3:30
8. Still Sane 3:08
9. White Teeth Teens 3:36
10. A World Alone 4:54
משך כולל:
37:08
Pure Heroine – גרסה מורחבת
מס' שם משך
11. No Better 2:50
12. Bravado 3:41
13. Million Dollar Bills 2:18
14. The Love Club 3:21
15. Biting Down 3:33
16. Swingin Party 3:42
משך כולל:
56:44

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ TAKING FLIGHT: 16-YEAR-OLD ELLA YELICH-O’CONNOR VS. LORDE, POPSTAR, May 21, 2013
  2. ^ The Love Club review, ALLMUSIC
  3. ^ Tennis Court - EP, iTunes
  4. ^ Jason Lipshutz, Lorde Q&A: New Zealand Star On Next Single, September 10, 2013, Billboard
  5. ^ Ed Christman, Lorde, Jay Z & Beyonce: Retailers Predict This Year’s Grammys Bump, January 23, 2014, Billboard
  6. ^ Pure Heroine by Lorde (באנגלית), נבדק ב-2021-06-12
  7. ^ "His move to Los Angeles has influenced the new album a lot. – Everything We Know About Drake's "Nothing Was The Same" So Far". Complex. 19 ביולי 2013. ארכיון מ-22 ביולי 2013. נבדק ב-25 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ David Browne,Jon Dolan,Jon Freeman,Will Hermes,Christian Hoard,Julyssa Lopez,Mosi Reeves,Jody Rosen,Rob Sheffield,Noah Shachtman, David Browne, Jon Dolan, Jon Freeman, Will Hermes, 100 Best Debut Albums of All Time, Rolling Stone, ‏2022-07-01 (באנגלית אמריקאית)